ארגון שדרה במהלכים משותפים: נקודת מבט של קולקטיב אימפקט

ארגון שדרה הינו אחד המרכיבים הייחודים ביותר במודל קולקטיב אימפקט, המבדיל את הגישה מצורות אחרות של שיתופי פעולה ושותפויות. הוא מרכיב חיוני המאפשר למאמצים המשותפים במגזרים השונים לקדם שינוי ברמת המערכת. כמו כן ארגון שדרה, באדפטציה שונה, יכול להוות מרכיב משמעותי במהלכים משותפים רב מגזריים שאינם במודל קולקטיב אימפקט.

במאמר זה נגדיר ונסביר מהו ארגון שדרה ביוזמות קולקטיב אימפקט תוך התייחסות למקורות מידע מהארץ ומהעולם, ונבחן את חשיבותו של ארגון שדרה במהלכים משותפים, מתוך נקודת המבט שלנו – כבית לקולקטיב אימפקט בישראל.

שיתופים כארגון שדרה

"שיתופים" מהווה היום ארגון שדרה ליוזמות קולקטיב אימפקט שונות : קווים אדומים – היוזמה לצמצום אלימות בזוגיות, ויוזמת ישותנו – שיפור איכות החיים ובדידות בזקנה ובעבר גם כארגון שדרה ל Top15 לקידום מצוינות מדעית טכנולוגית בחינוך. בנוסף, לשיתופים ניסיון עשיר בתפקוד כגורם המקצועי המלווה, מוביל, מנהל ומתכלל תהליכי שותפות מגוונים, ובאמצעות הסטודיו למהלכים משותפים ותחום המחקר ופיתוח הידע בשיתופים, הארגון מנחיל תפיסות, אסטרטגיות ועקרונות לפתרון בעיות חברתיות מורכבות בשדה הפעולה בישראל.

מהלכים משותפים וקולקטיב אימפקט

מהלכים משותפים הם פעולה מתמשכת ומתואמת של מירב בעלי העניין הרלוונטיים ממגוון המגזרים (ציבורי, חברתי, עסקי, קהילתי, פילנתרופי, אקדמיה ועוד), לטובת קידום סוגיה חברתית וליצירת השפעה חברתית משותפת. מהלכים משותפים מבוססים על הרחבת נקודת המבט מזו של הארגון הבודד לזו של השדה החברתי כולו. בהתאם לכך, מטרת המהלכים ממוקדת בקידום בעיה חברתית משמעותית, דרך יצירה של שינוי בשדה החברתי.

מהלכים משותפים פועלים בשדה החברתי כישות נפרדת ומובחנת מהארגונים השותפים בהם, כך שהם אינם "שייכים" לאף אחד מהם או שהם "שייכים לכולם". בהתאם, המהלכים מנוהלים על ידי צוות מקצועי השייך לארגון שדרה, שמשימתו לרתום את כלל בעלי העניין למהלך המשותף, להבנות ולנהל את השותפות תוך יצירת אמון, שפה משותפת ותיאום בין מגוון השחקנים. ישנה חשיבות שארגון השדרה של המהלך המשותף יהיה ניטרלי, או חיצוני לו, אך לא תמיד הדבר מתאפשר.

קולקטיב אימפקט (collective impact) הוא תשתית רעיונית ומודל פעולה המהווה דוגמה למהלך משותף. המונח "קולקטיב אימפקט" הוצג לראשונה ב-2011 במאמר שפורסם בכתב העת SSIR. גישת קולקטיב אימפקט מבטאת תפיסה חדשנית הטוענת שלצורך פתרון בעיה חברתית מורכבת נדרשת פעולה משותפת של כלל בעלי העניין ממגוון המגזרים. גישת קולקטיב אימפקט מציעה דרך אחרת להתמודדות עם בעיות חברתיות מורכבות, שבבסיסה עומדים תהליכים מורכבים לא פחות של בניית הסכמות, יצירת מחויבות, פעולה מתואמת והערכה משותפת. הגישה נשענת על תפיסות עולם המכירות בערך של שותפות בין מגוון בעלי עניין מהמגזר הציבורי, העסקי והחברתי והיא מגדירה עקרונות פעולה למהלכים הפועלים ליצירת שינוי מערכתי.

הלכה למעשה, הגישה מציעה פרדיגמת פעולה שיטתית, היוצרת מיקוד בהגדרת יעדים ומדדים מוסכמים ומכנסת לפעולה מתואמת מגוון שחקנים.

על פי מודל קולקטיב אימפקט, כל יוזמה מובלת על ידי ארגון שדרה (Backbone organization) שמשמש מעין "מנצח התזמורת" והמנוע אשר דוחף את היוזמה קדימה. על ארגון השדרה להיות בעל חזון, ראייה אסטרטגית ונקודת מבט על-מערכתית בכל שלבי התהליך, ולפעול כגוף נטול אינטרסים בזירת הפעולה של היוזמה, שמונחה אך ורק על ידי הצלחת המשימה.

מודל קולקטיב אימפקט שם דגש רב על קיומו של ארגון שדרה כתנאי הכרחי להצלחה של יוזמות מסוג זה, מגדיר אותו כאחד מחמשת המרכיבים הבסיסיים של המודל, ומדגיש כי ארגון השדרה צריך להיות בעל תשתית ארגונית נפרדת, וצוות מקצועי ייעודי להובלת השותפות. למעשה זהו מאפיין ייחודי למודל אשר מבחין אותו משותפויות אחרות בשדה החברתי.

ארגון שדרה משמש מעין "מנצח התזמורת" והמנוע אשר דוחף את היוזמה קדימה. על ארגון זה להיות בעל חזון, ראייה אסטרטגית ונקודת מבט על-מערכתית בכל שלבי התהליך, ולפעול כגוף נטול אינטרסים בזירת הפעולה של היוזמה, שמונחה אך ורק על ידי הצלחת המשימה.

.

מהו ארגון שדרה?

ארגון שדרה הוא הגוף המתכלל, תומך ומוביל את יוזמת קולקטיב אימפקט. למעשה, יש צורך באקוסיסטם שלם שתכליתו לתמוך ביוזמת קולקטיב אימפקט. ארגון שדרה הוא לב ליבו של האקוסיסטם הזה, כאשר מטרתו המרכזית היא לייצר תנאים לתקשורת ולשיתוף פעולה חוצי-מגזרים. כל זאת, על-מנת להשיג תוצאות חיוביות ולחולל שינויים מערכתיים ברמת האוכלוסייה באזור ההתמקדות. תשתיות היוזמה הללו ייחודיות ומותאמות למקום ולאוכלוסייה שעליהם פועל המיזם להשפיע.

המגמות המקצועיות בעולם מעידות כי לצורך יצירת תהליך וניהולו מומלץ למנות גורם ייעודי בעל מיומנויות ספציפיות, שישמש כעמוד השדרה של התהליך כולו, ויתאם בין השותפים. ארגון השדרה הוא קטליזטור ודוחף באנרגיה שלו את היצירה קדימה, מסנכרן ומאפשר, מתחזק את המומנטום והכל על מנת להגיע לביצוע המיטבי. ארגון השדרה דואג לזיהוי הכישרונות בקרב הקבוצה והעצמתם, ובמקביל לזיהוי הפערים והחסרים שיש לטפל בהם.

נחיצותו של ארגון שדרה בתהליכי השפעה חברתית משותפת נובעת, בין היתר, מכך שפעילותו של התהליך חורגת אל מעבר לגבולותיו של כל ארגון ושותף ביוזמה. התהליך הנוצר מעבר לגבולות הארגונים השותפים מהווה באותה העת –את ההזדמנות (פותח את מרחב אפשרויות הפעולה וההשפעה שאין לכל ארגון בפני עצמו) ואת הקושי (הצורך בתיאום והבניית השותפות, העדר מבנה ארגוני או מחויבות ברורה).

ארגון השדרה הינו בעל תשתית ארגונית נפרדת וצוות מקצועי ייעודי, העוסק בתהליך ההשפעה החברתית המשותפת, והוא נפרד מהצוותים של יתר הארגונים השותפים בתהליך. ארגון השדרה אמנם אינו נטול אינטרסים לגמרי, אך מחויב לניטרליות ולאמינות, מה שמאפשר לבניית אמון של השותפים בו ובין השותפים לבין עצמם. הגדרת התפקיד המנחה אותו בהיבטי היוזמה היא השגת מטרות התהליך.

ארגון השדרה מעצב את התהליך, מנהלו, מלווה אותו ותומך בו. עליו להחזיק את מרכיבי התהליך השונים ולהבטיח ש"הספינה" מתקדמת בכיוון הנכון, תוך שיתוף כל הגורמים ותיאום ביניהם. ארגון שדרה הוא היחיד שיכול לתחזק מבט-על מערכתי, המקדם את העשייה המשותפת מהשפעה לשינוי.

תפקידיו העיקריים של ארגון השדרה

תפקידי ארגון שדרה משתנים לאורך חיי היוזמה. ישנה תנועה לאורך זמן בתפקידי ארגון השדרה מהתפקידים העוסקים בתמיכה בגיבוש חזון ואסטרטגיה, תמיכה בפעילויות מתואמות וביסוס פרקטיקות למדידה משותפת- לכיוון של בנייה הדרגתית של התהליך לעבר פעילויות רחבות יותר, ברמת הקהילה, הממוקדות מחוץ לתהליך עצמו [1]. לוח זמנים לביצוע התפקידים של ארגון שדרה משתנה מתהליך לתהליך, על פי הנושא, המתודולוגיה והשותפים. בנוסף, ישנה תנועה שתלויה בהתקדמות התהליך, מידת האמון בין השותפים, משתנים במציאות שאינם קשורים לתהליך עצמו ועוד. על פי הספרות המקצועית וניסיון שיתופים, התפקידים הראשונים בהם עוסק ארגון השדרה הם כינוס ורתימה של בעלי עניין, גיבוש החזון והמצע המשותף, ויצרת מערך פעילות מתואם של השותפים – אלה נחשבים בסיס העבודה של השותפים והתהליך כולו. אנו ב'שיתופים' מוסיפים כתפקיד מרכזי וקריטי, לאורך כל התהליך, את התפקיד של ניהול השיח, יצירת תקשורת וביסוס אמון בין המשתתפים, כפי שיתואר בהמשך.

ניתן לסכם את תפקידיו של ארגון השדרה ב-8 תפקידים עיקריים:

1. כינוס ורתימה של בעלי העניין

אחד מתפקידיו הראשונים של ארגון השדרה הוא כינוס ורתימה של בעלי העניין לפעילות היוזמה. ארגון השדרה ממפה באופן שיטתי את השדה הרלוונטי תוך התייחסות ובחינה של כל המגזרים, ומסמן מיהם בעלי העניין הרלוונטיים – הן להובלת היוזמה והן לרשת השותפים הרחבה (להרחבה אודות כלים למיפוי רשתות, מומלץ לקרוא את הפרק הראשון בארגז הכלים להקמת אקוסיסטם רשותי). ארגון השדרה מטפח מערכות יחסים רחבות אל מול כל המגזרים במטרה לבנות מיזם כוללני אשר מערב את כל המגזרים וכלל בעלי העניין הרלוונטיים באופן אותנטי ומטפח בעלות לטווח הארוך. לאחר שלב המיפוי והרתימה, ממשיך ארגון השדרה בבניית מערכות היחסים הן בתוך רשת היוזמה (ראו הרחבה בסעיף 8).

2. גיבוש חזון וקידום כיוון אסטרטגי כולל (שלב התכנון)

ארגון השדרה מוביל את השותפים בשלב התכנון וגיבוש ההסכמות לעבר מיקוד בכיוון האסטרטגי. הוא מחויב לשמור על איזון בין שיח מעמיק בין השותפים לבין חתירה לסיום שלב התכנון ומעבר לשלב האופרטיבי. כמו כן, עליו האחריות לקידום ולמימוש יעדי התהליך לרבות וידוא עמידה במדדי התפוקות והזמן.

התרגום המעשי של שלב התכנון (הכולל את הכיוון האסטרטגי והחזון) הוא גיבוש המצע המשותף והוא מתבצע תוך קידום הדיאלוג בין הגורמים בתהליך. יש לנהל את הדיאלוג בדרך שלוקחת בחשבון קונפליקטים, חילוקי דעות וניגודי אינטרסים. השיח צריך מחד לאפשר לשותפים להביע את דעתם ולהביא את טיעוניהם, אך מאידך להתכנס להסכמות משותפות. וכל זאת, באופן שישמור על כבוד השותפים וימשיך לחזק את רצונם להיות שותפים במסע היוזמה המשותף. ניתן להשתמש במונח facilitation (פסיליטציה), שמשמעותו היא קידום, סיוע או הקלה בביצוע משימות שונות. פסיליטציה נחשבת לאמצעי משמעותי בתחום קידום השיח וההידברות, ויש לה תרומה חשובה להצלחה של תהליכי השפעה חברתית משותפת.

קיים מתח מובנה בתהליכים ארוכי טווח בין הצורך בהעמקה לבין הרצון לקדם תוצרים קונקרטיים ועשייה בשטח. תהליכי השפעה חברתית משותפת מקדמים שינוי עומק מערכתי, מתבססים על בניית אמון וגיבוש הסכמות בין מספר רב של שחקנים ומחייבים אורך רוח וסבלנות רבה של השותפים לאורך זמן. אל מול אלה קיימת תחושת דחיפות ורצון לקדם עשייה בשטח כחלק מתהליך השינוי. בהבניית תהליך העבודה של ארגון השדרה יש צורך לתת מענה לשני ממדים אלה וזהו אחד מתפקידיו החשובים של ארגון השדרה: להקדיש את הזמן הנדרש לתהליכים ארוכי הטווח ולא לקצר את הדרך בתהליכי בניית האמון, גיבוש ההסכמות ורתימת השותפים, ואל מול אלה לייצר ערוצי עשיה בשטח ותוצרים קונקרטים (quick wins) כדי לשמור על מוטיבציה, מומנטום ורמת דריכות ומעורבות גבוהה של השותפים ביוזמה או במהלך המשותף [2].

מפת הדרכים- המציגה את אסטרטגית הפעולה של יוזמת "קווים אדומים":

3. תמיכה במערך פעילות מתואם של השותפים כנגזרת של המצע המשותף

ארגון השדרה מקדם דיאלוג ושיח בין השותפים, מספק תמיכה ישירה לוועדת ההיגוי ולפגישות קבוצות העבודה כנדרש, ובאופן כללי מסייע לתאם את הפעולות השונות הקשורות במיזם.

לרוב, כל שותף ממשיך לפעול באופן עצמאי באופנים שבהם הוא מצטיין תוך זיהוי הערך המוסף הייחודי שלו. ההצלחה טמונה לא באחידות אלא בתיאום ובסנכרון הארגונים ופעילותם אל מול המשימה המשותפת במסגרת תכנית כוללת אחת, ולפי מדדים משותפים. ארגון השדרה נדרש לעסוק במיפוי אסטרטגיות הפעולה השונות של השותפים ולאחר מכן ביצירת מערך פעילות מתואם. יש חשיבות לבנות מערך פעילות מתואם לאחר גיבוש המצע המשותף. מערך הפעילות המתואם יכול לפעול בכמה מעגלים: כלל השותפים ו/או קבוצה של מספר שותפים, למשל: נציגי אחד המגזרים המחליטים על פעולה משולבת ומתואמת ביניהם. לאור זאת, יכולים מספר שותפים להתחיל בפעולה משולבת ומתואמת עוד בטרם נסגר סופית המצע המשותף.

4. פיתוח מדדים מערכתיים והבניית מדידה משותפת

אחד המנועים המרכזיים ליצירת תיאום ולהשגת תוצאות, הוא בניית מערך מדידה משותפת. מערך זה צריך לכלול מדדים משותפים ומוסכמים לבחינת העמידה ביעדים והתוצאות של הפעולה המשותפת בטווח הקצר ובטווח הארוך. מערך המדידה מחייב יצירת תשתית משותפת לאיסוף ולניתוח נתונים וכן לדיווח ולשיתוף בידע. מערך מדידה משותפת יבטיח הסכמה על היעדים ועל התוצאות הנדרשות לאורך הדרך המשותפת. במידה רבה, מרכיב זה הוא אחד הקשים ביותר ליישום ועל פי ניסיון מהעולם, נראה כי תהליכי השפעה חברתית משותפת מצליחים לפתח ולהטמיע מדדים משותפים רק בשנה השנייה או השלישית לפעילותם [3].

על ארגון השדרה להוביל תהליך של פיתוח המדדים משותפים וגיבוש הסכמה עליהם. יש לקבל החלטה על אופן הבנייה שלהם – מי שותף לפיתוח (צוותי עבודה/ וועדת היגוי/ מומחים במדידה/ מומחי תוכן בנושא היוזמה וכד')? אלו נתונים נדרשים? באיזה אופן תתבצע המדידה (אמצעים טכנולוגיים כאלו ואחרים)? ועוד.

בנוסף, לארגון השדרה אחריות להבאת ידע ומידע רלוונטי, עדכני ומדויק ביחס לנושא תהליך ההשפעה החברתית המשותפת. הידע והמידע מסייעים לקיים דיונים משמעותיים במטרה לקבוע אסטרטגיות עתידיות.

מאפיינים נוספים של מערך המדידה כוללים: התעמקות בנושא רק לאחר הבשלה של גיבוש ההסכמות בין השותפים והבנה כי מדובר בשלב שאינו ראשוני, ניהול המתח בין שותפים המאמינים כי המדידה היא חלק הכרחי, אל מול אלה המאמינים כי היצמדות דווקנית למדדים עלולה לייצר דווקא התמקדות בהצלחות מידייות במקום השפעה ארוכת טווח ועוד. ולכן, חשוב שהשותפים יכירו בערך המדידה המשותפת כמקדמת הגדרות ברורות ומכוונת לתכנית הפעולה, האחריות על הפנמת הכרה זו היא בראש ובראשונה על ארגון שדרה.

5. יצירת אווירת נכונות קהילתית ציבורית וחיבור עם הקהילה/השדה החברתי הרלוונטי

מטרתם של תהליכי השפעה חברתית משותפת היא לרתום בעלי עניין רבים לטובת המטרה ולייצר לתהליך "הד" חיובי וגיבוי בשדה החברתי או בקהילה בה הם פועלים, גם מבעלי עניין שאינם לוקחים חלק פעיל בתהליך. תפקידו של ארגון השדרה לאפשר ולקדם את התהליך ומטרותיו בשדה חברתי / קהילה / תחום שבהם מתקיימים לעתים ניגוד אינטרסים, מתיחות וקונפליקטים.

