מאמר
2022
ד"ר גילי ברוך, ד"ר מיכל רום, שני גלעדי, נעמה אשכנזי
אג'נדה משותפת
אקוסיסטם
ארגון שדרה
בניית אמון
בניית הסכמות
בעיות מורכבות
גיוון וייצוג
חברה אזרחית
חשיבה מערכתית
מדידה משותפת
משילות משתפת
מגזר שלישי
ניהול חברתי
פילנתרופיה
קולקטיב אימפקט
רב מגזריות
שינוי מערכתי
שיתוף ציבור
תהליכי שיתוף בממשלה
מאמר
2022
ד"ר גילי ברוך, ד"ר מיכל רום, שני גלעדי, נעמה אשכנזי
לקראת מו"פ חברתי מקצועי, דצמבר 2022
קישור עוגן
section1
קידום תהליכי מו"פ בארגוני חברה אזרחית הוא לא רק ביטוי לתופעה הולכת ומתרחבת, אלא מהלך מפתח לפיתוח מקצועיות. הווה אומר: ישנו צורך בהפיכת תהליכי מו"פ למרכיב נוסף בתשתית הנדרשת מארגונים הפועלים בזירה החברתית, בדיוק כמו תשתיות ניהוליות, פיננסיות ותפעוליות אחרות.
המסמך מציג את המצב בשטח כיום, יחד עם חשיבה מארגנת לטובת תהליכי המשך פיתוח העשייה הארגונית; וכהזמנה פתוחה לארגונים נוספים במגזר החברתי-אזרחי להצטרף למסע המו"פ של המו"פ החברתי, להמשך עבודה משותפת על פיתוח התפיסה, עקרונות העבודה והיישומים הרצויים שיכולים להיות למו"פ חברתי.
ישנו צורך בהפיכת תהליכי מו"פ למרכיב נוסף בתשתית הנדרשת מארגונים הפועלים בזירה החברתית, בדיוק כמו תשתיות ניהוליות, פיננסיות ותפעוליות אחרות"
המסמך מורכב משלושה פרקים שקשורים ביניהם: פרק א' מניח תשתית ומסגרת משותפת לדיון והוא כולל הגדרות יסוד, הקשר סוציו-היסטורי קצר ומיפוי ראשוני של ארגוני חברה אזרחית המבצעים מו"פ חברתי. בפרק ב' העמקנו בשלוש סוגיות מפתח המעסיקות אותנו וארגונים רבים נוספים. בכל סוגיה מוצגים "עקרון עבודה", רעיונות כיצד ניתן ליישם את העיקרון, ושיתוף שלנו מולכם, הקוראים והקוראות, ב"איפה זה פגש אותנו". פרק ג' משרטט בקווים ראשוניים הצעה לזירה רב-ארגונית בה נוכל לדון בכל הטוב הזה, להמשיך את הדיון ואת הפיתוחים של הסוגיות המוצגות במסמך ואחרות נוספות. לשם כך תמצאו בו הצעה לשני נושאים לדיון משותף, וחמישה צעדים פרקטיים להתנעת התהליך.
מנקודת מבטנו, המורכבות והייחודיות של המו"פ החברתי נובעת מכך שהוא כולל בתוכו את האתגרים המובנים של העשייה החברתית, הקשורים בשאלות של ייצוג, ערכיות ואחריותיות. אתגרים אלו מצויים בטווח היחסים שבין תפקידו של הארגון כיצרן ידע ומיישם ידע, לבין ה"שטח" כמושא המחקר והפעולה. התשובה לאתגרים אלו טמונה, בין היתר, ביכולות של המו"פ החברתי להיות אפקטיבי, ישים, ערכי ואיכותי – ומכאן לתהליך המחולל השפעה ויוצר מציאות חדשה וטובה יותר, על פי הגדרת הארגון או הקהילה.
קישור עוגן
section2
מסמך זה נהגה ונכתב בשיח משותף שהתפתח ביננו -שיתופים ויד הנדיב – כשהבנו ששני הארגונים מקדמים במקביל תהליכי חשיבה בנושא מו"פ חברתי. העניין המשותף במו"פ חברתי דחף אותנו לשלב ידיים. להבנתנו, קידום תהליכי מו"פ בארגוני חברה אזרחית הוא לא רק ביטוי לתופעה הולכת ומתרחבת, אלא מהלך מפתח לפיתוח מקצועיות התחום. הווה אומר: ישנו צורך בהפיכת תהליכי מו"פ למרכיב נוסף בתשתית הנדרשת מארגונים הפועלים בזירה החברתית, בדיוק כמו תשתיות ניהוליות, פיננסיות ותפעוליות אחרות.
המסמך מציג סיכום ביניים המשלב את הצגת המצב כפי שהוא בשטח כיום, יחד עם חשיבה מארגנת לטובת הנושא, כדי שישמש את כולנו באופן אסטרטגי בשני כיוונים. הראשון, פנימה, לטובת תהליכי המשך פיתוח העשייה הארגונית. השני, החוצה, כהזמנה פתוחה לארגונים נוספים במגזר החברתי-אזרחי להצטרף למסע המו"פ של המו"פ החברתי. במילים אחרות: אנו מזמינים ארגונים להמשך עבודה משותפת על פיתוח התפיסה, עקרונות העבודה היישומים הרצויים שיכולים להיות למו"פ חברתי. מתוך כך, אין המסמך בבחינת מלאכה סדורה ובטח לא גמורה, אלא עצירה לצורך חשיבה והערכות נוספת.
קישור עוגן
section3
בפרוץ משבר הקורונה, הוקם בשיתופים מבצע 'ושמרת' שהעניק מענה מידי למוסדות הגריאטריים. 'ושמרת' היה מהלך התערבותי שנתן שירות ישיר לארגונים בשטח, ודרש משיתופים לפתח מתודולוגיית עבודה חדשה לגמרי לפעולה התערבותית בתהליך פיתוח ידע קצר. ליבו של הפיתוח היו צרכי השטח. ברקע, הלכה והתחדדה ההבנה הארגונית, שנדרשת מלאכה נוספת, שתעבד ותגבש מתודולוגיה המתייחסת לפעולת הארגון בעיתות חירום שכאלה – תהליך מו"פ חברתי מקצועי שהתוצר שלו יהיה מודל פעולה חדשני עבור הארגון ובכלל, ושיש להקצות משאבים ייעודיים לתהליך פיתוח הידע בנושא זה.
עם תום המבצע, השאלה שהארגון ביקש לברר, ושהמו"פ הארגוני נדרש לה הייתה: באיזה מקרים והזדמנויות, יהיה נכון וראוי ששיתופים 'יפרוץ' לשדה, וכיצד הוא יכול ליזום פעולה עם מוטבים בשדה כדי לחולל אימפקט חברתי?
תהליך המו"פ זימן קבוצת עבודה מגוונת של 9 חברי צוות: חברי הנהלה לצד אנשי צוות, על מנת לייצג את נקודות המבט השונות של הארגון והפעילות אותה הוא מפעיל. התהליך כלל גיבוש עקרונות מנחים לקבלת החלטה ליציאה לפעולה התערבותית בשדה החברתי, חקירה של מקרי בוחן ויצירת מודל פניה, תרשים לקבלת החלטה ועוד.
קישור עוגן
section4