אסטרטגיות פעולה לארגון חברתי

תקציר: 

תהליך חשיבה אסטרטגית מהווה כלי לעבודת המנהל/ת החברתי/ת באופן אישי או עם צוותי הניהול שלו (ועד מנהל ו/או הנהלה מקצועית במידה ויש).

תהליך החשיבה האסטרטגית מאפשר למנהל/ת החברתית :

1. לבחון את פעילות הארגון בפועל – מוקדי הפעילות של הארגון, תכניותיו והקצאת המשאבים שלו.
2. לבחון את התיאוריה של הארגון (ראה הגדרה) ומטרותיו.
3. לוודא או לשכלל את ההתאמה בין התיאוריה והמטרות של הארגון לבין הביצוע בפועל.שלו.
4. לבחון את החלופות לביצוע הפעילות הארגונית לשם השגת מטרת הארגון.

תהליך חשיבה אסטרטגית מורכב ממספר שלבים אך הינו קצר יחסית וניתן לביצוע על ידי המנהל/ת החברתי באופן עצמאי. זאת בשונה מתכנון אסטרטגי ותכנית אסטרטגית שהם תהליכי עומק הדורשים גם ליווי מקצועי חיצוני וגם השקעה ניכרת של זמן ומשאבים.

למרות שתהליך החשיבה האסטרטגית יכול להיעשות באופן עצמאי ובזמן יחסית קצר, באפשרותו להניב פרי משמעותי לקידום הארגון להשגת מטרותיו.

תהליך חשיבה אסטרטגית מומלץ לבצע פעם בשנה לפני התנעת תכניות עבודה.

חשיבה אסטרטגית לארגון חברתי נשענת על המוטיבציה הראשונית של הארגון לקדם שינוי חברתי.

חשוב לזכור שתהליך זה אינו מהווה תחליף לתכנון האסטרטגי המקיף המומלץ אחת לשלוש עד חמש שנים.

להורדת הכלי במלא "אסטרטגיות פעולה לארגון חברתי" לחץ כאן

גוף הכלי:   

כמה הגדרות לפני שמתחילים…

• חשיבה אסטרטגית – תהליך מתודולוגי של חשיבה של המנהל/ת החברתי/ת עם/בלי צוות ניהולי מעליו ומתחתיו לשם איסוף מידע וניתוח התיאוריה של הארגון: ניתוח המציאות הארגונית למול מטרות הארגון וזיהוי מורכבויות בתיאוריה ובדרכי היישום.
• תיאוריה של ארגון – לכל ארגון יש הנחות עבודה שפעולות X יובילו לשינוי חברתי Y. לדוגמא: מתן שירות לנשים מוכות יצמצם את תופעת הנשים המוכות בדור לאחריו וכיו"ב.
• תכנון אסטרטגי – תהליך של תכנון מקיף המברר את עקרונות הפעולה שעל הארגון לאמץ במהלך 3 עד חמש השנים הקרובות. התהליך כולל שרטוט מפת הממשקים וההשפעה: מיפוי אזורי ההשפעה של הארגון ועוצמת ההשפעה. קביעת ליבת הארגון, מוקדי הפעילות, עיון בחלופות לאסטרטגיות פעולה ובחירת חלופה התומכת הן בתיאוריה של הארגון והן בשינוי שהארגון בחר להוביל בשנים הקרובות.
• תכנית אסטרטגית – עיצוב תכנית פעולה וגאנט מנחה לפעילות ל- 3 עד 5 השנים הקרובות, התכנית מכילה את כל הידע שנצבר בתהליך המקדים בחלקה הראשון ובחלקה השני לבסס את עקרונות הפעולה שנבחרו כולל משמעותיות ליחידות הארגוניות השונות: מטרות, יעדים, תחומי אחריות, הערכת זמנים וצמתי בקרה ומעקב.
• יישום אסטרטגי – כיצד נוכל ליישם את האסטרטגיה ולהוביל את השינוי? קביעת כלי מעקב ובקרה, חלוקת סמכויות ותחומי אחריות (לדוגמה: מינוי מנהל אחראי ליישום- ברמת ארגון ו/ או ברמת כל אחת מיחידות הארגון, פירוט התכנית האסטרטגית לכדי משימות ב – outlook, קביעת ישיבות קבועות לבחינת התקדמות התכנית, הגשת דוח רבעוני וכדו').
• אסטרטגיות פעולה- קיימות מספר אסטרטגיות פעולה אפשריות לפעולה בארגון חברתי (ראה פירוט בנספח). רוב הארגונים משלבים בין מספר אסטרטגיות פעולה כמענה לתפיסת המורכבות הגבוהה ביצירת שינוי חברתי.

שלבי תהליך חשיבה אסטרטגית (פירוט בגרסת ההדפסה):

1. איסוף מידע מקיף על הארגון וסביבתו.
2. ניתוח התיאוריה של הארגון (ראה הגדרות).  
3. השוואה בין התיאוריה לבין המציאות בפועל.
4. ניתוח וקבלת החלטות על חלופות אסטרטגיות לפעולה ארגונית.
5. תרגום אסטרטגיות הפעולה שנבחרו לכדי התאמות ארגוניות נדרשות ועיצוב מטרות ויעדים לארגון לשנה הקרובה.

להורדת PDF של מאמר זה