ניתן לומר כי על ארגון השדרה מוטלת משימה של העצמה (תהליך שבו אנשים וקבוצות עוברים ממצב של חוסר אונים, בו יכולתם להשפיע על קבלת החלטות היא מועטה, למצב של יכולת השפעה ובקרה בתחומים הקשורים לחייהם). תהליך ההעצמה הקולקטיבית- קהילתית מתייחס לפיתוח יכולת הקבוצות לשלוט בענייניהם ומדגיש מטרות של פעולה חברתית ושינוי חברתי. העצמה זו נחוצה כדי לשנות תנאים של בעיה חברתית משותפת. העצמה קולקטיבית מספקת מבנים והזדמנויות לחברים של קבוצה כזו לפעול יחד כדי להשיג יותר שליטה על מצבים בחייהם. יצירת קהילה סביב מאפיין קריטי היא, בין היתר, ביטוי לשיפור היכולת האנושית להתמודד עם בעיה חברתית [4] על ארגון השדרה לקחת בחשבון את התהליכים הרחבים, החברתיים והפוליטיים המתקיימים 'מחוץ' לתהליך עצמו, בשדה החברתי/בקהילה הרלוונטיים.

כנס "מעבר לגיל" – אזרחים ותיקים בנגב המערבי של יוזמת ישותנו:

6. קידום מדיניות ציבורית תומכת

לצד הפעילות הפנימית, פועל ארגון השדרה גם לטובת גיוס תמיכה קהילתית וציבורית, במטרה ליצור מעורבות והשפעה מקיפה לשינוי המדיניות החברתית הנהוגה באותו נושא. באחריותו של ארגון השדרה לזהות את אזורי ההשפעה, מובילי ההשפעה, ערוצי תקשורת רלוונטיים ועוד ולהביא אותם לדיון עם השותפים. ארגון השדרה יציג לשותפים את האפשרויות העומדות בפניהם, את היתרונות והמחירים וכן ינהל את הדילמות שיעלו ויסייע בקבלת החלטות. ברוב התהליכים, השותפים הם אלו שיובילו בסופו של דבר את המעורבות וההשפעה הציבור, בכל ערוצי התקשורת וההשפעה שייבחרו.

7. סיוע בפיתוח משאבים והבטחת קיימות התהליך

ארגון השדרה פועל להבטחת קיומו של תהליך ההשפעה החברתית המשותפת. לצד השותפים, גם ארגון שדרה פועל לפתח משאבים ולסייע בגיוס מימון לתהליך. נציין, כי לא כל ארגוני השדרה ממלאים תפקיד זה.

ארגון השדרה צריך להיות בעל משאבים נרחבים, אולם קרנות ותורמים עדיין לא הפנימו כולם את הצורך בתמיכה בארגוני שדרה. תמיכה שכזאת דורשת מקרנות ומתורמים שינוי יסודי בתפיסה משום שהם רגילים לקבל קרדיט על תמיכה בפעילות קצרת טווח או כזו שמתמקדת במטרות ברורות מלכתחילה, אבל תהליך השפעה חברתית משותפת לא יכול להבטיח "סיפוק" שכזה. גרוע מכך, תורמים רבים נמנעים מתמיכה בארגון כזה משום שהוא נראה מיותר. למעשה, בעוד שהמימון של ארגוני שדרה הוא בדרך כלל אחוז אחד מכלל המימון הדרוש במסגרת תהליך ההשפעה החברתית המשותפת, הוא מסוגל להעצים את היעילות של 99 האחוזים הנותרים ביוזמה באופן דרמטי [5]. באחריותו של ארגון השדרה להבהיר לשותפים את החשיבות של נושא זה, את המורכבויות שעשויה לעלות מול גורמי מימון ולסייע לשותפים מולם. חשוב לציין כי לטובת פיתוח משאבים מלא נדרש בעל תפקיד מקצועי.

8. ניהול שיח פתוח, יצירת תקשורת וביסוס אמון בין השותפים

תהליך השפעה חברתית משותפת נשען על העושר והמגוון הרחב של השותפים, הארגונים, האסטרטגיות והדעות, לצד הצורך לפעול יחד, המחייב יצירת הסכמות לפעולה משותפת. תפקיד זה עובר כחוט השני לאורך כל חיי היוזמה: משלב גיבוש המצב המשותף בצורה קולקטיבית, ולאורך גיבוש המדדים, אסטרטגיות הפעולה האופרטיביות בקבוצות העבודה ותיאום וסנכרון המאמצים של מגוון השותפים.

מכיוון שמדובר בהרבה אנשים (יחסית), ובהרבה ארגונים, שכל אחד מהם רואה את הבעיה מעט אחרת ויש לו פתרון משלו לבעיה – התהליך דורש מכל אחד מהשותפים להביא את הזווית הסובייקטיבית שלו אבל להיות מסוגל להקשיב, להבין ואף לקבל את הדעות של אחרים. כל תהליך של קבלת החלטות משותפת טומן בחובו ויתור על אפשרויות ודעות אשר לא נבחרו לבסוף. המכנה המשותף והרצון לקחת חלק בתהליך השפעה חברתית משותפת, אינם מספיקים כדי לגשר על פערים אידיאולוגיים, אסטרטגיים ואחרים בין המשתתפים.

לאור זאת, יש להשקיע במהלכים של בניית אמון בין השותפים. בשלב הראשון, הם אינם 'שותפים' אלא מגוון בעלי עניין שהתכנסו סביב נושא מסוים. כל אחד מבעלי עניין אלו מגיע עם האג'נדה האישית שלו ועם הציפיות שלו – כאדם, כחלק מארגון, כחלק ממגזר ועל פי תפקידו. בשלב זה יש חשיבות להעמקת ההכרות הבינאישית בין בעלי העניין, המהווים שותפים פוטנציאליים. חשוב לייצר שיח מובנה על הבעיה, על המטרה של התהליך המשותף ועל המשמעויות של השותפות. בניית אמון בין אנשים, בין ארגונים, בין מגזרים שונים, ובמיוחד כאשר רבים מהם חלוקים בדעותיהם ובגישתם לגבי הנושאים הנדונים, הינה תהליך מורכב ומתמשך שאין לו סוף.

מאפיין ייחודי של בניית האמון, שממחיש את מורכבותו, הוא הממדים הרבים המתקיימים בו במקביל. יחסי האמון נבנים ומתקיימים במקביל בין יחידים ופרטים, בין ארגונים, ואף בין מגזרים. יתרה מזאת, יחסי אמון נוצרים מתוך ועל-סמך תפיסות ועמדות שקשורות באופן ישיר לתרבות ולדפוסי פעולה, שמתעצבים מעצם טבעם בתוך הקשרים ארגוניים, מגזריים, לאומיים, גיאוגרפיים ואחרים. כתוצאה מכך, הופך מרכיב בניית האמון למורכב, רגיש, ועדין במיוחד, ועם זאת תובעני ואינטנסיבי שכן קשה לצפות מראש כיצד הוא יתנהל, או אלו אתגרים יעלו במהלכו. גם אם הושג אמון, הוא עשוי להתערער בכל רגע ואם אכן כך יקרה, המחיר יהיה גבוה במיוחד. תפקידו של ארגון שדרה בבניית אמון מחייב גמישות יצירתיות ואף מיומנויות של דיפלומטיה ממש, ויש להשקיע בכך משאבים רבים, בכל שלב ובכל פעולה כמעט.

ארגון שדרה אחראי לגיבוש עקרונות לעבודה משותפת אשר נותנים מענה למגוון צרכים: לצורך של כל שותף בהבעת דעה והבאת הייחודיות שלו, בחיזוק ההרגשה של שותף שהוא מוערך ותורם, לצורך בהקשבה ובהבנה של השותפים האחרים, ולצורך לקבל החלטות במצב של ריבוי שותפים, בעלי שונות גבוהה ביניהם. עקרונות אלו מבטאים ערכים משותפים שהשותפים מסכמים עליהם לגבי דרך הפעולה המשותפת, למשל: הקשבה, כבוד, שקיפות, וכד'. עקרונות אלו יסייעו לשותפים להתמודד עם קונפליקטים שעלולים לצוץ בהמשך הדרך.

מעבר לגיבוש העקרונות, הם באים לידי ביטוי הלכה למעשה במפגשים של השותפים ובערוצי תקשורת נוספים- דוא"ל, אתר אינטרנט משותף, ועוד. חיזוק רשת השותפים על ידי הכרות בינאישית, הבנת האינטרסים הפרטיים והמשותפים ובניית אמון ביניהם הוא בסיס קריטי להמשך העבודה המשותפת.

לסיכום, במהלכים משותפים בכלל וביוזמות קולקטיב אימפקט בפרט ישנו מתח קבוע אותו מחזיק ארגון השדרה המבטא מצד אחד תפקיד הובלה חשוב ובולט, אך מצד השני עליו להישאר "מאחורי הקלעים" על מנת לקדם בעלות קולקטיבית על היוזמה בקרב חברי היוזמה והשותפים. באמצעות תמיכה בעבודתם של החברים, הדגשת ההצלחות שלהם ומתן קרדיט לשותפים, מטפחים ארגוני השדרה מנהיגות משותפת. ארגון השדרה מגלם, בנסיבות הנכונות, את עקרונות ה"מנהיגות הניתנת להתאמה": היכולת למקד את תשומת הלב של האנשים וליצור תחושת דחיפות, המיומנות להפעיל לחץ על השותפים בלי להציף אותם בדרישות, הכישרון לנסח סוגיות באופן שיציג הזדמנויות לצד קשיים והיכולת ליישב מתיחויות שעולות בין השותפים [6].

מה ארגון השדרה אינו עושה?

על מנת להסביר לעומק את משמעותו של ארגון שדרה במהלכים משותפים, נוח "לגדר" את תפקידיו, ולעמוד בקצרה על היבטים שאינם חלק מסדר יומו והגדרתו של ארגון השדרה [7]:

ארגון השדרה אינו מגדיר את סדר היום הקבוצתי ואת האג'נדה עבור רשת השותפים. כלומר, ארגון שדרה משווה מידע שמתקבל מהשותפים השונים והקהילה ומעבד אותו לכדי תמונה כוללת אחת, המייצרת בסופו של יום את סדר היום המשותף והכיוון אליו צועד המהלך המשותף.
ארגון השדרה אינו קובע את כיווני הפעולה והפתרונות באופן עצמאי – הוא אינו גוף המקבל החלטות. תפקידו של ארגון השדרה הוא לתמוך בפורמים השונים, בוועדת ההיגוי ובקבוצות העבודה בעוד אלה מקדמים את המהלך ומתאימים את פעילותם במסגרת המהלך על בסיס סדר היום המשותף.
ארגון השדרה אחראי על גיוס משאבים למימון הפעילויות אך אינו מקבל את כל המימון אליו. ארגון השדרה מנתב את המימון לפעילויות, שירותים, חידושים, ייעוץ, מיתוג וכל סוג של פעילות שהשותפים מקדמים לטובת השגת מטרות היוזמה.
ארגון השדרה אינו מפעיל פרויקטים – תפקידו להניע שותפים ולייצר חיבור בין ארגונים שונים על מנת שייצרו תהליך הוליסטי ומכוון מטרה משותפת. ארגון השדרה אינו ממלא את תפקידם של השותפים בכל הנוגע ליצירת שינוי בשדה אל מול המוטבים והשחקנים השונים, אלא הוא אמון על הנעת השותפים במהלך בלבד.
ארגון השדרה אינו ממנה את עצמו – ועדת ההיגוי, במקרים רבים יעוץ עם בעלי תפקיד אחרים, בוחרים את ארגון השדרה ונותנים לו את כוחו, את המנדט להוביל ואת ברכת הדרך.

מבנה ובעלי תפקיד

אין דרך אחת מיטבית להבנות את ארגון השדרה. מבנה ואיוש התפקידים בארגון תלויים בהקשר, בצרכים ובמשאבים הזמינים, ואלה משתנים בהתאם למספר גורמים, ביניהם [8]: הנושא החברתי בו עוסק התהליך, הרכב השותפים, איפיון ארגון השדרה (שותף ברשת/ ארגון חיצוני/ גוף פילנתרופי ועוד), מידת ניטרליות הארגון, מידת הסמכות שהוענקה לו, ויכולתו של הארגון להניע ולגרום לשותפים לפעול. על פי רוב, ועדת ההיגוי ושותפי מפתח ביוזמה יקבעו יחד את המבנה הטוב ביותר ואת איוש התפקידים.

הבניית תפקידים בארגון השדרה הינו תהליך גמיש ותלוי בהקשר המקומי ובמשאבים. לרוב, הצוות יהיה מצומצם בשלבים ראשוניים בחיי היוזמה, ועם צמיחתו של המהלך סביר כי יעלה הצורך בחברי צוות נוספים עם התמחויות שונות כגון: ניסיון במעורבות קהילתית, גיוס כספים או מיומנויות עיבוד ידע.

באופן טבעי, ישנו קשר הדוק בין הצלחת יוזמת קולקטיב אימפקט או מהלך משותף ובין הרכב צוות ארגון השדרה. על ארגוני השדרה לשמור על איזון עדין בין הנהגה חזקה המאחדת את כל השותפים, ובין תפקיד הבלתי נראה, "מאחורי הקלעים", הנותן לבעלי עניין אחרים להיות שותפים להצלחות. ככלל, צוות חזק הוא כזה המייחס חשיבות לדינאמיקה הבין-אישית של השותפות ומצליח לנווט בתוכה ולהובילה.

להלן מספר הגדרות תפקיד בסיסיות של צוות ארגון שדרה. כל הגדרת תפקיד תוצג כפונקציה שהיא ממלאת במסגרת תפקידי ארגון השדרה [9] וכן המיומנויות וסוגי האחריות השונות במסגרתה:

מנהלת יוזמה

גיבוש חזון וקידום כיוון אסטרטגי כולל (שלב התכנון) – בניית הסכמות והגדרה משותפת של הבעיה, הנהגה כריזמטית ואחזקה, קידום מצע משותף ושמירתו רלוונטי עם עיצוב האסטרטגיה.
קידום מדיניות ציבורית תומכת – כיוונון השותפים לעבד מצע מדיניות "מיושר קו" ומתואם, הבנה במדיניות המשתנה והמשפיעה על מאמצי היוזמה
סיוע בפיתוח משאבים והבטחת קיימות התהליך – הסטה והעברה של משאבים ציבורים ופרטיים לתמיכה במהלך המשותף ומטרותיו (ותמיכה ןקיימות לארגון השדרה עצמו).
יצירת אווירת נכונות קהילתית ציבורית – במשותף עם מנהלת השותפויות (פסיליטציה) – מנהלת היוזמה אחראית על יצירת תחושת דחיפות והובלה של מאמצים ליצירת קריאה לפעולה.

מנהלת היוזמה או המהלך המשותף אחראית על הניהול של מאמצי ארגון השדרה ודרושות ממנה מיומנויות הכוללות הובלה ומנהיגות, ראיה מערכתית, בניית אסטרטגיות, תמיכה בועדת ההיגוי ופגישות קבוצות עבודה, יכולות פיתוח משאבים, תקשורתיות וניהול יחסים, ניהול בעלי עניין, תכלול ותיאום פעולות משותפות של מגוון השותפים ברשת, ניהול עובדים ומערכות פנימיות, איסוף ידע ואנליטיות גבוהה.

כמו כן, ישנן מיומנויות ניהול רכות ומאפיינים אישיותייים אשר למנהלת היוזמה חשוב שיהיו כדי לתרום למנהיגות אפקטיבית של ארגון שדרה וכפועל יוצא מכך, להצלחת המשימה [10]:

בעלת חזון – בעלת תמונה ברורה של המיקוד הנדרש ובעל יכולת לכוון את השותפים לשם. ראיית המערכת כמכלול, ואת הצדדים או האלמנטים שלא תמיד נראים לעין. מעמדת ההובלה הם מסייעים לאחרים להבין את המערכת כולה ואת המורכבות שבה הם לוקחים חלק.
מוכוונת-תוצאות – דוחפת את השותפים והקהילה, לא רק לדבר על הדברים אלא גם לפעול. ואלה בתורם מקדמים דיאלוג מעורר מחשבה המוביל להגברת הבהירות, הבנת ההבדלים וחדשנות.
בונה-יחסים – בעלת יכולת טובה לעבודה בשיתוף פעולה, ולתת לכולם תחושה שהם חשובים.
בעלת יכולות תקשורתיות חוצות-גבולות המסוגלת לבנות גשרים בין מגזרים ושותפים שונים. על מנהיגת ארגון השדרה להיות מסוגלת לדבר בגובה העיניים עם כל השותפים במערכת.
ממוקדת אבל מסתגלת- שילוב של מיקוד מדויק, עם נכונות להקשבה כמעט לכל רעיון ועם יכולת לדעת מתי "לחתוך", כך שהפעילות תהיה ממוקדת אך ורק למטרה שהוצבה.
כריזמה והשפעה – חיבור של ארגון השדרה לנושא, לשותפים ויכולת להתלהב ולהלהיב.
פוליטיקה – יכולת להקשיב לכולם וגם לסנן מה חשוב ועם מה להתקדם, ולהבין למה חשוב להקשיב.
העברת המיקוד הקולקטיבי מפתרון בעיות תגובתי ליצירת עתיד משותף.
צניעות – ארגון השדרה תופס עצמו כמשרת- ציבור.

מנהלת שותפויות:

יצירת אווירת נכונות קהילתית ציבורית וחיבור עם השדה החברתי הרלוונטי – תמיכה בחברי הרשת מתוך שאיפה ליצר מעורבות, להוביל התקשרויות ואמצעי תקשורת בתוך רשת השותפים.
תמיכה במערך פעילות מתואם של השותפים כנגזרת של המצע המשותף – לתאם ולתכלל תקשורת בין השותפים ושיתופי פעולה ביניהם.
גיוס ורתימה של שותפים חדשים ובעלי עניין נוספים, חיפוש מתמשך של הזדמנויות לפעילות.
וידוא שקבוצות העבודה ומגוון הפורומים פועלים מתוך תפיסה של התבססות על ידע ונתונים.

אנליסטית/ מנהלת דאטה

פיתוח מדדים מערכתיים והבניית מדידה משותפת – איסוף, ניתוח, פירוש ופרסום מידע רלוונטי. יצירת מערכות מדידה משותפות ופיתוחן עבור הרשת, אספקת סיוע טכני לשותפים על מנת שיצליחו לבנות תשתיות דאטה נאותות.
ריכוז עבודת איסוף המידע, המחקר והנתונים לשירות היוזמה והמהלכים השונים במסגרתה.
וידוא שקבוצות העבודה ומגוון הפורומים פועלים מתוך תפיסה של התבססות על ידע ונתונים. (במשותף עם מנהלת השותפויות).

רכזת פרוייקט:
תמיכה וקידום תקשורת יומיומית בין חברי היוזמה ושותפיה, אדמיניסטרציה, ופונקציות ריכוזיות נוספות.

סוגים של ארגוני שדרה

עד כה, ביססנו את חשיבותו של ארגון השדרה תוך הצגת נחיצותו ותפקידו במהלכים משותפים בכלל עם דגש על תהליכי קולקטיב אימפקט. קיימות מגוון דרכים שבהן ניתן למלא את התפקידים של ארגון שדרה, ובאמצעות מנגנונים שונים. ואכן ניתן למצוא בתפקיד גם קרנות, גם עמותות, גם סוכנויות ממשלה ועוד. זאת ועוד, מספר ארגונים יכולים לחלוק באחריות ובביצוע התפקיד של ארגון שדרה לתהליך אחד של השפעה חברתית משותפת. בטבלה הבאה תוכלו למצוא דוגמאות שונות לארגוני שדרה: קרן פילנתרופית, מלכ"ר חדש או קיים, גוף ממשלתי, אחריות משותפת של כמה ארגונים וועדת היגוי וכן יתרונות וחסרונות לכל אחת מההתארגנויות.

