מאמר
2010
דר' גלית דשא ודר' מירב אהרון.
מודל צפון אירלנד לפיתוח חברה אזרחית – ניתוח והשלכות למקרה הישראלי
מטרתו של מסמך זה הוא לפענח את "מודל צפון אירלנד" ולשאול מה ניתן ללמוד ממנו על החברה האזרחית בישראל. מעבודתנו ניכר כי הלמידה מצפון אירלנד מרחיבה את ארגז הכלים העומד לרשות המדינה בביסוס חוסנה הכלכלי ותחושת הסולדריות באמצעות תפיסה חדשה של החברה האזרחית בישראל. נציע במסמך זה דיון שיבחן את היחסים הללו ויעלה שאלות חדשות לדיון בהשראת המודל הצפון אירי.
המסמך יורכב מחמישה פרקים:
- ישראל וצפון אירלנד – קואורדינטות להשוואה
- צפון אירלנד – סיפור המסגרת
- הסכמי יום שישי הטוב כפלטפורמה ליצירת חברה אזרחית חדשה.
- ארגז הכלים
- השלכות על המקרה הישראלי
ב-1998 נחתמו בצפון אירלנד הסכמי יום שישי הטוב אשר הביאו לעצירתו של סכסוך פוליטי מדמם בצפון אירלנד. חדשנותם של הסכמים אלה טמונה בהבנה כי חתימת הסכמים הם רק תחילתו של תהליך הפיוס – ולא סופו בנוסף, הובן כי החברה האזרחית היא הזירה הרלוונטית למימוש ההסכמים. החברה האזרחית הוגדרה כמקום בו השלום, היציבות והצמיחה הכלכלית יוצאים לפועל. ההסכמים נחתמו מתוך הבנה שהם לכשעצמם לא מייצרים מציאות חדשה, אלא עניינם לקדם את המטרות הבאות:
1. לייצר תנאים חדשים לשינוי המציאות הפוליטית-לאומית הקיימת.
2. לייצר ארגז כלים שישמש את האנשים בדרכם לשינוי, באמצעות התאמת כלים אירו-אמריקאים למקרה המיוחד של צפון אילנד. גישה זו זכתה לכינוי "מודל צפון אירלנד" ועוררה תשומת לב בינלאומית משום שאיתגרה את השיח והפעולה הרווחת בשדה החברה האזרחית.
בחברה האזרחית בישראל מוזכר המושג "מודל צפון אירלנד" כשם קוד ליצירת אלטרנטיבה ליחסי חברה-מדינה. עם זאת, לא התקיים תהליך למידה על המודל ובודאי לא נערך דיון מעמיק במשמעויות שלו למקרה הישראלי.
את עיקר המאמץ ריכזנו בכלים אשר הופעלו ליצירה ותיפקוד של חברה אזרחית חדשה, מתוך כוונה להעשיר הן את השיח והן את המעשה במרחב החברה האזרחית בישראל. באופן קונקרטי מסמך זה יתמקד במיפוי הכלים המקצועיים בהם נקטו מובילי הסכמי יום שישי הטוב בתמיכת האיחוד האירופי, הרפובליקה של אירלנד וארצות הברית.
