מאמר
2014
Patsy Kraeger, ד"ר מיכל רום
כשהשטח רחוק מהמטה: תובנות ממחקר חדש על יחסי מטה-שטח בארגונים חברתיים
לא אחת מאמצים ארגוני חברה אזרחית מודל פעולה שבו יחידת מטה אחת מרכזית מפעילה במקביל מספר יחידות שטח, הפזורות במקומות שונים ונמצאות במרחק פיזי מן המטה. במצב כזה, ראוי לבחון מעת לעת את מערכת היחסים המתקיימת בין יחידת המטה לבין יחידות השטח, תוך התייחסות למאפיינים הייחודיים של יחסי מטה-שטח בחברה האזרחית ובמגזר השלישי.
מסמך זה מציג מספר תובנות בנושא זה כפי שהן עולות ממחקר חדש שנערך לאחרונה, במטרה לזהות את הגורמים התורמים להצלחת יחידות השטח של ארגון שלא למטרת רווח. המחקר מבוסס על מתודולוגיית ניתוח מקרה (case study) במסגרתה נבחנו דפוסי פעולתו של ארגון NGO בינלאומי בתחום הגנת הסביבה והטבע, ומערכת היחסים המתקיימת בין המטה שלו, המצוי בארה"ב לבין 166 מסניפיו הממוקמים באמריקה הלטינית.
התובנות המוצגות במסמך לקוחות הן מסקירת הספרות שערכה כותבת המחקר והן מפרקי הממצאים של מחקרה. משני כיוונים אלו מאיר המסמך זרקור על רמת המורכבות הייחודית שאופיינית ליחסי מטה שטח בארגונים חברתיים, ועל הקונפליקט המובנה ביחסים שבין יחידות השדה של הארגון עם הסביבות שבתוכה כל אחד מהם פועל. בין הנושאים המתוארים במסמך: אפיון סוגי המתחים המתקיימים בין יחידות שדה לשטח במגזר השלישי; תיאור הקושי להגדיר ולמדוד הצלחה של ארגון חברתי הפועל בתנאים אלו; חשיבותם של ההבדלים בין נקודות המבט של המטה ונקודת המבט של יחידות השטח, והשפעתו של ההבדל על הצלחת הארגון; תיאור ההבדל בין התפיסות של אנשי השטח ואנשי המטה; ועוד.
ממצאי המחקר עצמו מלמדים כי הצלחת הארגון והצלחת יחידות השטח תלויים בעיקר במידת הרגישות התרבותית, ברמת המחויבות של הארגון לקהלי היעד שלו וביכולתו לתת כבוד לשחקנים בזירה המקומית ולבנות איתם שותפויות יעילות.