לטבלה המתארת סוגים שונים של ארגוני שדרה על פי חברת FSG מתוך המאמר ניתוב השינוי – קידום יוזמות קולקטיב אימפקט

מדדי הצלחה ואפקטיביות של ארגון שדרה

כיצד יודעים ארגוני שדרה שעבודתם משמעותית? שהיא עושה הבדל בעבודת השותפים ביצירת השפעה חברתית משותפת? כיצד יכולים השותפים לבחון את עבודת ארגון השדרה?

ראשית, ארגוני שדרה מציינים את השינויים במדדים ברמה מערכתית שהתהליך הציב לעצמו, כלומר עצם השגת המטרות של התהליך מהווה מדד להצלחה של ארגון השדרה.

שנית, ישנם מספר מפתחות הצלחה לארגוני שדרה – מאפיינים מגוונים המעידים על הצלחת ארגון השדרה והצלחת המשימה. בספרות המקצועית ובמקרי בוחן מונים רבים, אלו הם המובילים:

בהירות המטרה
ניווט והובלת תהליך, צמיחה לטווח ארוך
חיבור וסנכרון בין אנשים ופעילויות
מעורבות של אוכלוסיית היעד
מדדי הצלחה ברורים, מחוברים ללמידה
קיום חזון ברור
שיתוף פעולה מכוון תוצאות
בניית מערכות יחסים
ממוקדות מחד אך אדפטיביות מאידך
תקשורת כריזמטית ומשפיעה
מחוכם (politic)
צנוע ועניו (humble)

בנוסף, נאספו 27 מחוונים (אינדיקטורים) לפיהם ניתן לקבוע אפקטיביות ארגון שדרה, ביחס לתפקידיו [11]:

במרוצת השנים ועם רוח הזמן המשתנה ומתעצבת, במרחב החברתי והציבורי ובפרט במהלכים משותפים רב מגזריים – ישנם נושאים שונים המקבלים חשיבות עולה ותשומת לב. נושאים כגון שוויון הזדמנויות, סוגיות מגדר, שילוב מוטבים וחברי קהילה בקבלת חלטות וכדו', הם נושאים שלא נמנו בעבר במסגרת אחריות ארגון השדרה, אך כיום ישנה דרישה שארגוני שדרה יקצו זמן ומשאבים לטיפול גם בסוגיות אלה במסגרת הובלת יוזמת קולקטיב אימפקט. חשוב אם כך, בבואנו לבחון את האינדיקטורים השונים, להסתכל גם על הספרות המקצועית, המאמרים בעולם, ובעיקר – לפקוח עיניים ולחפש את נקודות העיוורון שלנו כארגון שדרה. עלינו למדוד את האפקטיביות שלנו לא רק באמצעות 27 האינדיקטורים בלבד, אלא באמצעות בחינה מערכתית ורחבה של השדה ושל הדרישות העולות מן השטח כלפי ארגון השדרה וכלפי מהלכים משותפים ויוזמות קולקטיב אימפקט.

בסרטון הבא ניתן להכיר את תהליך הערכה ומדידה של יוזמת קווים אדומים ושל פעילות ארגון השדרה לאחר שלוש שנות פעילות:

במאמר זה התעמקנו בגורם הייחודי ביותר במודל קולקטיב אימפקט, ארגון השדרה. בחרנו להתייחס בעיקר לארגון שדרה הפועל במהלכים משותפים רב מגזריים מסוג קולקטיב אימפקט, והבאנו בפירוט את תפקידיו השונים וכן אתגרים והמלצות לפעולה. חשוב לזכור שארגון שדרה אינו פרקטיקה שמחויבת לפעול במהלכי קולקטיב אימפקט בלבד, אלא מדובר בגורם מקצועי משמעותי לקידום מטרות חברתיות בסדר גודל לאומי. מטרתו של מסמך זה היא להנגיש את הידע, העקרונות ודפוסי הפעולה לארגון שדרה, על מנת להקל למהלכים משותפים ויוזמות קולקטיב אימפקט לבסס תשתית ארגונית טובה טרם הקמת יוזמה חדשה.

ניתוח בעיה ע"פ מודל הקרחון: המקרה של השתתפות תלמידות בבגרות טק

רקע ומטרה

יוזמת Top15 פעלה לקידום מצוינות מדעית-טכנולוגית בישראל על פי גישת קולקטיב אימפקט. הגישה מציעה מודל יישומי לפתרון בעיות חברתיות מורכבות באמצעות מהלך רחב ומתואם של שותפים מכלל המגזרים. ארגון שיתופים, אשר שימש כארגון השידרה (Backbone Organization) של היוזמה, והיה אחראי לתכלול והובלה מקצועית של המהלך, הוא ארגון חברתי המתמחה בתהליכי השפעה חברתית משותפת ושיח בין-מגזרי, ומיישם אותם הלכה למעשה מאז 2008.

כיום מהווה שיתופים בית לקולקטיב אימפקט בישראל, במסגרתו הוקמו מספר יוזמות שפועלות בשדות חברתיים שונים, במטרה לקדם פתרונות לבעיות חברתיות מורכבות, באמצעות גישת קולקטיב אימפקט ובהשראתה. מסמך זה מציג ניתוח ראשוני שנערך בשיתופים בספטמבר 2023, כחלק מתהליך התכנון שהובילה יוזמת Top15 לקבוצת עבודה [1] שתוכננה להתכנס ולפעול ביוזמה בנושא העלאת שיעור התלמידות במקצועות הטק.

מטרות הקבוצה היו לבחון את סיבות השורש להשתתפות הנמוכה של תלמידות במקצועות הטק, שנותרת על כנה על אף מאמצים רבים ותכניות לעידוד השתתפותן, ולהציע כיווני פעולה אסטרטגיים מערכתיים להעלאת ההשתתפות. אירועי אוקטובר 2023 הביאו לדחיית פעולתה של הקבוצה, ולאחר מכן הוחלט גם על סגירתה של יוזמת Top15, ועל כן התכניות לא יצאו לפועל בסופו של דבר (על הסיבות לסגירת היוזמה ועל פעולותיה בתקופה זו ניתן לקרוא כאן). למרות זאת, בחרנו להציג במסמך זה את אופן השימוש שנעשה במודל הקרחון למיפוי המערכת ולהגדרת האתגר החברתי, לטובת למידה ויישום במהלכים משותפים אחרים שמטרתם ליצור שינוי מערכתי. בהקשר זה, ולאור נסיבות אלו, חשוב לציין כי הניתוח המוצג כאן מהווה בסיס להמשך חשיבה והעמקה, והוא איננו שלם. מסיבה זו, המלצנו לאורכו איזה ידע ונתונים יש להשלים, לטובת מי שירצו ללמוד מהתהליך ו/או להשלים את הניתוח במקרה המתואר כאן.

מודל הקרחון למיפוי המערכת והאתגר החברתי

לצורך מיפוי המערכת והבעיה נעשה שימוש במודל הקרחון. כלי זה משמש לניתוח המערכת ואפיונה במטרה להגיע לשורש הבעיה. המודל מסייע להבין ולמפות את החלקים השונים של המערכת, הגלויים והסמויים: הנתונים והעובדות המשקפים את התופעה הבלתי רצויה אותה אנחנו מזהים במציאות; דפוסים ומגמות; המבנים הנמצאים בבסיס הבעיה; והמודלים המנטליים.[2] פירוט על חלקי מודל הקרחון ראו בתרשים מס' 1 להלן. רשימת המחקרים והמקורות ששימשו אותנו לביצוע הניתוח נמצאת בסוף מסמך זה. דף העבודה שהנחה את הניתוח נמצא בנספח מס' 1 בסוף מסמך זה.

הצעד הראשון בשילוב כוחות של שחקנים שונים בהתמודדות עם בעיה חברתית הוא הסכמה שלהם על הבעיה ושורשיה. מטרת הניתוח היתה לאסוף ולהנגיש לחברי קבוצת העבודה במפגש הראשון את הידע הקיים בשדה לגבי סוגיית ההשתתפות של תלמידות במקצועות המדעיים-טכנולוגיים לשם היכרות, תיקוף, היוועצות, השלמה ודיוק שלהם. ניתוח משותף של הבעיה על ידי גורמים שונים מאפשר הבאת נקודות מבט שונות מתוך המערכת ובסופו נוצרת בדרך כלל הסכמה על שורשי הבעיה. הניתוח המובא במסמך זה בוצע כשלב ראשוני ומקדים ותוכננה העמקה והרחבה שלו בעזרת חברי הקבוצה. במהלך הניתוח גילינו תחומים עליהם לא מצאנו ידע, נתונים או מחקרים כלשהם אך הם משמעותיים להערכתנו להבנת הבעיה. לכן סימנו כאמור לעיל, כחלק מהניתוח המוצג כאן, גם את התחומים הללו הדורשים איתור ידע קיים או יצירה של ידע חדש.

נשתמש במודל לאחר שהתבהרה ההגדרה הראשונית של הבעיה. בעזרתו נאפיין את המערכת ונגיע להגדרה מדויקת יותר. המודל מסייע למפות את החלקים השונים של המערכת, להבין לעומק את התופעות הגלויות והסמויות ואת מהותו של האתגר החברתי.

ההנחיה לעבודה עם הכלי היא לעשות את הניתוח באופן הדרגתי מלמעלה למטה. כלומר לפרט קודם את האירועים שמשקפים את התופעה ברמה הגלויה ולצלול מטה שלב אחד בכל פעם. חשוב מאוד להימנע מלהתחיל בניתוח המודלים המנטליים.

תרשים מס' 1: מודל הקרחון: כלי למיפוי, הבנה ואבחון המערכת והבעיה [3]

התופעה הלא רצויה

שיעור השתתפות נמוך של תלמידות במסלולי מצוינות [4] בחט"ב ובזכאות לבגרות טק בתיכון (פיזיקה ומדעי המחשב).

ההשלכות החברתיות והכלכליות של התופעה

מיעוט תלמידות במגמות המדעיות טכנולוגיות (פיסיקה ומדעי המחשב) זוהה כגורם בעל השלכות רבות, בין השאר בשל הקשר של לימודי מתמטיקה ומדעים בתיכון, להישגים ותהליכים חברתיים וכלכליים משמעותיים בהמשך החיים. לדוגמא:

לימודי מתמטיקה ומדעים בתיכון זוהו כ”פילטר קריטי" המשפיע על מסלול הלימודים והתעסוקה לאורך כל החיים.
אנשים המרחיבים מתמטיקה ומדעים בתיכון מרוויחים 30%-50% ומגיעים לעמדות בכירות יותר.
שיעור גבוה יותר של תלמידות במתמטיקה ומדעים יוביל להעלאה ביכולת ההשתכרות של נשים, ולהקטנת התלות שלהן בגברים.
היעדרן של נשים מתחומי הטכנולוגיה מביא לעיצוב ממוגדר של טכנולוגיות העתיד שאינו מותאם לנשים.
נשים אינן שותפות למהפכה הטכנולוגית ואינן משפיעות על אופייה וכיווני התפתחותה.
בישראל קיים מחסור חמור באנשי הייטק. הגדלת שיעור ההשתתפות של תלמידות במגמות מדעיות הוגדר בנייר עמדה של משרד ראש הממשלה כ”משימה לאומית".

ניתוח התופעה על פי מודל הקרחון

התרחשויות

על אף שמחקרים מראים שאין הבדלים ביכולות הקוגניטיביות והרגשיות של תלמידות ביחס לתלמידים, הנתונים מראים שיעור השתתפות נמוך משמעותית של תלמידות במקצועות הפיזיקה ומדעי המחשב. הפער המגדרי אינו ניכר במקצועות מדעיים אחרים כמו כימיה וביולוגיה, ובמתמטיקה הייצוג של תלמידים ותלמידות. בחברה הערבית מצטיירת תמונה שונה לגמרי: שם התלמידות מובילות בהשתתפות בהגברות מתמטיות מדעיות וכן בהישגים.

הנתונים שנמצאו בהקשר זה:
• פערים מגדריים בהישגי תלמידות ותלמידים במקצועות ה-STEM אינם מוסברים על ידי הבדלים ביכולות בין גברים לנשים. על פי המחקר האקדמי וגם על פי הישגי התלמידים והתלמידות בבחינות המיצ"ב בכיתות ה' ו-ח' שיעור הבנים והתלמידות בעלי היכולות המתמטיות והטכניות הגבוהות הינו זהה (כ-20% מהבנים וכ- 20% מהתלמידות נמצאים בחמישון העליון של ציון במבחן המיצ"ב). על כן הפערים המגדריים בשלב חטיבת הביניים והתיכון מוסברים על ידי בחירות שונות והעדפות שונות של תלמידים ותלמידות [5].
• מחקרים בחקר המוח מדגישים כי לא נמצאו הבדלים מובחנים בין גברים לנשים ביכולות קוגניטיביות, כישורים רגשיים או ויסות עצמי (שלושה מאפיינים הנדרשים להצלחה בלימודים בתחומי ה- STEM). לעומת זאת, נמצא כי תפיסת המסוגלות בקרב תלמידות נמוכה באופן עקבי הן ביחס להישגיהן, והן ביחס לתפיסת המסוגלות של תלמידים [6].
• שיעור התלמידות בכיתות עמ"ט נמוך משיעור הבנים (חשוב להשלים ולתקף נתון זה).
• שיעור בוגרות בגרות טק במרכז הארץ עומד על 12% לעומת 19% בקרב התלמידים והפער נשמר בפריפריה (7.4% לעומת 11.7%). רק בחברה הערבית שיעור התלמידות גבוה משיעור התלמידים (5% מול 6%) [7].
• בגרות ביוטק (5 יח"ל מתמטיקה, אנגלית, ביולוגיה או כימיה) – שיעור התלמידות גבוה פי 3 משיעור התלמידים; שיעור התלמידות הנבחנות בביולוגיה 5 יח"ל גבוה משיעור התלמידים וכך גם בכימיה, אם כי באופן מתון יותר. הנתונים בישראל תואמים מגמה עולמית רחבה יותר של העדפת תלמידות ללימודי ביולוגיה וכימיה ופחות פיזיקה ומדעי המחשב.
• על אף שבמתמטיקה שעור הנבחנות ב-5 יח"ל הוא כ-50% (כלומר שווה לשיעור הבנים), במקצועות הפיזיקה ומדמ"ח שיעורי התלמידות הנבחנות ב 5 יח"ל נמוכים יותר (בפיזיקה: 40%; במדמ"ח: 35% – ראו לדוגמא בתרשים הבא)[8].

דפוסים ומגמות

המוטיבציה והעניין של תלמידות בתחומי המדעים הולכת ופוחתת ביחס לעצמן וביחס לבנים ככל שהן גדלות ועל פני ציר ההשכלה/תעסוקה. שיעור ההשתתפות הנמוך של תלמידות בעיקר במדמ"ח נשמר לאורך שנים על אף תכניות התערבות שונות ומגוונות שניסו לשנות את המגמה. לעומת זאת ניכרת מגמת שיפור קלה בפיזיקה ככל הנראה בשל התערבויות מערכתיות ממוקדות מגדר. המערכת מפנה תשומת לב לפער וניכר כי ישנה התחלה של הכרה בקרב מקבלי ההחלטות בצורך באיגום כוחות ובהסתכלות מערכתית כדי להתמודד עם התופעה.

הנתונים שנמצאו בהקשר זה:
• בחינוך היסודי נצפים מעט מאוד הבדלים בין תלמידים ותלמידות ביחס לרמת העניין במקצועות המדע וביחס להישגים. בגיל התיכון כבר ניתן להצביע על דפוסים מגדריים ברורים ביחס לרמת העניין של תלמידים ותלמידות במקצועות המדע השונים. מחקר אמריקאי מצא כי בכיתה ז', לפני הבחירה במגמות הלימוד, אין כל הבדל בין תלמידים ותלמידות במידת העניין במדע ובתפיסת המסוגלות העצמית שלהם במקצועות מדעיים; אולם בכיתה ט' כבר נוצרים פערים שנובעים מהטיות מגדריות [9].

• תופעת השתתפות נמוכה של נשים בתחומי ההייטק הולכת ומחמירה לאורך כל שלבי ההשכלה והתעסוקה [10].

• נשירת נשים מתחומי המדע והטכנולוגיה (המכונה "צינור דולף") מתחילה בבתי הספר וממשיכה באקדמיה ובתעשיית ההייטק. נשירה זו, במיוחד במקצועות כמו פיזיקה, מדעי המחשב והנדסת תוכנה, אינה מדוברת ואין עליה נתונים רשמיים ממשרד החינוך. מסקרים איכותניים עולה כי האווירה התחרותית, שוביניזם, שיטות למידה לא מותאמות ובידוד חברתי הן הגורמים המרכזיים לנשירה. בנוסף, נמצא כי תלמידות בעלות זהות מגדרית שמרנית נוטות להישאר בעוד שליברליות נוטות לפרוש. כמו כן, קבוצה גדולה של תלמידות בכיתה יכולה להפחית את שיעור הנשירה [11].

• מתמטיקה – נראה שינוי משמעותי לטובה בשיעורי הזכאות של תלמידות ל-5 יח"ל למרות שככל הנראה ההתערבויות לא היו מכוונות מגדר[12] – ראו בתרשים הבא[13]:

• שיעור נמוך של השתתפות תלמידות בפיסיקה ומדמ"ח נשמר לאורך שנים. הרבה מאד תכניות התערבות ותכניות לעידוד תלמידות לא הצליחו לשנות את המגמה היציבה.
• פיזיקה – מגמת שיפור מבוססת על התערבויות מערכתיות ממוקדות מגדר של הממשלה[14].
• מדמ"ח – מגמה יציבה של שיעור נמוך. אין שינוי למרות התערבויות ממוקדות מגדר[15]. רוב ההתערבויות היו בתחום הבלתי פורמלי.
• בגרות טק – למרות העלייה באחוז הזכאיות לבגרות טק, הפער בין תלמידות לתלמידים בחינוך הממלכתי בזכאות לבגרות טק לא הצטמצם לאורך השנים ראו בתרשים הבא[16]:

• ככל שעולה אחוז הנבחנים בבגרות טק בבית הספר כך יורד אחוז התלמידות מתוך הנבחנים לבגרות זו[17] ראו בתרשים הבא:

• הממשלה הציבה יעד בהחלטת ממשלה 172 של הגדלת שיעור התלמידות הזכאיות לבגרות טק ל-15% מכלל התלמידות בתשפ"ח על פי היעדים שהוצבו ל ידי הוועדה להגדלת ההון האנושי להייטק:

• קיימות בשטח התערבויות רבות של עמותות ועסקים שמטרתן לקדם תלמידות ב-STEM, אבל הן אינן מכירות זו את זו, ואין מדיניות מסדירה: ארגוני חינוך בלתי פורמלי פועלים בתחום אבל העדר סנכרון בין הגופים לא מאפשר העברת ידע ולמידה מהצלחות וכשלונות. התוצאה היא כפילות של תכניות שלא בהכרח עובדות, לא תמיד מותאמות תרבותית לאוכלוסיות רלוונטיות; היעדר עידוד מובנה של ארגונים אלו במדיניות מוסדרת (הסדרת יחסי הגומלין הבלתי פורמלי והפורמלי בנייר מדיניות/החלטת ממשלה) והיעדר איגום משאבים ע"י גוף מתכלל ברמה הלאומית[18].

