מאמר
2013
יהונתן אלמוג, ג'ק חביב
אג'נדה משותפת
אקוסיסטם
ארגון שדרה
בניית אמון
בניית הסכמות
בעיות מורכבות
גיוון וייצוג
חברה אזרחית
חשיבה מערכתית
מדידה משותפת
משילות משתפת
מגזר שלישי
ניהול חברתי
פילנתרופיה
קולקטיב אימפקט
רב מגזריות
שינוי מערכתי
שיתוף ציבור
תהליכי שיתוף בממשלה
מאמר
2013
יהונתן אלמוג, ג'ק חביב
חשיבה תוצאתית ומדידת תוצאות הופכים יותר ויותר לחלק משגרת היומיום של ארגונים ושירותים חברתיים בארץ ובעולם. התפתחות זו משקפת את הדרישה הגוברת מצד מקבלי החלטות, מממנים פרטיים, מנהלים, אנשי מקצוע והציבור הרחב לבחון טוב יותר את האפקטיביות של ארגונים אלה, ולנהל אותם באופן שהוא מבוסס ראיות. גם הדרישות הגוברות לשקיפות ולאחריותיות של שירותים וארגונים חברתיים מעניקות משנה תוקף לחשיבות של מדידת תוצאות.
תהליכים של מדידת תוצאות המתבצעים כיום בכל ארגון מנותקים בדרך כלל מתהליכי מדידה בארגונים אחרים. במצב זה, כל ארגון מגדיר לעצמו את מטרותיו ואת שיטות המדידה ומודד בנפרד המידה שבה מטרותיו הושגו. סקירה זו דנה בהתפתחות חשובה במדידה בתחום החברתי אשר זוכה לעניין הולך וגדל בישראל ובעולם: ניסיונות גוברים של קבוצות של ארגונים לפתח מדדים משותפים ולעסוק במדידה משותפת. מגמה זו אף מתעצמת על רקע התגברות המאמצים לקידום שיתוף פעולה בין מגזרי בתחום החברתי – ובכלל זאת קידומן של יוזמות להשפעה קולקטיבית (Collective impact).
מדדים משותפים (Common measures)
מדדים משותפים הם תשתית תומכת מדידה הכוללת תפריט של תוצאות, מדדי תוצאה וכלי מדידה – בתחום חברתי מוגדר. ניתן להשתמש במדדים משותפים כ"תפריט פתוח" אשר ממנו אפשר לבחור תוצאות ומדדים שיש רצון למדוד בארגון מסויים. במקרים אחרים ניתן לבחור "סט ליבה" של תוצאות ומדדים אשר ישמשו למדידה באופן אחיד בכל הארגונים, לצד "סט מורחב אופציונאלי" שניתן להוסיף למדידה של הארגון על פי העניין והצורך.
השימוש במדדים משותפים יכול להיעשות בין ארגונים המשתפים פעולה או בין ארגונים שלא משתפים פעולה אך מעוניינים להשתמש במדדים מקובלים שנמצאים בשימוש רחב. המדדים המשותפים יכולים להיות מונגשים למשתמשים באמצעות דוח, תוכנת מחשב או כממשק באינטרנט.
מדידה משותפת (Shared measurement)
מדידה משותפת היא מדידה הנערכת בשיתוף פעולה בקרב מספר ארגונים העוסקים בתחום חברתי מוגדר ופועלים להשגת מטרות דומות או משותפות. מדידה כזו יכולה להתרחש גם בין מספר יחידות בארגון מורכב. מדידה משותפת כוללת הגדרה משותפת של מטרות ומדדים, הסכמה על תהליך המדידה ועל אופן ניתוח הנתונים, שיתוף בממצאי המדידה ולעיתים גם תהליך משותף של למידה והסקת מסקנות.המדידה המשותפת מאפשרת לארגונים לחזק היבטים של למידה הדדית ולהסתכל יחדיו על התמונה הגדולה יותר, שמעבר לעשייה ולהשפעה של כל ארגון בפני עצמו. כאשר מדידה משותפת מבוצעת על ידי ארגונים המשתפים פעולה בהיבטים נוספים שמעבר לתחום – המדידה, היא יכולה להוות אמצעי מרכזי ליצירת שפה משותפת, לחיזוק ולשימור שיתוף פעולה ולהכוונה אפקטיבית של הפעולה המתואמת. בשל כך, בספרות המתפתחת בנושא יוזמות להשפעה קולקטיבית, מוגדרת המדידה המשותפת כאחד המנופים המרכזיים לקידום ולחיזוק שיתוף פעולה אפקטיבי.
יש לציין כי כבר מוכרים נסיונות למדידה משותפת בצורות שונות אשר מיושמים בהקשרים שונים. כמו כן, המאמצים לפיתוח מסגרת קונספטואלית לזיקוק הידע בנושא מדידה משותפת צוברים תאוצה בשנים האחרונות והביאו להתפתחות משמעותית של התחום. למרות התפתחויות אלו, עד כה יש בישראל ניסיון מועט בלבד בפיתוח וביישום של פרקטיקות אלו וסקירה זו היא אחד הניסיונות הראשונים לקידום קונספטואלי ומעשי של התחום.
הסקירה עוסקת בפיתוח המושגים, בתועלות המרכזיות ובאתגרים שמציב כל אחד מהם ובתיאור של מספר דוגמאות בולטות מהעולם. כלי משלים לסקירה זו הוא התדריך לביצוע מדידה משותפת בהקשר של שיתוף פעולה בין ארגוני – שיפורסם בנפרד. התדריך מציע צעדים בפיתוח וביישום של מדידה משותפת ולקחים מנסיונות קודמים כפי שתועדו בספרות הבין לאומית. מאמר המבוסס על הסקירה (Almog & Habib, 2013) הוצג במאי 2013 בכנס בינלאומי של APPAM
(Association for Public Policy Analysis and Management) שנערך בשנחאי, סין. הכנס עסק בפיתוח ובקידום של שיתוף פעולה בין מגזרי ובכלל זה במדידה בהקשר של שיתוף פעולה מסוג זה. אנו מודים – לכל המגיבים להרצאה ולמאמר אשר תרמו לחידוד היבטים של סקירה זו.
הסקירה נערכה בתמיכת קרן רוטשילד קיסריה.