• התקבלה החלטת ממשלה על הקמת קולקטיב אימפקט ליישום התכנית; כמו כן ניתנה הנחיה למשרד החינוך להגדיר יעדים ברמה המחוזית, המגזרית והבית ספרית, כולל אבני דרך תקופתיות ופרסום זכאים לבגרות טק במערכת שקיפות בחינוך.

מבנים

מבנים רבים במערכת מסלילים את התלמידות ומחזקים הטיה מגדרית. הדבר מתבטא הן ברמה הפורמלית – תגמול, הנגשת מידע, הוראה, חומרי לימוד, והן ברמה הבלתי פורמלית – עמדות ופעולות מוטות מגדר של סוכני שינוי במערכת, היעדר מודלים לחיקוי, ייצוגים מוטים בתקשורת, הסביבה המשפחתית ועוד.

• קיים עיוורון מגדרי בתהליכי הנגשת הנתונים, המדידה, ההערכה והתגמול, כפי שניתן לראות בדוגמאות:
-בתי הספר נמדדים על מספר התלמידים שעברו בהצלחה בגרות במתמטיקה. בתי הספר היו יכולים להגדיל את מספר התלמידים ע"י קידום תלמידות שהישגיהן בינוניים (שם נמצא הפוטנציאל הלא ממומש) אך אינם עושים זאת.
-ביה"ס אינו נמדד על שיעור התלמידות הזכאיות לבגרות מוגברת במקצועות הטק או במסלולי המצוינות; אינו מתוגמל על כך ואין סנקציות על שיעור נמוך של זכאות תלמידות.
-באתר שקיפות בחינוך לא ניתן לקבל נתונים בפילוח מגדרי; ביה"ס לא יכול לקבל את נתוני המיצ"ב של התלמידים שלו בפילוח מגדרי.

• היעדר מודלים מיטביים לחיקוי: ישנו מיעוט של נשים מדעניות ונשים בתפקידי הייטק, ובמיוחד נשים שצמחו מתוך אוכלוסיות מוחלשות. מודלים אלה חיוניים ליצירת השראה, חניכה, פיתוח תמונת עתיד אצל תלמידות.• באמצעי התקשורת, בקולנוע, בפרסום, ברשתות החברתיות ובמופעי תרבות ישנו ייצוג מוטה מגדרית של גברים ונשים בהקשר של מדע וטכנולוגיה. למשל דמויות של גברים מדענים מופיעות יותר באמצעי התקשורת מדמויות של נשים מדעניות ומוצגות בדרך חיובית יותר.

• היעדר חקיקה מתוקצבת לעידוד תלמידות לבחירה במקצועות המדעיים טכנולוגיים. למשל תנאי לתקצוב פתיחת כיתה שניה של עמ"ט בבי"ס הוא שהיא תכלול 50% תלמידות >> כאן עולה השאלה מדוע לא הוצב תנאי זה כתנאי לפתיחת כיתה ראשונה?

• סוגיות נוספות לבירור – אילו מקצועות מזכים בבונוס מדעי בחישוב הציון המתואם לאוניברסיטאות? האם לפיזיקה/מדמ"ח/כימיה/ביולוגיה ניתן אותו הבונוס?

• נמצאה הטיה מגדרית גם בדפוסי ההוראה, כפי שעולה מהדוגמאות הבאות:
-דרכי ההוראה הרווחות בלימודי מדעים ובייחוד בפיזיקה, הן מוטות מגדר – למשל בעידוד תחרותיות בתוך הכיתה ושימוש נרחב בלמידה עצמאית המיטיבות עם תלמידים אך פוגעות בתלמידות; לצד זאת נעדרות שיטות הוראה מגוונות לעידוד סקרנות התלמידות וחיזוק תחושת המסוגלות שלהן להתנסות ולהשתלב בתחומים אלו.
-הטיות מגדריות בחומרי הלימוד: ייצוגים מוטים מגדרית בתחומי הלימוד של מקצועות מדעים, משאבי ידע וחומרי לימוד, מסגור בעיה מדעית, בעיות מתמטיות ללא הקשר > משפיעים לטובה על התלמידים אך לרעה על התלמידות.
-היעדר הטמעה והכשרה של פרספקטיבה מגדרית והוראה רגישת מגדר במערכת החינוך; היעדר מודעות ומוכוונות של צוותי ההוראה והיועצות החינוכיות.

• הסביבה המשפחתית – שני היבטים של השפעת המשפחה על בחירת התלמידות עולים מהמחקר:
-נוכחות בני משפחה העוסקים במדעים היא גורם המשפיע על בחירה בלימודים ועיסוק מדעי טכנולוגי: ד"ר ענת בביץ מצאה כי עיסוק מדעי של האב תורם לבחירת הבת במגמה מדעית בעוד שעיסוק מדעי של האם אינו משפיע[19].
-השפעת ההשכלה העל תיכונית של אחד ההורים על הסיכוי של תלמידות לבחור בבגרות טק נמוכה פי שניים מהשפעה זו בקרב תלמידים – בגיל קבלת ההחלטה לגבי המסלול בתיכון תלמידות עצמאיות יותר בבחירתן מתלמידים ולכן מעורבות ההורים בקבלת ההחלטות שלהן היא קטנה יותר.

• יועצות חינוכיות מהוות סוכנות שינוי שלילי של שימור המערכת – השפעתן על המסוגלות העצמית ועל המוטיבציה של תלמידות ללמוד STEM היא שלילית[20] ובפועל הן מסלילות אותן למקצועות הומניים יותר מאשר למקצועות המדעיים טכנולוגיים[21].

• ככל שהרשות המקומית אליה שייך בית הספר גדולה ועשירה יותר, כך תקציב החינוך יהיה גדול יותר והיכולת לקדם מצוינות בכלל ולימודי בגרות טק בפרט תהיה גדולה יותר (לולאת משוב מחזקת – "הצלחה למצליחנים")[22].

• כ-72% מבתי הספר מתאפיינים באחוז נמוך של נבחנים בבגרות הייטק. בתי ספר אלה קטנים (בממוצע 2 כיתות בשכבה). ככל שעולה אחוז הנבחנים לבגרות הייטק בבית הספר כך גדל הפער בין שיעור התלמידים הלומדים בגרות זו לבין שיעור התלמידות ויורד אחוז התלמידות מתוך הנבחנים לבגרות זו[23].

• תלמידות המאופיינות בפרופיל שמרני נוטות לבחור במגמות מדעיות יותר מאשר תלמידות בפרופיל ליברלי: אחוז התלמידות בפרופיל שמרני במגמה מדעית 63.4%, אחוז התלמידות בפרופיל ליברלי 45.8%[24].

מודלים מנטליים

אחת המורכבויות של הבעיה היא התפיסות המגדריות שמוטמעות לא רק בקרב התלמידות עצמן אלא גם בקרב גורמים רבים בחברה הסובבים אותן – סוכני שינוי, הורים ותלמידים (קבוצת השווים). בנוסף, בקרב התלמידות עצמן יש שונות בגורמי המוטיבציה והתפיסות ביחס לנושא, ונראה כי תכניות ההתערבות עד כה לא השכילו להבחין בשונות הזו ונתנו מענה אחיד לכלל התלמידות.

• מורים, צוותי חינוך ויועצות (מומלץ לבדוק האם קיימים מחקרים נוספים שבחנו עמדות צוותי חינוך ויועצות)
הטיות מגדריות של מורים – מחקרים כמותיים ואיכותניים מראים שמרבית המורים סובלים מהטיה מגדרית לגבי היכולות של תלמידיהם במתמטיקה[25]. ישנה הנחה רווחת שתלמידים טובים יותר מתלמידות במדעים או שמקצועות מדעיים מתאימים יותר לתלמידים מלתלמידות. להתנהגות, לציפיות הסמויות ולאופן הפנייה של המורה יש השפעה על תהליך הלמידה, על תפיסות עצמיות, הישגים והצלחה ועל בחירות של תלמידים ותלמידות. מורים מחזיקים בעמדות אלה לעיתים לא במודע.

• הורים
מסרים מגוננים ומקטינים כלפי תלמידות, היוצרים אמונות מגדריות דיספונקציונאליות[26].

• תלמידות
ניכרת הסתייגות בקרב תלמידות ממקצועות טכנולוגיים עוד בשלב חטיבת הביניים ואף לפני כן :[27]
-תמונת עתיד המושפעת מזהות מגדרית – הפנמת מפת קוגניטיבית סטראוטיפית של עיסוקים ע"י תלמידות. תלמידות פוסלות מראש עיסוקים שאינם תואמים לזהות המגדרית הנשית. תפיסה מגדרית ברורה מתגבשת כבר בגיל 7-8. מפה מצומצמת המכילה עיסוקים תואמי מגדר או מקסימום נסבלים מגדרית. למשל: "זה עולם של גברים"; "אי אפשר לעשות קריירה בהייטק ולגדל ילדים"[28].

–קיימים שני פרופילים מובחנים של זהות מגדרית רב מימדית שמשמעותם הבדלים משמעותיים בערכים – הפרופיל השמרני והפרופיל הליברלי ובבחירה במגמת הלימוד[29]. תלמידות מרקע סוציואקונומי נמוך (הפרופיל השמרני) שהן כ-30% מהתלמידות בחינוך הממלכתי חילוני, נוטות להשקפת עולם שמרנית ואימוץ ערכים של מטריאליזם, שאיפה לביטחון כלכלי ושיפור מעמד חברתי. הן מחזיקות בתפיסה תועלתנית של המקצועות המדעיים טכנולוגיים. תלמידות בעלות זהות מגדרית ליברלית שהן כ-60% מהתלמידות בחינוך הממלכתי חילוני, נוטות להחזיק בערכים של רגישות חברתית ושאיפות עתידיות לחיפוש אתגר, משמעות והשפעה לטובה על אנשים.

התלמידות בעלות הפרופיל הליברלי נוטות לתפוס את המקצועות המדעיים טכנולוגיים כמקצועות מטריאליסטיים ואנטי חברתיים. נמצא קשר משמעותי בין הזהות המגדרית והבחירה במגמה כך שתלמידות בעלות זהות מגדרית שמרנית בוחרות במגמות מדעיות בשיעור גבוה משמעותית מזה של תלמידות בעלות זהות מגדרית ליברלית.

–מסוגלות עצמית – על פי ד"ר ענת בביץ מסוגלות עצמית איננה מספיקה – מחקרים מראים שגם כשהמסוגלות העצמית של תלמידות גבוהה משל בנים לא רואים לכך ביטוי בהשתתפות גבוהה יותר. עוד נמצא כי זהות מגדרית שמרנית מקטינה את תחושת המסוגלות העצמית בנוגע ליכולת להצליח בלימודים המדעיים טכנולוגיים.

תפיסת התוצאות המצופות – תלמידות בעלות פרופיל ליברלי מחזיקות בתפיסות שליליות של עולם הטכנולוגיה ("לא נשי ולא אנושי") ותופסות אותו ככזה שאינו מיטיב עם העולם. כלומר תפיסת התוצאות המצופות שלהן מבחירה בלימודים מדעיים טכנולוגיים היא שלילית[30].

-מודלים מנטליים משמעותיים נוספים של תלמידות: נטייה לייחוס פנימי לכשלונות וייחוס חיצוני להצלחות (קשור לנשירה); רצון להצטיין וחשש מלקיחת סיכונים וכישלון; סלידה מתחרות; לחץ חברתי – מיעוט תלמידות בכיתות/מגמות ורצון לא להיות לבד בסביבה שרובה בנים; תחושת נחיתות וחוסר שייכות; רמות גבוהות יותר של לחץ וחרדה ביחס לתלמידים[30].
תלמידות מתקשות בניסוי וטעיה וביישום ידע במרחב חדש ולא מוכר – מיומנויות הכרחיות לתחומים המדעיים.

מסקנות ראשוניות מניתוח הבעיה עפ"י מודל הקרחון

להלן מספר כיוונים מערכתיים אפשריים לפעולה ובחינה, והמלצות ראשוניות מאד לפעולה (בהינתן העובדה שהניתוח המוצג כאן הינו חלקי, ורצוי להשלימו כמובן כפי שתואר למעלה). יש לשקול את בחירת הכיוונים תחת הפרמטרים של היתכנות, מידת ההשפעה המערכתית הצפויה, הלימה בין מספר כיווני פעולה, לצד הסתכלות על הנכסים והחוזקות של השותפים להובלת הפעולה המשותפת.

זרימת הידע בשדה וייצור ידע חדש
1. לאפשר פילוחים לפי מגדר ב"שקיפות בחינוך", בנתוני המיצ"ב לבתי הספר ובכל נתונים שמשרד החינוך או גורם אחר בשדה אוסף ומנגיש.
2. לאסוף נתונים על נשירת תלמידות מכיתות עמ"ט ומגמות מדעיות טכנולוגיות.

מדיניות
1. יצירת תמריצים ותגמול לבתי ספר, צוותי הוראה ולגורמי המטה לעידוד בחירת תלמידות במקצועות מדעיים טכנולוגיים.

2. הטמעת נקודת מבט מגדרית ופרקטיקות רגישות מגדר החל משלב ההכשרה להוראה במוסדות הלימוד וכלה בהכשרות (in-service תוך כדי עבודה) – לצוותי חינוך בגילאי הגן, צוותי הוראה ויועצים חינוכיים בבתי הספר היסודיים וכמובן בתיכונים.

3. פיתוח חומרי הוראה רגישי מגדר – הנחיה מפורשת של המשרד לצד הכשרה מותאמת מגדר למפתחים.

חקיקה
1. ללמוד מהעולם איך באמצעות חקיקה ניתן לעודד מודלים לחיקוי ולקדם ייצוג מגדרי הולם במרחב המדעי טכנולוגי בתקשורת וברשתות החברתית.

מודלים מנטליים
1. מתן מענה שונה ומותאם למודלים המנטליים השונים לתלמידות מרקעים שונים (הפרופיל השמרני/הפרופיל הליברלי).

2. עבודה מנטלית עם תלמידות צריכה להתחיל כבר בגיל הגן/יסודי.

3. יש לקחת בחשבון עבודה לשינוי תפיסתי עם כלל האקוסיסטם הסובב את התלמידות (סוכני שינוי, תלמידים והורים) ולא להתמקד בהן בלבד.

להורדת המאמר המלא כולל רשימת מקורות ונספחים לחצו כאן

'תם ולא נשלם' בקולקטיב אימפקט: שלב הסגירה של יוזמת Top15 מנקודת מבטו של ארגון השדרה

יוזמת Top15 פעלה לקידום מצוינות מדעית-טכנולוגית בישראל על פי גישת קולקטיב אימפקט, המציעה מודל יישומי לפתרון בעיות חברתיות מורכבות באמצעות מהלך רחב ומתואם של שותפים מכלל המגזרים. ארגון 'שיתופים' מילא תפקיד של ארגון שדרה ביוזמה (Backbone organization) וככזה, היה אחראי לתכלול ולהובלה המקצועית של המהלך.

מסמך זה מתאר ומנתח את תהליך הסגירה של היוזמה, שהתרחש בפועל ברבעון האחרון של 2023. מטרתו העיקרית היא להציע תובנות והמלצות מקצועיות בנוגע לשלב הסופי בחיי יוזמת קולקטיב אימפקט. לשם כך, תרשים 1 מציג את אבני הדרך העיקריות בתהליך הסגירה של יוזמת Top15 אשר היוו תשתית לניתוח ולדיון שמוצגים במסמך זה.

המסמך נכתב על סמך ניסיוננו כארגון השדרה שהוביל את היוזמה, ומתוך הבנה שארגון השדרה, בתפקידו כגורם המקצועי המוביל את היוזמה, נדרש לפעול גם בשלב הסגירה ברוח עקרונות הקולקטיב אימפקט, קרי, ליצור את התנאים לחשיבה, לתכנון ולעשייה משותפת. זאת, כדי להבטיח במידת האפשר המשך השפעה גם אחרי שהמסגרת הארגונית של היוזמה מפסיקה להתקיים, וארגון השדרה, כגורם מתכלל, מסיים.

תרשים 1: אבני דרך עיקריות בתהליך הסגירה

המסמך מהווה חלק מגוף הידע המקצועי של 'שיתופים' המשמש כיום כ'בית לקולקטיב אימפקט', במסגרתו פועלות יוזמות קולקטיב אימפקט נוספות. הוא נכתב 'תוך כדי תנועה' החל מסוף חודש נובמבר 2023, עת התקבלה ההחלטה על סגירת היוזמה, כחלק מתהליך עבודה רפלקסיבי משותף של צוות היוזמה וצוות המו"פ ב'שיתופים'.

אנו תקווה שחילוץ וגיבוש התובנות יתרום לזיכרון הקולקטיבי ולידע שלנו ושל כלל השותפים ליוזמה, שיחד תכננו, למדו והוציאו לפועל מהלכים לקידום מצוינות מדעית-טכנולוגית בישראל וממשיכים בעשייתם זו. בנוסף, נקווה שהידע המוצג כאן יתרום לקהילה המקצועית הרחבה בישראל של מובילי ומנחי מהלכים משותפים בכלל, וקולקטיב אימפקט בפרט.

ברוח המהלכים המשותפים, זוהי הזמנה להצטרף דרך הקריאה של המסמך לתהליך למידה משותף, ולקחת חלק בחשיבה על דילמות וסוגיות מתודולוגיות עקרוניות העולות בעבודת ארגון השדרה בכלל, ובשלב האחרון במעגל החיים של מהלך משותף, בפרט.

המסמך כולל שלושה פרקים:
• הפרק הראשון, התיאורי, סוקר בקצרה את הרקע להחלטה על סגירת היוזמה בזמן שקדם לה בסוף שנת 2023, תוך שהוא מתעכב על תהליכי קבלת ההחלטות שהובילו לסיום הפעילות.
• הפרק השני מתמקד ברציונל שהוביל את תהליך הסגירה – החשיבה על שימור נכסי היוזמה ועל העתיד, על 'העברת מקל' ב'יום שאחרי' לשותפים אחרים בשדה. עוד בפרק זה, דיון באתגרים מרכזיים בעבודת ארגון השדרה הנובעים ממרכיב השותפות, כמרכיב המארגן של מהלך משותף בכלל ושל קולקטיב אימפקט בפרט.
• הפרק השלישי של המסמך, בדומה לשלב השלישי והאחרון של היוזמה עצמה, עוסק באירוע הסיכום שסגר באופן טכסי את פעילות היוזמה, ומוצגות בו מספר תובנות לגבי עתיד הזירה אחרי סיום עבודת ארגון השדרה.

פרק #1 איך ומדוע התקבלה החלטה על סגירת היוזמה?

יוזמת Top15 החלה לפעול בשנת 2020, כהמשך של יוזמת 5פי2 שהייתה יוזמת הקולקטיב אימפקט הראשונה שהוקמה בישראל בשנת 2013. על הרקע להקמת היוזמה ועל פעולתה אפשר ומומלץ לקרוא בהרחבה בספרית הידע של 'שיתופים' ובאתר היוזמה. בהקשר הנוכחי של סגירת היוזמה נאמר כאן רק כי תהליך המעבר בין היוזמות היה כרוך בהתמודדות עם אתגרים מסוגים שונים, כמו עדכון המשימה המשותפת, ובנייה מחדש של רשת השותפים ושל מנגנוני הפעולה האחרים ביוזמה. עוד על המעבר ועל משמעויותיו ניתן לקרוא במסמך
מ-5פי2 ל-Top15: תובנות מתקופת ההקמה של יוזמה מתחדשת.

בין השנים 2020 – 2023, היוזמה שמה לה למטרה להקנות לתלמידי ולתלמידות ישראל את המיומנויות החיוניות למצוינות בתחום המדעי-טכנולוגי, אשר יאפשרו את השתלבותם המיטבית במסגרות המשך החיים – בצבא, באקדמיה ובתעסוקה. המשימה התמקדה בתלמידי ובתלמידות חטיבות הביניים, בדגש על הפריפריה והחברה הערבית. רשת השותפים ביוזמה כללה כ-120 ארגונים משלושת המגזרים – הציבורי, החברתי והעסקי, קבוצות עבודה ממוקדות, ובכלל זה קבוצת עבודה לקידום מצוינות מדעית-טכנולוגית בחברה הערבית, מהלך נגב ומהלכי מפתח נוספים שהתבססו על מחקר ויצירת ידע חדשני [1].

אלא שהעשייה הענפה של השנים 2022 – 2023 התקיימה בסביבת עבודה שהתאפיינה בחוסר יציבות שלטונית חריפה, חילופי תפקידים רבים ועזיבה של שותפים בכירים במשרד החינוך. כל אלו העלו סימני שאלה לגבי יכולתו של המגזר הציבורי לקדם את המשימה המשותפת. הם גם השליכו, מעבר לקושי הישיר בתפקוד המהלך כולו, על השותפים ברשת היוזמה, כגון ארגונים חברתיים שעובדים עם ומול תקציבי ממשלה והמגזר העסקי שחתר לפיתוח דרכים לשת"פ עם משרד החינוך. הקשיים השתקפו, בין היתר, גם בסוגיית המימון של היוזמה ובגירעון שהלך והסתמן ברבעון האחרון של 2023.

היוזמה שמה לה למטרה להקנות לתלמידי ולתלמידות ישראל את המיומנויות החיוניות למצוינות בתחום המדעי-טכנולוגי, אשר יאפשרו את השתלבותם המיטבית במסגרות המשך החיים – בצבא, באקדמיה ובתעסוקה. המשימה התמקדה בתלמידי ובתלמידות חטיבות הביניים, בדגש על הפריפריה והחברה הערבית

מתוך המשימה החדשה של Top15

לאלה הצטרפו אירועי ה-7 באוקטובר ומצב הלוחמה שבעקבותיהם, שהנחיתו מכה קשה על היכולת להמשיך לפעול בשטח, במתווה המתוכנן. נדרשה 'עצירה אסטרטגית' כדי להבין את משמעויות האירועים, ובהתאם, לתכנן מחדש את המשך העבודה ביוזמה. לשם כך, ערך צוות ארגון השדרה במהלך החודשים אוקטובר ונובמבר 2023 דיונים פנים ארגוניים, בתוך 'שיתופים', וכן קיים סדרת שיחות עם שותפים וגורמים שונים נוספים בשדה, במטרה להגיע להבנה משותפת לגבי השפעות האירועים על מגוון היבטים הקשורים ליוזמה. בין היתר, נשאלו שאלות נוקבות, שגם יוצגו בהמשך המסמך, על המרכיבים המשותפים: המשימה המשותפת, מצב השותפויות, וכן תמונת המשאבים השונים (מימון, ידע, תשומת לב, קשרים) שהשותפים העמידו לרשות המהלך.

בין כל אלו, התבהרו מספר תובנות משמעותיות:
• המשימה המשותפת – מיקוד המשימה בכיתות העמ"ט (עתודה מדעית טכנולוגית) עמד למבחן עם השתנות הנסיבות. אמנם חשיבות נושא המצוינות המדעית-טכנולוגית כמשאב לאומי וכמפתח למוביליות חברתית עומדת בעינה, וסביר להניח שבטווח הארוך אף תקבל משנה חשיבות, לנוכח צרכים חדשים שיעלו ברמה הלאומית והאזורית. עם זאת, בחודשים אוקטובר-נובמבר 2023, במרבית בתי הספר והכיתות בדרום ובצפון הארץ, לא התקיימו לימודים כבשגרה. גם בחלקי הארץ האחרים הצטמצמה היכולת של היוזמה לפעול בהקשר למשימה. בנוסף, ניכר היה שלגורמים השונים בשדה וברשת השותפים – משרדי ממשלה, המגזר העסקי, ארגוני חינוך ופילנתרופיה – הייתה פניות חלקית בלבד לקידום תוכנית עמ"ט, המשימה המרכזית של היוזמה.

רבים מארגוני הרשת העידו כי הסיטו את משאביהם לאפיקים מיידיים אחרים, דוגמת פיתוח חוסן, מענים רגשיים, שיקום, ומהלכים אחרים שנועדו לסייע בהתמודדות עם אירועי המלחמה והשלכותיה. זאת ועוד, בשיחות עם שותפים מהרשת, נשמע קול חוזר לפיו יש לבחון בעת הנוכחית את המיקוד הקיים במצוינות טכנולוגית-מדעית, שעתה נתפס כצר מדי, וכי ראוי להרחיב את התפיסה של ערך 'המצוינות' מעבר לתחום המדעי-טכנולוגי.

כך, היו שותפים שאף גרסו כי אירועי השעה מחייבים לשקול שילוב היבטים הקשורים לחוסן, התמודדות עם צרכים בתחומי הרגש, בטחון וצרכים אקוטיים אחרים בתפיסת העבודה ובמהלכי היוזמה. מדובר בערכים חשובים לכל הדעות, אלא שלהערכתנו ולדעת שותפים אחרים, אלו שייכים לעולמות תוכן החורגים אל מחוץ לטווח המשימה הנוכחי של היוזמה. חברי וחברות השותפות הרחבה במסגרת 'מהלך נגב'

• שותפויות – נוכח המצב, הפכה העבודה מול משרד החינוך כשותף בכיר, למאתגרת במיוחד: הקשב למשימת היוזמה היה לחלקי והופנה אל מצב החירום; תכנית ההייטק, בשיתוף עם משרד המדע והחדשנות, הוקפאה עם תחילת המלחמה; העבודה ברמת המטה הפכה מבוזרת, וברמת המחוזות, בדגש על מחוז דרום וצפון, והתמקדה במצב החירום, בדגש על מתן מענים לתלמידים/ות המפונים/ות מיישוביהן/ם.

במפגש רשת מקוון שזימן צוות ארגון השדרה על מנת לשמוע ממנהל מחוז דרום במשרד החינוך, רם זהבי, שבגזרתו התרחשו האירועים, על ההתמודדות של המשרד, עלתה עוצמת הצרכים הפיסיים והרגשיים עימם מתמודדים התלמידים/ות, שכלל לא מאפשרים קשב לתחום המצוינות המדעית-טכנולוגית. במפגש זה גם עלתה ההבנה כי יארך זמן עד שמשרד החינוך יחזור לעסוק במצוינות מדעית טכנולוגית כנושא מרכזי.

• משאבים – מספר קרנות הודיעו על שינוי במיקודי התמיכה שלהן נוכח המצב, ובאופן דומה, גם שותפים מהמגזר העסקי הסיטו משאבים מתחום החינוך להשקעה בצרכים מיידיים שעלו עם המלחמה. הסטת משאבים זו הובילה להגדלת צפי הגירעון בתקציב היוזמה, והולידה חששות כבדים לגבי מקורות המימון בהמשך. ניכר היה כי השתנות הנסיבות הביאה לירידה בתחושת הנחיצות והדחיפות של המשימה בקרב הגורמים המממנים, וזו באה לידי ביטוי גם בהיבט הקצאת המשאבים.

בהמשך לסבב הדיונים והשיחות הראשוניות, שאלת ההמשך הובאה גם לוועדת ההיגוי של היוזמה, שהתקיימה ב-5 בדצמבר 2023. במסגרת הוועדה, התקיים דיון בשאלה האסטרטגית מה ניתן ונכון לעשות במצב הנוכחי? לדיון הובאו ונדונו שלוש חלופות, שתמציתן מובאת בתרשים מס' 2.

תרשים 2: חלופות בדיון האסטרטגי בשאלת המשך עבודת היוזמה

בסיכומו של הדיון, החליטה וועדת ההיגוי על סגירת היוזמה. נימוק מרכזי שהשמיעו השותפים נגד סגירת היוזמה היה החשש מאובדן ההישגים ומעתיד העשייה. תמה חשובה נוספת בהקשר זה הייתה תחושת החמצה שלוותה בחוסר רצון לוותר על הערכים הייחודיים שנוצרו מעצם ההתכנסות הרחבה של גורמים מקצועיים, רבים ומגוונים ברשת היוזמה. חברי וועדת ההיגוי הביעו לכן רצון להמשיך ולהתכנס כפורום, כדי לחשוב יחד על נושא המצוינות המדעית-טכנולוגית 'ביום שאחרי המלחמה'. 'שיתופים', הבין את הצורך והביע נכונות לכנס את הפורום המדובר בבוא העת.

בהתאם להחלטה, פנה צוות היוזמה לתכנן את פעולותיו, כשהוא נדרש להתמודד עם השאלות: כיצד נכון יהיה לנהל את תהליך הסגירה מעתה? מהם המרכיבים החשובים בתהליך סגירה של שותפות בקולקטיב אימפקט? כיצד ממשיכים לממש את עקרונות המהלך המשותף גם בשלב האחרון שלו?

הפרק הבא מתאר את מלאכת הסגירה בדגש על שימור מגוון הנכסים שהיוזמה יצרה וצברה, ועוסק בסוגיה האם וכיצד ניתן 'להעביר את מקל' ההובלה ותכלול הפעילות לשותפים אחרים ברשת? שני המרכיבים הם מרכיבי מפתח בעבודת קולקטיב אימפקט, ושימורם ככאלה עשוי לחזק את המשכיות העשייה והמשך ההשפעה.

פרק #2 סוגיות מרכזיות בתהליך סגירת יוזמה

תוכנית הסגירה נבנתה על ידי צוות ארגון השדרה על בסיס התפיסה לפיה אמנם פעילות היוזמה נסגרת (במובן של closure) אך להבדיל, העשייה הרחבה שלה ושל השדה לא בהכרח באה לכדי סיום מוחלט (במובן של termination), ולכן יש חשיבות רבה להמשיך ולקדם את חזון היוזמה. משימת הסגירה התמקדה בשימור ובחתירה להמשכיות של נכסי היוזמה. תרשים מס' 3 מציג את שלושת סוגי הנכסים של היוזמה לגביהם נשאלה שאלת השימור וההמשכיות.

בעיקר שאלנו שתי שאלות מפתח: הראשונה הייתה כיצד נכון להבטיח את המשכיות העשייה – גם ברמה האסטרטגית (תכנון, חקר) וגם ברמת הפעולות בשטח? השאלה השנייה הייתה כיצד אפשר לשמר את הידע הרב שהיוזמה יצרה ולהנגיש אותו לקהלי היעד הרלוונטיים בשדה החברתי.

תרשים 3: נכסי ומהלכי היוזמה כתשתית ל'העברת מקל' ולשימור ידע

בפני ארגון השדרה עמד אתגר מתמשך לאורך כל העבודה עם מסגרות הפעולה, הידע, התשתיות וכל מה שהוגדר כ'נכסי היוזמה', הנובע ממרכיב השותפות סביבו מאורגנת כל הפילוסופיה והפרקטיקה של הקולקטיב אימפקט. להלן מספר סוגיות עקרוניות שרלוונטיות לארגון השדרה בהקשר זה, אשר העסיקו אותנו בשלב הסגירה. כל סוגיה מתוארת בקצרה בדגש על השאלות שעלו בהקשרה, ולאחר מכן מתואר האופן בו פעלנו לגביה במקרה זה של יוזמת Top15.

מעורבות השותפים בתהליך הסגירה

בשלב ניתוח המצב ובמהלך תהליך קבלת החלטות על הסגירה, התחדדה ביתר שאת סוגיית הבעלות המשותפת. למעשה, לאורך כל חיי היוזמה נדרש ארגון השדרה להתמודד עם האתגר שכרוך בצורך להוביל תהליך קבלת החלטה באופן משתף, תוך מציאת איזונים בין הפעולות וההחלטות של ארגון השדרה (משמע, צוות היוזמה), לבין אלו של וועדת ההיגוי ורשת השותפים הרחבה.

הגיוון הקיים בשותפות עלול להיות מאתגר, שכן תמיד קיימים הבדלי תפיסות ואף פערים בכוח ההשפעה שיש לשחקנים שונים על תהליכי עבודה בכלל, וקבלת ההחלטות, בפרט [2]. לשם כך, על ארגון השדרה לנהל את תהליכי העבודה באופן מחבר ומכליל, מתוך הכרה בחשיבות ובערך של סוגים שונים של משאבים ונכסים – מימון, ידע, גישה לשטח וכן הלאה, שארגונים שונים מביאים איתם ליוזמה. לא אחת עלו השאלות האם ועד כמה משמעותה של השותפות היא גם בעלות משותפת על היוזמה?

לשם כך, נדרש ארגון השדרה לגבש תשובות לשאלות הבאות:
• למי שייכת היוזמה ומה מקומם של השותפים בהחלטה אם להמשיך או לסגור את הפעילות?
• כיצד יכול ארגון השדרה להכיל את מגוון התפיסות של חברי וועדת ההיגוי באשר לתוכניות ההמשך?
• כיצד נכון להתמודד בשלב הסגירה עם פערים בין שותפים מממנים המפנים משאביהם לפעילות אחרת ובכך 'תורמים' להחלטה על סגירת הפעילות, לבין שותפים אחרים, שאין ביכולתם לממן את פעילות היוזמה והם מעוניינים להמשיך בפעילותה?

כיצד פעלנו בסוגיית מעורבות השותפים בתהליך הסגירה?

מסגרת הרשמית לדיון ולגיבוש התשובות לשאלות אלה (ואחרות) היא וועדת ההיגוי של היוזמה, ואכן, כפי שכבר תיארנו, ארגון השדרה הוביל במסגרת הוועדה דיון אסטרטגי בשאלת הסיום. לטובת שיתוף מקצועי ואיכותי, ארגון השדרה הביא לדיון תמונת מצב רחבה ככל האפשר, שכללה את תמונת מצב המשאבים והקולות שנאספו בשיחות המקדימות. הובלת הדיון התבססה על תפיסת העבודה של ארגון שדרה כגורם מאפשר ומכנס, היוצר את התנאים לפעולה, גם לפעולת סגירה.

משאב הידע כמשאב מתמשך של הרשת

היוזמה פיתחה, יצרה ואצרה ידע רב במסגרות הפעילות השונות שלה – בשולחנות ההיוועצות, בקבוצות העבודה – וכל זאת בהשתתפות חלק לא מבוטל של השותפים ברשת. משמעותה של היצירה המשותפת היא גם שישנה בעלות רחבה, משותפת על התוצרים, המעניקה לתכנים ולתוצרי הידע מעמד ציבורי. עתה, עם הסגירה, מתעוררות שאלות הבעלות והנגישות ביתר שאת ובמיוחד:

• כיצד 'אורזים' ומנגישים את הידע כך שתובטח המשך זמינותו לכולם, בהווה ולעתיד לבוא?
• כיצד מבטיחים את הבעלות ה'ציבורית', המשותפת, על הידע, כשהישות שהחזיקה אותו עד כה – יוזמת Top15 – מסיימת את פעילותה?
• מה לגבי הבעלות העתידית על 'מותג' היוזמה Top15 שהידע המשותף 'רשום' תחתיו?

כיצד פעלנו בסוגיית משאב הידע?

כדי לענות על שאלות אלה בתהליך הסגירה, צוות היוזמה, יחד עם צוות המו"פ של 'שיתופים', עמלו על ארגון החומרים השונים שנוצרו במהלך שנות חיי היוזמה: דו"חות מחקר, מדריכים וסיכומים ועוד. כל החומרים עברו עיבוד, עיצוב והוצגו בכנס הסיכום. בנוסף, הצוות המשותף פיתח ידע ייחודי לשלב הסגירה (למשל המסמך הנוכחי המנתח את תפקיד ארגון השדרה בתהליך הסגירה; סיכום עבודת קבוצת העבודה לקידום מצוינות בחברה הערבית; סיכום מהלך נגב; ועוד). כל החומרים עובדו ונארזו בזמן קצר יחסית, והם מונגשים וזמינים לרשת השותפים ולציבור הרחב באתר ייעודי, וכן, בספריית הידע של 'שיתופים'.

שימור השותפויות בשדה בהיעדר ארגון שדרה

האם וכיצד שותפויות ממשיכות לחיות בהיעדר ארגון שדרה המתכלל את הקשרים ודואג לתיאום, הנעה ועדכון מתמיד? על פניו, המפגש המסכם עצמו (שנרחיב בו בהמשך) היה ביטוי מוחשי לקיומה של רשת השותפים – עצם ההגעה של עשרות שותפים ושותפות, למרות מורכבות הזמן, ובמהלך ימי הלוחמה. שלל התבטאויות שהושמעו בדבר הישגי היוזמה וחשיבות המשך הקשרים המקצועיים והאישיים, העידו על החשיבות שיש לשימור הקשרים והשותפויות.

השאלה היא מה יניע את ההמשכיות – האם נוכל להניח שהרשת תמשיך להתקיים ולפעול מתוך כוח אינהרנטי כלשהו? על פניו ובאופן תיאורטי, השותפים ברשת יכולים להחליט שהם ממשיכים את היוזמה כשותפות במקביל ולמרות החלטת ארגון השדרה. אלא שבפועל, קשה לראות המשך פעולה מתואמת המכוונת להשגת משימה בהיקף משמעותי כפי שהיה, ללא מנגנון כמו ארגון שדרה. דווקא משום כך, מחויבות ארגון השדרה לזירה הרחבה היא לזהות בשלב הסגירה, הזדמנויות ושותפים מהרשת שיוכלו להוביל את המשך העשייה בראייה כוללת ורחבה, שהרי המלאכה ב'עולם האמיתי' שמחוץ לחדרי היוזמה, לא הסתיימה.

בין השאלות העולות במצב כזה:
• האם ניתן לייצר תנאים להמשך שימור השותפויות באופן חלקי או מלא?
• האם לארגון שדרה יש סמכות לפנות לארגון ספציפי ולהציע לו תפקיד מוביל על חלקים מהיוזמה?
• מה כוללת 'העברת המקל' לשותפים אחרים בשטח, ואיך נכון לעשות זאת?

כיצד פעלנו בסוגיית שימור השותפויות?

על מנת לקדם את השותפויות הקיימות וכדי שאפשר יהיה 'להעביר את המקל', ארגון השדרה הגדיר תחילה את המהלכים והמנגנונים שהגיעו לרמת בשלות מתקדמת, וחשוב שהשדה ימשיך לקדם. בנוסף, הוגדרו קריטריונים לבחירת שותפים מהרשת שיוכלו להוביל את העשייה בראייה רחבה. לאחר מכן פנינו אליהם והובלנו את תהליך העברת המקל כפי שמתואר בסעיף הבא.

'העברת המקל' לשותפים אחרים בשדה

בהמשך לסעיף הקודם, 'העברת מקל' יכולה להיעשות מתוך תפיסה מרחיבה, שתתייחס להעברת האחריות של כל התפקידים שארגון השדרה מילא, ובכלל זה: תיאום ותכנון, הובלה וארגון של פעילות הרשת והמנגנונים לקראת מימוש סדר היום המשותף, ייזום והוצאה לפועל של מחקר ואיסוף נתונים, ועוד. לחלופין, ניתן להציע תפיסה מצומצמת שמתמקדת במהלכי היוזמה הפעילים. תפיסה כזאת, תבחן כיצד במסגרת כל מנגנון או פעילות יועבר 'המקל' לשותף או לשותפים כך שימשך שיתוף הפעולה בשדה, ככל האפשר.

לשם כך, יש לגבש תחילה פרמטרים לבחירת השותפים הרלוונטיים, ולהגדיר את התנאים שחשוב לייצר להעברת מקל מיטבית. ברוח התפיסה המצומצמת, להלן מספר שאלות מנחות לבחירת שותף/ארגון שיוביל את המשך העשייה:

• האם יש ברשת ארגון/גוף שותף שעשוי להיות מקובל על השותפים ברשת (או במנגנון העבודה) כך שימשיכו להיות מעורבים תחת ההובלה שלו?
• האם לארגון יש מומחיות בתחום התוכן?
• האם הארגון מחזיק בתפיסת עבודה המבוססת על בנייה וניהול של שותפויות? האם ישכיל להוביל מהלך משותף רב-מגזרי?
• האם הוא איתן באופן מספק כדי להוביל את הפעילות לאורך זמן?

כיצד פעלנו בסוגיית 'העברת המקל'?

ארגון השדרה פנה לשותפים שזוהו כרלוונטיים לעניין זה, והציע להם לקחת על עצמם את המשך ההובלה, תוך סיוע בחשיבה על אופני הפעולה, בחיבור לאנשי קשר הרלוונטיים למהלך/מנגנון, ניסוח הודעה משותפת, העברת כלל חומרי הידע הרלוונטיים ואף מעורבות ונוכחות של צוות ארגון השדרה במפגשים הראשונים, אם התקיימו. חלק נכבד של המפגש המסכם הוקדש למתן ביטוי מוחשי לשותפויות השונות, כמו גם להצגת העברות המקל לכלל רשת השותפים, על מנת שיכירו את המשך הפעילות ואת הגורמים שיובילו אותה, באופן שמייצר לגיטימציה ורתימה להמשך העשייה. כך, לדוגמא, קואליציית העסקים וקבוצת העבודה לקידום מצוינות מדעית-טכנולוגית בחברה הערבית, הם שני מנגנונים שהגיעו לרמת בשלות רלוונטית בהקשר של התנאים שלעיל.

פרק #3 תם אך לא נשלם… מפגש הסיכום

ב- 24 בינואר 2024 התקיים מפגש הסיכום והפרידה של היוזמה. המפגש היווה הזדמנות להתכנסות של הרשת הרחבה וברוח הדברים לעיל, הוא נועד להנכיח את הנכסים שברשות היוזמה, ולשתף את הרשת בהעברות המקל לטובת המשך עבודה משותפת במרחבים עתידיים. הבחירה הייתה לקיים אותו בבית 'שיתופים' – ביתה של יוזמת Top15, באופן שיאפשר לשותפים להיפגש פנים אל פנים, דווקא בימים הקשים והמאתגרים של העת הזאת.

צוות ארגון השדרה פעל כדי להתאים את האירוע לתחושות הכלליות, והחליט, למשל, להימנע מ'חגיגיות יתר' שאינה הולמת את מצב המלחמה. אי אפשר היה כמובן לנתק את ההתכנסות מהמצב הכללי, ואכן נבצר משותפים רבים מהדרום ומהצפון להגיע. אולם למרות זאת, האולם הרחב בבית 'שיתופים' היה מלא מפה לפה בשותפים ביוזמה מכלל המגזרים – חברי ועדת היגוי, שותפים מהמגזר הפילנתרופי, נציגי משרד החינוך, קואליציית העסקים, וארגוני מגזר שלישי ואקדמיה. עוד הצטרפו אל המפגש גם חברות בארגון השדרה מהעבר – מתקופת 5פי2, ענבר הורוביץ, שהייתה מנהלת היוזמה, ואורנה סומך, שהייתה מנהלת שותפויות ורכזת קואליציית העסקים.

תוכן המפגש

בחדר נכחו שותפים מעשר שנות פעילות ושותפים נוספים שהצטרפו אל היוזמה ופעלו במסגרתה בתקופה האחרונה. במפגש הוצגו מארז הידע ו'העברות המקל' אל הארגונים השותפים; נערכו שולחנות לשיח שותפים בהתבוננות אל תקופת השותפות ואל פני העתיד. באולם הוצגו כרזות המסכמות את מהלכי היוזמה העיקריים לאורך השנים, אשר הציגו את אופני הפעולה וההישגים המרכזיים. בחלקו האחרון של המפגש התקיים רב-שיח של שותפים מכלל המגזרים שהיו מעורבים בה לאורך השנים. אלו תיארו מעל לבמה את חוויותיהם כשותפים ברשת היוזמה, ואת תובנותיהם מהעשייה המשותפת – כיצד היא תרמה לארגונים אותם הם מייצגים, להם ולהן באופן אישי, וכיצד היא תרמה לשינוי פני המציאות.

האירוע נבנה כך שייצר הזדמנות להמשך בניית יחסים בין-אישיים בין חברי הרשת, ולחשיבה יחד על שיתופי פעולה עתידיים. החדר היה מלא בהערכה לעשייה ולהישגי היוזמה, לצד מוטיבציה וציפייה להמשך פעולה משותפת, שתתבסס גם בעתיד על מערכות היחסים והאמון הרב שנוצר בין השותפים במהלך שנות פעילותה הרבות של היוזמה.

שני מסרים מרכזיים עלו מהדיונים עם השותפים במפגש המסכם ובמהלך השיחות שהתקיימו לפניו ואחריו: אחד התייחס לחשיבות הרבה של פלטפורמות וכלים שמאפשרים שיתוף וקשר בין השותפים בשדה, ובכלל זה: קבוצות וואטסאפ, רשימות אנשי קשר משותפות וכדומה. השני הדגיש את התרומה הפוטנציאלית שיכולה להיות להיכרות עמוקה יותר של השותפים ברשת עם עקרונות הפעולה המשותפת, בכלל, ועם עקרונות הקולקטיב אימפקט בפרט. היכרות זו הייתה מחזקת את השפה ואת ה-mindset של כלל המעורבים ביוזמה, כתשתית מנטלית חיונית לפעולה מתואמת בשדה, גם לאחר סגירת היוזמה.

סיכום

האירועים הדרמטיים של ה-7 באוקטובר 2023 הובילו להחלטת וועדת ההיגוי וארגון השדרה על סגירת היוזמה. הסגירה נבעה מתוך קריאה נכוחה של המציאות וגילוי אחריות לשדה, ולא מתוך אובדן אמון או עניין במשימה.

לצורך מהלך הסגירה נדרש היה ארגון מחושב של כלל נכסי ומהלכי היוזמה הקיימים, ובכלל זה ארגון ואריזה של תוצרי הידע ובירור אפשרויות ל'העברת מקל'.

היוזמה נסגרה בתוך תקופה כואבת וקשה בחברה הישראלית ומורכבת מאוד במערכת החינוך. תהליך הסגירה וההתבוננות הרטרוספקטיבית שערכנו על עשיית היוזמה לאורך השנים, הוכיחו לנו כי עמדנו במשימתנו להנחיל את עקרונות העבודה בקולקטיב אימפקט ואת ערכי השותפות.

נותרנו מלאות תקווה כי שותפויות בשדה תמשכנה להוביל את המצוינות ואת ההישגים העתידיים בשדה החינוך המדעי-טכנולוגי, שיהוו חלק משמעותי מתקומתה של ישראל.

פילנתרופיית העלית בישראל: מאפיינים, מניעים ודפוסי תרומה

תקציר מנהלים

המחקר המוצג לפניכם מספק מענה לצורך דחוף בידע עדכני אודות זירת הפילנתרופיה הפרטית בישראל. הוא סוקר את ממדי התופעה, את מאפייניהם של התורמים הגדולים, את המניעים שלהם לנתינה, את העדפותיהם מבחינת תחומי עניין ותכניות לפעולה, את היקף התרומה שלהם, את ערוצי התרומה ואת המנגנונים המשמשים אותם לתרומה (קרנות, תרומה אישית, תרומה עסקית).

אוכלוסיית היעד של המחקר כללה אזרחי ישראל המשתייכים לעשירון העליון ועוסקים בנתינה נדיבה ובהתנדבות לארגונים בישראל. תרומה נדיבה הוגדרה כתרומה של 5,000 ש"ח ומעלה בשנה. הדגימה נעשתה במתכונת של כדור שלג. תחילה נבחר מעגל ראשון של פילנתרופים – אנשים החברים בהנהלות של ארגונים ללא מטרת רווח ושידוע כי תרמו בעבר. בעקבות המעגל הראשון פנינו לאנשים נוספים הנמנים עם קבוצת הפילנתרופים וראיינו אותם. איסוף הנתונים נערך בחודשים ינואר 2007 – מרס 2008. סך הכול השתתפו במחקר 79 גברים ונשים.

מאפייני המשתתפים במחקר

27% מן המשתתפים הם נשים ו – 73% הם גברים.
הגיל הממוצע של המשתתפים הוא 56 (סטיית תקן 11.4) כאשר טווח הגילים נע בין 31 ל- 83.
67% מן המשתתפים במדגם הם ילידי ישראל. מקרב העולים, 16% הם ילידי צפון אמריקה, 10% הם ילידי אירופה ו-5% הם ילידי אסיה וצפון אפריקה.
כל המשתתפים במחקר הם יהודים. פילנתרופים מוסלמים או נוצרים לא נכללו במדגם. מידת הדתיות של הנחקרים מגוונת: 53% הם חילונים, 26% הם מסורתיים ו-19% דתיים.
רמת ההשכלה של הנחקרים היא גבוהה: 90% הם בעלי השכלה אקדמית, ומהם 51% בעלי תואר שני או שלישי.
המשתתפים במחקר ממלאים תפקידים שונים במגזר העסקי. תחומי העיסוק העיקריים שלהם הם שירותים עסקיים ופיננסיים (24%), יזמות הון-סיכון (28%), טכנולוגיית מחשבים ותקשורת (16%), נדל"ן (14%) ובריאות (10%).

בממוצע, המשתתפים במחקר עוסקים בפילנתרופיה במשך 19 שנים (סטיית תקן 12.7%). הטווח הוא בין שנתיים לשישים שנה. רק 11% מן הנחקרים הם תורמים "חדשים" העוסקים בפילנתרופיה בין שנתיים לחמש שנים. רוב הנחקרים (44%) עוסקים בפילנתרופיה בין עשרים לארבעים שנה.

67% מהנחקרים העדיפו שלא למסור פרטים על היקף נכסיהם. מבין אלה שהשיבו על שאלה זו,15% מחזיקים בנכסים ששוויים פחות ממיליון דולר; שווי נכסיהם של 19% מהמשיבים מוערך במיליון עד חמישה מיליון דולר ו-58%הם בעלי נכסים ששוויים מעל 15 מיליון דולר.

באשר להכנסה, 50% מהנחקרים הרוויחו בין חצי מיליון למיליון דולר בשנת 2006 , 25% הרוויחו בין מיליון לחמישה מיליון דולר בשנה ו-17%הרוויחו מעל 15 מיליון דולר בשנה (70% מהמשתתפים העדיפו שלא לענות על שאלה זו).

היקף התרומות בשנת 2006

התרומה הממוצעת ליחיד בשנה היא 2,850,200 ש"ח (חציון התרומות הוא 662,500 ₪).
שיעור התרומה ביחס להכנסה: מכלל הנחקרים שהשיבו על השאלה (44%) , 53% דיווחו כי הם תורמים למעלה מ- 10% מן ההכנסה שלהם, 24% דיווחו על תרומות בשיעור של 1% – 3% מן ההכנסה ו -13% דיווחו על תרומות בשיעור של 4% -5% . שיעור התרומה הממוצעת הוא 7% מן ההכנסה (סטיית תקן 2.673).
כל נחקר תרם בממוצע ל-22 ארגונים (סטיית תקן 30.1). הטווח של מספר הארגונים הנתרמים נע בין חמישה ל-120.
נמצא כי הוותק של התורם בנתינה פילנתרופית אינו משפיע על היקף התרומה או על שיעורה ביחס להכנסה.
לא נמצא קשר בין היקף התרומה ובין מספר הארגונים הנתרמים. ההיקף הכולל של התרומה אינו עולה ככל שהפילנתרופ תורם למספר רב יותר של ארגונים.

מניעים לנתינה ולעשייה פילנתרופית

מסורת משפחתית של תרומה ונתינה.
שינוי בנסיבות החיים או אירוע מכונן הדוחף למעורבות פילנתרופית.
תחושת אחריות של התורם לסביבתו.
תחושת סיפוק והנאה מהנתינה.
הצורך במעורבות חברתית בעִתות משבר.
תחושת שייכות לקהילה.
הרצון לקדם נושאים מסוימים
התחומים המועדפים לתרומה:
חינוך
רווחה
בריאות ומניעה
שינוי חברתי
תרבות
תחומים לא מועדפים:
ספורט
נפגעי טרור
בטיחות בדרכים
אמנות

קשר חיובי מובהק נמצא בין המשתנה "דת" ובין נתינה, וכן בין המשתנה "השכלה" לנתינה: ככל שהתורם הוא בעל השכלה גבוהה יותר כך גוברת נטייתו לתרום לתחום ההשכלה הגבוהה. ככל שהתורם דתי כך גוברת נטייתו לתרום לקידום תחום הדת בישראל. השפעת התרומה הפילנתרופית 76% מהנחקרים סבורים כי הנתינה שלהם יוצרת שינויים חברתיים ופוליטיים במגוון תחומים: חיזוק המגזר השלישי, עידוד יזמות חברתית וכן השפעה על הממשלה ועל עיצוב המדיניות מציבורית בישראל. נמצאו מספר קשרים חיוביים מובהקים בין הסיבה שתיארו הנחקרים לבחירת התחום המועדף לתרומה ובין הגורם הדוחף אותם לעשייה הפילנתרופית:

בין הגורם הדוחף "יצירת שינוי חברתי-פוליטי" ובין הרצון לקדם תפיסות של פילנתרופיה חדשה.
בין אידיאולוגיה ציונית ובין הרצון לקדם את המדינה היהודית בארץ ישראל.
בין "פנייה מגורם חיצוני" (פנייה מפעיל בארגון חברתי, ממוסדות בקהילה, מקרוב משפחה, מעמית לעבודה) ובין ערכים דתיים, רצון לקדם תפיסת עולם דתית ותפיסת עולם חברתית של התורם.
בין תחושה של צורך לתרום ובין תפיסת עולם חברתית וציונית.

המחקר מלמד כי אף שהפילנתרופיה הישראלית היא ותיקה ושורשיה עוד במאות ה-19 וה-20, היא משנה את פניה וטרם התעצבה וגיבשה לעצמה דפוסי פעולה ייחודיים. יש בה תמהיל של פילנתרופים הממשיכים את הנתינה המסורתית רבת השנים שעליה התחנכו, לצד הפילנתרופיה היזמית והעסקית החדשה, שאנשיה צברו את הונם בתעשיות ההיי-טק, האלקטרוניקה, ההון-סיכון והמחשבים. זו האחרונה מביאה עמה דפוסי התנהגות חדשים, אולם הוותק של פעילותה עדיין מועט יחסית.

תיאור מקרה של פעולה מבוססת עקרונות ביוזמת קולקטיב אימפקט

מהי פעולה מבוססת עקרונות?

בפעולה מבוססת עקרונות מוצבים קווים מנחים המכוונים אותנו כיצד להתנהל, לפעול, לתכנן או לקבל החלטות. גישה זו מתאימה באופן מובהק לרשת שותפים המצויה בסביבה מורכבת, דינמית וכאוטית. שכן עקרונות, להבדיל מאסטרטגיות ותכניות מפורטות, מספקים מחד קווים מנחים ושפה מוסכמת ומשותפת ומאידך גמישות בפעולה ומתן מענה ייחודי. בכך הם מסייעים לאנשים, לארגונים ולרשתות לנווט את דרכם בסביבה המאתגרת.

על בסיס גישה זו יכול כל ארגון לפעול באופן ייחודי ושונה, בחופש פעולה ובהתאם לחוזקותיו ולאתגרים הייחודיים שלו. כל זאת, בהתבסס על העקרונות המשותפים. בכך מושגים הן מענה גמיש, מותאם, מהיר וייחודי והן היתרון של ההשפעה המשותפת של השחקנים בשדה.

עקרונות מנחים המהווים בסיס לפעולת רשת שותפים יכולים להיות מסוגים שונים, לדוגמה: העקרונות ההכרחיים להשגת המשימה, העקרונות המבטיחים פעולה אפקטיבית, העקרונות האתיים והמוסריים לפעולת הרשת, ועוד.

גישה מבוססת עקרונות מתאימה בשני מובנים ליוזמת קולקטיב אימפקט: היא מאפשרת לארגונים השונים ששותפים ברשת אוטונומיה וגמישות באופן פעולתם אל מול מאפייני האתגר המקומי או הייחודי עימו הם מתמודדים; והיא מבטיחה פעולה מגוונת אך מתואמת"

שיתופים

למה דווקא בקולקטיב אימפקט?

יוזמת קולקטיב אימפקט פועלת כדי לתת מענה לבעיה חברתית מורכבת הנעוצה בסביבת פעולה המאופיינת באי ודאות, התהוות מתמדת, שינוי וקשר רופף בין סיבה לתוצאה. יוזמה מסוג זה מכנסת תחת שכנפיה גורמים הפועלים בדרכים שונות ומגוונות אך מעוניינים להשיג מטרות משותפות.

בפועל המשמעות היא חתירה לשיתוף פעולה המייצר אחידות במטרות ובתוצאות, בלא ציפייה לאחידות במודל הפעולה של השותפים ברשת. לכן, גישה מבוססת עקרונות מתאימה בשני מובנים ליוזמת קולקטיב אימפקט: היא מאפשרת לארגונים השונים ששותפים ברשת אוטונומיה וגמישות באופן פעולתם אל מול מאפייני האתגר המקומי או הייחודי עימו הם מתמודדים; והיא מבטיחה פעולה מגוונת אך מתואמת.

מסמך זה מציג תיאור מקרה לדוגמא הממחיש פעולה מבוססת עקרונות שהתרחשה ביוזמת TOP15 בשנת 2023. במקרה זה, בחרה היוזמה לצאת למחקר שחילץ עקרונות לפעולה אפקטיבית ובת קיימא, ואלו היוו בסיס לפעולה שהוביל ארגון השדרה יחד עם רשת השותפים של היוזמה.

רקע קצר על יוזמת Top15 ועל קואליציית העסקים

יוזמת Top15 החלה לפעול בשנת 2020, כהמשך של יוזמת 5פי2 שהוקמה בשנת 2013 והייתה יוזמת הקולקטיב אימפקט הראשונה בישראל (על תהליך הקמת היוזמה ועל פעולתה אפשר לקרוא בהרחבה בספרית הידע של 'שיתופים' ובאתר היוזמה). בשנים הראשונות לפעולתה, הוגדרה המשימה של יוזמת 5פי2 כהכפלת מספר התלמידים והתלמידות הניגשים/ות לבגרות ברמה של 5 יחידות במתמטיקה, ואכן כבר בתחילת שנת 2019 הראו נתוני משרד החינוך כי המשימה שהוגדרה ליוזמה בראשית דרכה, עתידה להגיע לכדי מימוש מהר מהצפוי: מספר התלמידים והתלמידות שניגשים לבגרות ברמת 5 יחידות מתמטיקה הוכפל בהשוואה לנתוני הניגשים/ות לבגרות בעת הקמת היוזמה.

השגת היעד שיקפה שינוי מערכתי בהיבטים שונים: שינוי במדיניות ובפעולות הליבה של משרד החינוך, העלאת נושא המצוינות בחינוך המדעי-טכנולוגי באופן בולט על סדר היום הציבורי, וחיבור בין ארגונים שונים מרשת היוזמה שהחלו לשתף פעולה לטובת קידום חזון היוזמה, ובכלל זה גם גופים עסקיים. גופים עסקיים אלו פעלו במסגרת היוזמה במסגרת מתואמת חד מגזרית שנקראה "קואליציית העסקים". עיקר פעולתם הייתה בנושא קידום מוטיבציה ופיתוח תמונת עתיד בקרב תלמידות/ים בתחום ה-STEM באמצעות מערך הרצאות של נציגי התעשייה בבתי הספר, וסיורים באתרי הארגונים (להרחבה ראו את סיפורה של קואליציית העסקים ביוזמת 5פי2).

על רקע ההצלחה בהשגת המשימה, התוותה ועדת ההיגוי של יוזמת 5פי2, משימה חדשה ליוזמה במסגרת החזון הקיים – להוביל את ישראל אל בין 15 המדינות המובילות בעולם בחינוך מדעי-טכנולוגי. כיוונים אלו התבססו על מחקר ותובנות שעלו מפעולת 5פי2, לדוגמה: צוות בין-מגזרי שחקר את סוגיית חטיבות הביניים בחינוך המדעי-טכנולוגי וגיבש רציונל והמלצה לדרך פעולה מערכתית לקידום מצוינות תוך התמקדות בחט"ב, צוות נוסף התמקד בנושא מיצוי פוטנציאל המצוינות המדעית-טכנולוגית בפריפריה ובחברה הערבית, סימן פערים והמליץ על פעולה במבנה ייחודי כלפי אוכלוסיות אלה. גם כאן קיבל נושא המיומנויות הנדרשות למצוינות מדעית-טכנולוגית מקום נרחב בהמלצות היוזמה. בתהליך מיקוד אסטרטגי הוגדרה המשימה החדשה, ועם עדכונה שונה גם שמה של היוזמה. עוד על המעבר ועל משמעויותיו ניתן לקרוא במסמך שמתאר זאת וכותרתו מ-5פי2 ל-Top15: תובנות מתקופת ההקמה של יוזמה מתחדשת.

לצד עדכון המשימה לקידום מצוינות מדעית בחינוך בישראל, ביקשה יוזמת TOP15 להוביל גם לשינוי בפרדיגמת המעורבות של המגזר העסקי במערכת החינוך – ממעורבות חד פעמית למעורבות בת קיימא, מפעילות במרכז הארץ לפעילות מכלילה, ממיקוד במוטיבציה להוספת ניסיון וידע מתחום המיומנויות. בנוסף, רצינו להבטיח גם את מקומו ותפקידו של המגזר השלישי בשילוביות, כלומר בשותפות עם המגזר הציבורי על מכלול נציגיו. לפיכך עם התגבשות המשימה החדשה, ביקש ארגון השדרה ביוזמת Top15 לבחון מחדש את אפקטיביות מודל הפעולה של המגזר העסקי ביוזמה. לשם כך הוחלט לצאת למחקר שמטרתו ללמוד מהנעשה בעולם בשדה זה, ולנסח עקרונות מיטביים לשילוביות המגזר העסקי במערכת החינוך (בחט"ב, בתחום המדעי-טכנולוגי). את תוצאות המחקר ביקשנו לגבש גם כדי שיהיה ביכולתנו להרחיב את מגוון אפשרויות ההתערבות בקרב שותפי היוזמה בקואליציית העסקים ובכלל.

 השלב הראשון: מחקר לחילוץ עקרונות פעולה אפקטיביים לשילוביות מגזר עסקי במערכת החינוך

עקרון השילוביות הינו בעל ערך מיוחד ביוזמת Top15 שפעלה בגישת קולקטיב אימפקט והתבססה על פעולה משותפת רב מגזרית. גישת קולקטיב אימפקט מבקשת לאפשר לרשת השחקנים לפעול למען מטרה משותפת במודלים שונים, כאשר כל אחד מהם מביא את הערך המוסף שלו – ניסיון, נגישות לקהל יעד, מומחיות ועוד. לאור זאת בחר ארגון השדרה במחקר המחלץ את העקרונות לפעולת שילוביות אפקטיבית, שאימוצם יסייע מחד בטיוב הפעולה הרב מגזרית המשותפת ומאידך יאפשר לארגונים השונים גמישות ביישום.

מטרת המחקר, אשר בוצע על ידי חברת ERI, הייתה זיקוק עקרונות הפעולה המאפיינים מודלים מיטביים של שילוביות המגזר העסקי בקידום החינוך המדעי-טכנולוגי. כאמור לעיל, מטרת העל של שילוביות התעשייה בחינוך המדעי-טכנולוגי הינה להביא את הערכים המוספים של המגזר העסקי: היכרות עם היישומים המתקדמים ביותר של החומר הנלמד, מפגש עם מודלים לחיקוי עבור אוכלוסיות שאינן מיוצגות בעולם ההייטק, והזדמנות להתנסות מעשית בתכני הלימוד בסביבת עולם העבודה.

המחקר מיפה מגוון תכניות ופרקטיקות מהעולם שהוכחו כאפקטיביות, כלומר משיגות את מטרות השילוביות, וחילץ את עקרונות הפעולה המשותפים להן. בנוסף חולצו מתוך המיפוי עקרונות לשילוביות בת קיימא, כלומר כזו שתשרוד לאורך זמן. תרשימים מס' 1 ו- 2 מציגים את העקרונות שנמצאו במחקר (לעיון בדו"ח המפורט ראו כאן). בהמשך נתאר כיצד שימשו ממצאי המחקר תשתית לפעולה משותפת בין-מגזרית של שותפי היוזמה, בעיקר מהמגזר העסקי והציבורי.

השלב השני: מתיאוריה לפרקטיקה – הרשת מאמצת את עקרונות הפעולה שנמצאו במחקר

בחלק זה נמחיש ונדגים כיצד פעלנו כדי להטמיע את עקרונות הפעולה שעלו במחקר בשלושה כיוונים עיקריים במטרה לקיים שילוביות מיטבית, אפקטיבית ובת קיימא, של המגזר העסקי במערכת החינוך. אחד המרכיבים החשובים שסייעו בכך היה העובדה שהמגזר הציבורי זיהה את הערך הטמון בשילוביות התעשייה במערכת החינוך, והוביל עם ארגון השדרה את המהלכים שהתקיימו בשלושת הכיוונים שיתוארו להלן:

1. עבודה מגזרית בכנס רשת

2. בניית מעטפת עמ"ט ואימוצה על ידי הרשת

3. גיבוש חזון לשילוביות במשרד החינוך בהתבסס על העקרונות שנמצאו במחקר

#1 עבודה מגזרית בכנס רשת

ביוני 2022 ערך ארגון השדרה כנס ייעודי שחשף את חברי הרשת לממצאי המחקר ואפשר התנסות ביישום עקרונות הפעולה על מרחבי עשייה רלוונטיים. כנס הרשת "לומדים מהעולם מיישמים בבית", נערך במשכנה של חברת Salesforce, שותפה ברשת היוזמה. צוות ERI הציג את המחקר ואת תוצאותיו והנוכחים הוזמנו לתרגם את העקרונות שנמצאו במחקר למהלכי שילוביות בשני מרחבים מרכזיים בשדה. ראו בתרשים מס' 3 את ההזמנה וסדר היום לכנס זה. טרום הכנס איתר ארגון השדרה יחד עם נציגי משרד החינוך ומשרד המדע ערוצי פעולה במערכת החינוך, בהם עשויה להיות מעורבות בעלת ערך של המגזר העסקי. לאחר שיח משותף נבחרו שני מרחבים: תכנית הייטקלאס ומודל M&M שיתוארו בקצרה בהמשך.

תכנית הייטקלאס

תכנית משותפת למשרד החינוך ומשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, ל'מיומנויות הייטק' מגן ועד חט"ב. מטרת התכנית – הקניית המיומנויות שיאפשרו לכל תלמיד להיות משתתף פעיל בסביבה עתירת דיגיטל יחד עם עיצוב תמונת עתיד והקניית תחושת מסוגלות ללמוד ולהעמיק בתחומים אלו בהמשך. מרחב זה נבחר בשל ההבנה שלתעשייה יש יתרון בכל האמור בהקניית מיומנויות הנדרשות להתמודדות עם משימות בהייטק.

מודל M&M

מודל תעסוקה עבור עובדי תעשיית ההייטק ביוזמת אגף הכשרה והתמחות עובדי הוראה במנהל עובדי הוראה, במשרד החינוך. מרחב זה נבחר בשל המחסור בעובדי הוראה בתחומי המדעים והמתמטיקה איתו מתמודד משרד החינוך. המודל מציע הכשרה ייעודית להוראה בתחום המדעי-טכנולוגי עבור עובדי התעשייה, בסיומה משתלבים העובדים במערכת החינוך בחלקיוּת משרה בעודם נותרים עובדי התעשייה.

משתתפי הכנס מכלל המגזרים שרטטו את מודל שילוביות המגזר העסקי ומגזרים אחרים במספר ערוצי פעולה נבחרים בשני מרחבים אלה, תוך התייחסות לעקרונות שעלו מהמחקר והיוו את המצפן לעיצוב השילוביות. בכל קבוצה רב מגזרית התבקשו המשתתפים לפרט את האתגר מנקודת המבט של כל מגזר, מה נדרש ממנו בתוך שיתוף הפעולה, וכיצד יבואו לידי ביטוי עקרונות הפעולה לשילוביות מיטבית. בתרשים מס' 4 מוצג דף העבודה ששימש את משתתפי שולחנות הדיון, ובתרשים מס' 5 מוצגת דוגמא של דף העבודה המלא שנוצר על ידי הקבוצה הרב מגזרית שדנה בערוץ הפעולה 'תומכי הוראה' במרחב הייטקלאס.

לאחר הכנס נמשכה עבודת התכנון והרתימה של החברות העסקיות בשותפות עם במגזר הציבורי – כלומר שני משרדי הממשלה המעורבים. בסופו של דבר, המהלכים יושמו באופן חלקי וזאת בשל האתגרים הכרוכים ביישום מהלך מעין זה.

#2 בניית מעטפת עמ"ט ואימוצה על ידי הרשת

במהלך שנת 2022 היתה היוזמה שותפה לעבודת "הוועדה הבין-משרדית להגדלת ההון האנושי בהייטק", בראשות דדי פרלמוטר. המלצות פרק החינוך בדו"ח הוועדה הביאו להכרזה על מהלך לאומי להכפלת כיתות עמ"ט. כחלק מהמהלך, גיבש ארגון השידרה יחד עם הנהלת תכנית עמ"ט במשרד החינוך, תוכן וסדר יום למעטפת העסקים לכיתות. עקרונות מחקר השילוביות היוו מצפן בבניית מעטפת זו שאומצה על ידי הקואליציה, והפכה להיות במוקד עשייתה בשנת הלימודים תשפ"ד.

מטרת המעטפת היתה לגבש פעולה מתואמת במסגרתה מורות/ים ותלמידות/ים מכיתות העמ"ט יזכו בחשיפה לעולמות התוכן המתקדמים, היכרות עם התעשייה בהלימה לתכנית הלימודים, ובהשראה להשתלבות עתידית בתחום. להלן שתי דוגמאות לעקרונות שילוביות מיטבית שהוטמעו במעטפת:

'חשיפה של מודלים לחיקוי והנעה' דרך מפגש עם עובדים, מהנדסות ומהנדסים במהלך סיור באתר החברה.

'רתימת מורים' ו'יצירת הלימה בין קוריקולום הלימודים לתוכן הסיור' באמצעות הכנה מקדימה משותפת לקראת סיור למורה ולעובד.ת החברה העסקית. לשם המחשה ראו להלן את תרשים מס' 6 המציג את תכנון המעטפת תוך לקיחה בחשבון של העקרונות לשילוביות מיטבית (ניתן לראות בצד שמאל את העקרונות שהוטמעו בתכנון).

#3 גיבוש חזון לשילוביות במשרד החינוך בהתבסס על העקרונות שעלו במחקר

המחקר אשר חילץ עקרונות מיטביים לשילוביות עסקים במערכת החינוך היה חלק מחזון שהיוזמה ביקשה לקדם, והתייחס לניהול המעורבות של התעשייה עתירת הידע בחינוך הפורמלי בתחום המדעי-טכנולוגי. בטבלה הבאה מוצגים אופני הביטוי של עקרונות השילוביות בחזון זה. לצערנו, נכון למועד כתיבת המסמך טרם בשלה העת לאימוץ חזון זה ע"י משרד החינוך.

לסיכום

מסמך זה נכתב כדי להדגים פעולה מבוססת נתונים, שבה המחקר מנחה את העשייה ומשפר את האפקטיביות שלה. כפי שניתן לראות מתיאור הדברים, לצד ההצלחות וההישגים היו במהלך זה גם אתגרים רבים, והיישום עדיין רחוק מלהיות מושלם. אתגרים אלו נובעים במידה רבה מעצם הפעולה בסביבה משתנה ומורכבת, ומהבדלים בשפה, בתפיסות ובהתנהלות של שותפים שמגיעים ממגזרים שונים, והם בעלי נקודות מבט שונות.

תקוותנו היא שמסמך זה יוכל לתרום ללמידה מהמהלך שיושם ביוזמת Top15 לטובת פעולה מבוססת עקרונות גם בשדות חברתיים אחרים. מכיוון אחר, אנו מקוות כי גורמים בשדה המצוינות המדעית-טכנולוגית יוכלו להמשיך את כיווני הפעולה שהחלו במסגרת מהלך זה, ויצליחו, בדרך זו או אחרת, לטוות יחד את החוטים בצורה בעלת ערך, אימפקט ומשמעות.

כרסום ניכר במשאבי המלכ"רים בישראל – ניתוח נתוני הלמ"ס לשנת 2010

לאחרונה פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את נתוני הכנסות והוצאות מלכ"רים בשנים 2010-2007. נתונים אלה מבססים את הקולות העולים בשנים האחרונות על כרסום ניכר במשאבי ארגוני המגזר השלישי.

נתוני שנת 2010 מצביעים על הוצאה כוללת של מגזר המלכ"רים בהיקף של כ-108 מיליארד ₪, המהווים כ-5.8% מהתוצר המקומי הגולמי (תמ"ג), ומשקפים גידול של ההוצאות בשיעור של 8.1% לעומת שנת 2009. מול אלה עמדו הכנסות המלכ"רים על 104 מיליארד ₪ בלבד, המשקפים גידול בהכנסות בשיעור של 5.4% לעומת שנת 2009.

קרי, גרעון של 4 מיליארד בין ההוצאות להכנסות של כלל המגזר. גירעון זה אינו אמור להפתיע את העוסקים במלאכה ביום יום. לאחר שנים של גירעונות אותן חווינו בעשור האחרון של המאה ה-20 ובשנותיה הראשונות של המאה הנוכחית, נעשה מאמץ ניכר על ידי כלל גורמי המגזר להגביר יעילות, להקטין הוצאות ולהגדיל את המאמצים לגיוס תרומות. מאמצים אלה נשאו פרי. מאז שנת 2003 החל מגזר המלכ"רים להפגין יתרות חיוביות בחישוב השנתי הכללי. משנת 2006 החלה מגמה הפוכה של שחיקת היתרות, תהליך שבתחילתו היו עדיין היו יתרות שנתיות חיוביות, זאת עד שנת 2008, עת החל להסתמן גירעון של כ-0.7%, שהלך וגדל עד שנת 2010 לשיעור של 3.2%.

מקורות ההכנסה של מגזר המלכ"רים

שלושה מקורות עיקריים להכנסות המלכ"ר: העברות המדינה – מענקים ותמיכות; מכירת שירותים – לרבות ובמיוחד מכירת שירותים במכרזים המפורסמים על ידי משרדי הממשלה והרשויות המקומיות; והכנסות מתרומות (מהארץ ומחו"ל) – מפרטים, מתאגידים ומעסקים.

על פי נתוני הלמ"ס שיעור העברות הממשלה בשנת 2010 עמד על 53%, ההכנסות ממכירות – 30%; תרומות – 16%, והכנסות אחרות – 1%. יחס זה לא השתנה מאז שנת 2007.

בשנים הקודמות לכך היה שיעור העברות הממשלה כ-52%, ההכנסות ממכירות כ-29% והכנסות מתרומות כ-18%. השינויים, אם כי קלים, משקפים מגמה ברורה של ירידה בהכנסות מתרומות ועליה במכירת שירותים (בעיקר נוכח מדיניות ההפרטה), וגידול איטי בהעברות מהממשלה.

מדוע נוצר הגרעון?

ארבע סיבות עיקריות להיווצרותו של הגירעון.

1. צמצום בתקציבי המדינה המופנים למגזר המלכ"רים – מגזר המלכ"רים נשען באופן מסיבי על הקופה הציבורית. אם נסכם את נתוני ההעברות בהתחשב בכל שעיקר מכירות מגזר זה הן לממשלה ולרשויות המקומיות, נמצא כי כ-80% מכלל הכנסות מגזר המלכ"רים מקורן בקופה הציבורית. שיעור זה, אגב, גבוה לאין שיעור מהמקובל במדינות המערב. על פי נתונים שונים החוזרים ומתפרסמים (ראו לדוגמה עת"מ 1324/08 בעניין תעריפי אשפוז של קשישים), תעריפי הממשלה עבור השירותים אותם היא רוכשת ממגזר זה, אינם עונים על ההתייקרויות בפועל.

יתר על כן, תהליך ההפרטה, שעבר לשלבי מסחור, מעמיד את הארגונים בפני צורך להציע מחירים נמוכים, במקרים רבים אף במחירי הפסד. תמחור נכון מצביע לא אחת לא רק על אי-כיסוי העלות בפועל, כי אם, על היעדר מענים הולמים למרכיבים כתחזוקה וכמחיר ההון. ארגונים שסברו כי גיוס תרומות ומתנדבים יכסו על ההפרש, מוצאים עצמם בפני שוקת שבורה – צורך באכילת רזרבות ופגיעה מהותית באיתנות הפיננסית שלהן.

על אף ששיעור ההכנסות מן הממשלה ביחס לכלל הכנסות המלכ"רים (לא כולל מכירת שירותים במכרזים), נותר ברמה דומה בשנים האחרונות, בחינת שיעור ההכנסות מהממשלה ביחס להיקף ההוצאה, מראה כי חלקה של הממשלה יורד בהדרגה, מ-53.3% בשנת 2007, ל-53% בשנת 2009 ול-51.6%, בשנת 2010.

2. קיטון משמעותי בתרומות – בשנת 2005 היה היקף התרומות כ-15.4 מיליארד ₪; בשנת 2006, ירד היקף התרומות ל-13.3 מיליארד. רק בשנת 2009 חזר היקף התרומה להיקפו משנת 2005, קרי, 15.4 מיליארד. בשנת 2010, היה גידול קטן של כ-0.8 מיליארד ₪ בלבד (גידול של כ-5%). כשני שלישים מההכנסות מתרומות של מגזר המלכ"רים מקורן בהעברות מחו"ל. החזרה האיטית לרמה של שנת השיא, שנת 2005, הביאה גם מיקוד תרומות בנושאים ולארגונים מסוימים, כאשר חלקם האחר של הארגונים עדיין חש קיטון בהיקף התרומות לעומת העבר. תהליך זה, המסתמן מזה זמן, הושפע במיוחד מהמשבר הכלכלי בשנים האחרונות. מידת הפגיעה, כאמור, אינה אחידה. גם התרומה בישראל רחוקה מלמצות את הפוטנציאל הגלום בה. נתוני סקרים שנעשו לאחרונה מצביעים על ירידה בתרומה המקומית. בהיעדר מדיניות ציבורית מעודדת, אין תמה שהיקף התרומה המקומית אינה עולה , ובמקביל – ארגונים מתקשים לגייס כספים ממשקי בית ותאגידים.

בחינת חלקן של ההכנסות מתרומות ביחס להוצאה השנתית, מראה כי בשנת 2010 היה שיעור זה 15% בלבד, בשנים 2008 ו-2009 היה 15.4%, בשנת 2007 – 15.9%, לעומת זאת, בשנת 2005, עמד על 18.2%. קרי, מאז שנת 2005 קיימת מגמה של קיטון. אין לשכוח כי בהיקף פעילות של כמאה מיליארד ₪ בשנה, לכל עשירית האחוז משמעות כספית מהותית.

3. גידול בהוצאות – דומה וכל אחד ממשקי הבית בישראל ער לגלי התייקרויות בהוצאות אחזקת משק הבית, מזון, דלקים, מים, תחבורה, תקשורת וכיוצא באלה הוצאות ראשוניות. ההד הציבורי לגלי ההתייקרויות עולה בכותרות אמצעי התקשורת, שוב ושוב. המדדים הממוצעים אינם משקפים את משמעות מלוא הגידול בהוצאות הרלוונטיות של ארגוני המלכ"רים; רוצה לומר, שיעור הגידול בהוצאות אינו בא לידי ביטוי מלא בתעריפים. התוצאה, מלכ"רים המבקשים לשמור על רמת ואיכות שירות, מוצאים עצמם בגירעון הולך וגדל. יש לזכור כי דווקא התחומים שהשפיעו על עליית המדד (מזון, אחזקת הבית, תחבורה או תקשורת), הם בעלי משקל רב בהתייחס להוצאות מלכ"ר, לעומת תחומים בהם נצפתה ירידת מחירים (ביגוד, ציוד בייתי ואחרים), שהם בעלי משקל פחות בהתייחס להוצאות מלכ"ר ממוצע. בחינת ועדכון נוסחאות התעריפים ומשקל מרכיביהם, אינם נעשים בשוטף כמעשה של שיגרה קבועה.

4. גידול בביקוש לשירותי המגזר – המצוקות בחברה הישראלית, העוני והפערים הממשיכים לגדול, כפי שעולה מפרסומים רשמיים של המוסד לביטוח לאומי, מגבירים את צורך השכבות החלשות להיעזר בחברה האזרחית ובארגוניה. גידול בהוצאה אינו משקף רק גידול בעלויות כתוצאה מהתייקרויות, כי אם, גם הרחבה של הפעילות. כך לדוגמה, אם לקראת אמצע העשור הקודם ראינו האטה מסוימת ברישום עמותות חדשות, הרי מאז שנת 2007 חזרה מגמת העלייה של רישום ארגונים חדשים, מגמה שאפיינה מגזר זה בעבר ומעידה גם על ביקושים לשירותיו.

כיצד מכוסה הגרעון?

בשל אופיו, מיעוט נכסיו ואיתנותו הכלכלית הרופפת של מגזר המלכ"רים, מתקשה מגזר זה לממן את פעילויותיו באמצעות אשראי בנקאי מקובל. המגזר העסקי מקיים ומממן את פעילותו בסיוע אשראי בנקאי בהיקפים של מאות מיליארדי שקלים ובאמצעות שוק הון מפותח. ערוצי האשראי הרגילים כמעט ואינם זמינים עבור מלכ"רים. שוק הון מלכ"רי או כלי מימון משוכללים אינם קיימים עבור ארגונים אלה, ואף שוק ההון הפילנתרופי הישראלי, דל מאד.

כספי הקופה הציבורית, המהווים מרכיב מרכזי במימון מגזר זה, אינם בהכרח מועברים בשוטף. בתעריפים בולטת היעדרו מרכיב מחיר ההון הולם, אם בכלל; וקיומו של הסכם עם המדינה לאספקת שירותים, אינו משמש כבטוחה לצרכי קבלת אשראי.

לפיכך, המקור לכיסוי הגרעון הוא באמצעות שימוש ברזרבות פנימיות או קרנות ייעודיות (קרנות לזכויות עובדים, צבירות לבלאי וכיוצא באלה). מיעוטם של הארגונים נעזרים בתמרון תזרים המזומנים, אשראי ספקים ולקוחות או כלי מימון בסיסיים אחרים. שימוש במקורות אלה לא רק שמקטין את היקפם, אלא, פוגע גם בתשואה מהם, בהווה ובעתיד.

לא כאן המקום להרחיב על סוגיית שוק ההון של המלכ"רים, נציין כי בשל מציאות זו של מחסור בהון חוזר, נגרמת פגיעה באיתנות הפיננסית של המגזר. לא רק שארגונים מתקשים להתמודד עם הגירעון, כי אם, יכולתם העתידית נפגעת אף היא.

המסקנות העולות מהמגמות המסתמנות

שתי מסקנות מרכזיות עולות מהניתוח האמור, במיוחד נוכח החשש כי המגמה המסתמנת בשנים האחרונות תמשך גם בשנים הקרובות.

הראשונה, ארגונים מלכ"רים חייבים המשך התייעלות, למידה, איסוף מידע, פיתוח כלי הערכה, עדכון ושיפור כלי הניהול; לצד שיפור משמעותי במערך הניהול הכספי, בחינה עצמית של הפעילות והיערכות לקראת הבאות. הניהול המודרני מחייב כל ארגון לעשות שימוש מירבי במידע, החל משלבי האסוף, המשך בעיבוד וכלה בניתוח מתמיד של הנתונים, המידע והדוחות. במיוחד אמורים הדברים לגבי המידע הפיננסי, המשמש בסיס חיוני לניהול איכותי מודרני, לרבות ניהול סיכונים. זה האחרון, נשמע לעיתים רחוק ומוזר בהקשר של מלכ"ר וארגונים נוטים שלא לעסוק בו כלל. טעות זו עולה לא אחת במחיר כבד מאד לארגונים שאננים הסוברים כי עניין זה אינו נוגע להם.

השנייה, פיתוח מקורות הכנסה חדשים וייזום פעילות מניבה, במטרה לא רק להשתחרר מתלות בגורמי המימון הנוכחיים, כי אם ובמיוחד, במטרה להקטין את הסיכון, לחזק את התשתית הכלכלית, להרחיב את פוטנציאל הפיתוח ולשמור על יכולת להתמודד גם בימי סגריר וסופה. התובנה באשר למיזמים עסקיים לצד פעילות מלכ"רית, הולכת ותופסת תאוצה בעת הזו במדינות רבות. ישראל נמצאת עתה בפתחו של עידן חדש בהקשר זה.

הערת סיום

הניתוח לעיל עוסק בנתוני המאקרו של מגזר המלכ"רים. ניתן לאפיין את ארגוני המלכ"ר לשני סוגים עיקריים: אלה הנהנים ממימון ממשלתי על פי חוק או הסדרים מיוחדים (כגון תאגידים סטאטוטוריים, מוסדות בריאות, מוסדות להשכלה גבוהה, מוסדות תורניים ואחרים), קבוצה זו מהווה כ-70% מכלל ארגוני המגזר. אלה שאינם נתמכים מהקופה הציבורית, נהנים ממענקים במסגרת ועדות תמיכה או המוכרים לממשלה שירותים במסגרת מכרזים. קבוצה המהווה כ-30% מכלל המלכ"רים. בעוד הקבוצה הראשונה מושפעת פחות משינויי השוק, הרי השנייה – תלויה באופן מובהק בשינויים בהיקף התרומות או ביכולת למכור שירותים. דווקא בקבוצה השנייה נמצא את ארגני החברה האזרחית והמגזר השלישי, המצויים בחזית ההתמודדות עם הבעיות החברתיות בישראל.

* ד"ר ניסן לימור הוא ראש המרכז לאחריות אזרחית, במרכז ללימודים אקדמיים; עמית מחקר בכיר במכון ון-ליר בירושלים ויו"ר פורום ון ליר למגזר השלישי.

קבוצת העבודה לקידום מצוינות מדעית-טכנולוגית בחברה הערבית

תובנות של ארגון שדרה ביוזמת קולקטיב אימפקט

פרק א': הרקע להקמת קבוצת העבודה

ההחלטה של יוזמת top15 לפעול בצורה ממוקדת בחברה הערבית, התקבלה נוכח נתוני מחקר פיז"ה, שהראו כי הישגיהם של התלמידים דוברי ערבית בישראל נמוכים משמעותית מהישגי התלמידים דוברי העברית, ונמוכים גם מהישגי תלמידים במדינות אחרות. להישגים אלה השלכות דרמטיות על סיכויי השתלבותם של תלמידים מהחברה הערבית בעולם ההשכלה הגבוהה והתעסוקה בעתיד. מכיוון נוסף, להישגים אלו יש השלכות דרמטיות גם על האפשרות של ישראל לשפר את מצבה בדירוג העולמי של נתוני המחקר.

במילים אחרות, ניכר היה כי ללא מאמץ ממוקד ומכוון לשיפור הישגי התלמידים והתלמידות בחברה הערבית, לא ניתן יהיה להשיג את מטרתה של היוזמה להיות בין 15 המדינות המובילות במדד פיז"ה. על כן הוחלט להקים קבוצת עבודה ייעודית שתפעל בנושא זה. החלטה זו עלתה בקנה אחד עם ייעוד היוזמה באשר לערך השוויון בהזדמנויות לכלל תלמידי ישראל, והביאה, לראשונה ביוזמה, לגיוס מנהלת שותפויות לחברה הערבית.

הפניית תשומת לב מיוחדת לחברה הערבית נעשתה תוך הבנה של האתגרים הצפויים הנובעים ממעמדה של החברה הערבית במציאות הישראלית: פערים בהקצאת משאבים ובאופן מימושם לאורך השנים, לצד הדרה של האוכלוסייה מתהליכי קבלת החלטות בתחום החינוך, כמו גם העדר ניסיון קודם של ארגון השדרה בעבודה עם האוכלוסייה הערבית.

דווקא משום כך, קבוצת העבודה הייתה מנגנון חשוב: היא איפשרה למקד מאמץ, להעמיק בלמידה ובאיסוף נתונים ייחודיים, ולהתאים את המשימה הרחבה מבחינה תרבותית לאוכלוסיות הערביות. הלכה למעשה, גורמים וארגונים מהחברה הערבית יכלו באמצעות השתתפותם בקבוצה לקחת חלק במהלך הרחב שהובילה היוזמה, להשמיע את קולם, ולהיות מיוצגים באופן בלתי אמצעי.

פרק ב': תהליך העבודה בחברה הערבית

לקראת הקמת הקבוצה, הצטרפה כאמור לצוות ארגון השדרה מנהלת שותפויות מהחברה הערבית. עם כניסתה לתפקיד החל תהליך מיפוי שכלל מחקר ראשוני וגיוס שותפים רלוונטיים מהמגזרים השונים: משרד החינוך, רשות מקומית, ארגוני מגזר שלישי, פילנתרופיה, אקדמיה ומגזר עסקי, העוסקים כולם בקידום מצוינות מדעית-טכנולוגית בחברה הערבית. עקרון מרכזי בתהליך המיפוי, שנוסף לצד עקרון הרב מגזריות, היה השילוב בין גורמי מטה ושטח לצורך הרחבת הפרספקטיבות, ובכלל זה, שילוב מורים ומורות בדיוני הקבוצה. סה"כ מנתה הקבוצה כ- 35 משתתפים ומשתתפות, מכלל המגזרים – ראו בתרשים מס' 2 את הרכבה בחלוקה לפי מגזרים, ובנספח את רשימת החברים והחברות בקבוצה. הקבוצה כינסה גורמים בכירים בשדה, ופעלה בהובלה משותפת של פורום חשיבה ייעודי יחד עם צוות היוזמה.

תהליך העבודה עם השותפים היה דינאמי לאורך כל הדרך, כאשר תשומת לב מרובה הוקדשה להגברת המעורבות של המשתתפים. צוות ארגון השדרה פעל כדי לרתום אותם לקחת חלק בדיונים, ולשלב אותם בלמידה, תוך כדי עדכון ושיתוף גם בעשייה של הרשת הרחבה. ציר התפתחות נוסף היה עבודת המחקר המתמשכת. זו עירבה את השותפים הן בבחירת המיקוד לשלב השני של המחקר והן בעשייה באופן ישיר, כמו למשל, בתיקוף נתונים וכלי מחקר ובחיבור למרואיינים.

הדינמיות של התהליך הייתה חשובה גם ליכולת לעדכן ולהתאים את התכנים בהם עסקה הקבוצה. כך, בתחילת הדרך עסקו השותפים בבחינת המאפיינים, הנכסים והאתגרים הייחודיים לחברה הערבית, במטרה להביא לשיפור ההישגים במחקר פיז"ה. בהמשך, חברה קבוצת העבודה למהלך הלאומי להכפלת כיתות עמ"ט (עתודה מדעית-טכנולוגית) עליו הכריז משרד החינוך בשותפות עם היוזמה.

כחלק מתפיסת העבודה של היוזמה, תהליך העבודה של הקבוצה שאף לקדם קבלת החלטות מבוססת נתונים. בהתאם לכך, התעצבה עבודת הקבוצה לאורו של מחקר מלווה ייחודי, שבחן בכלים כמותניים ואיכותניים את סוגיית הוראת המיומנויות והאוריינות בחטיבות הביניים בחברה הערבית. המחקר נערך על ידי חברת המחקר נאס-ناس בהזמנת ארגון השדרה של היוזמה והוא היווה ציר מלווה מרכזי לעבודת הקבוצה. בתהליך מכוון ומורכב שהובילו יחד מנהלת המחקר והמדידה בשיתופים עם צוות ארגון השדרה ועם צוות המחקר של נאס-ناس , נוצרה השפעה הדדית, מעצבת, בין תהליך המחקר לתהליך העבודה של הקבוצה. המחקר נבנה בכוונה מראש בשני שלבים: שלב ראשון של איסוף ידע קיים והנחת תשתית נתונים לעבודת הקבוצה, בעקבותיו בחרה הקבוצה להתמקד, בשלב השני, בנושא המורים והוראת המיומנויות בחברה הערבית. בהתאם, הוגדרו המרכיבים הבאים של המחקר (לעיון בממצאי המחקר ראו כאן).

במבט לאחור, אפשר לזהות שלושה שלבים עיקריים בהתפתחות תהליך העבודה של הקבוצה:
השלב הראשון מתייחס למסגרת העבודה הסדורה, עם הקמתה של הקבוצה במאי 2022 ועד לסיום הפעילות המובנית שלה במרץ 2023. במסגרת הזאת, הקבוצה נפגשה 6 פעמים וקיימה תקשורת שוטפת של היוועצויות בין המפגשים. לאחר המפגש האחרון והמסכם, התגבשה הבנה שקבוצת העבודה צריכה להמשיך לפעול יחד, תוך שינוי של אופן ההתכנסות והמיקוד שלה: מקבוצת עבודה משימתית לפורום היוועצות משותף שילווה את פעילות היוזמה בחברה הערבית. זהו השלב השני בתהליך, שהיה אמור לכלול שני מפגשים: מפגש אחד בנושא פיתוח הציר המנטאלי בהתאמה לצרכי תלמידים בחברה הערבית, ומפגש שני לכלל הגופים העוסקים בקידום STEM בחברה הערבית. שני המפגשים הללו לא יצאו אל הפועל בסופו של דבר, בשל פרוץ המלחמה. אז החל למעשה השלב השלישי, המתייחס לפעילות חברי הקבוצה יחד עם צוות ארגון השדרה בעקבות אירועי ה-7 באוקטובר, ולנוכח משמעויות ההחלטה על סגירת היוזמה.

תרשים מס' 3 שבקובץ המלא (להורדה למטה), מציג את אבני הדרך העיקריות בדרכה של קבוצת העבודה בשלושת שלבי החיים שלה שתוארו לעיל. בהמשך, מתוארת בקצרה כל אחת מאבני הדרך העיקריות.

השלב הראשון: מסגרת עבודה סדורה כקבוצת העבודה

מאי 2022 ואוקטובר 2022. מפגשי פורום חשיבה. פורום רב מגזרי בכיר התכנס להתייעצות, על מנת לגבש ולתקף את תהליך העבודה שנבנה על ידי ארגון השדרה עבור הקבוצה, כמו גם את כיווני המחקר.
יוני 2022. מפגש הכנה ראשוני התקיים במתכונת של שתי קבוצות דיון מקוונות. מה שהיה במקור אילוץ על רקע שביתת המורים שהתרחשה באותה עת, התגלה כמוצלח, במיוחד משום שהוא איפשר להתמקד בהצגת נתוני פיז"ה, בדיון יסודי ברקע לבעיה ובהגדרתה. בנוסף המשתתפים עשו היכרות עם עולם הקולקטיב אימפקט ולקחו חלק בתכנון מפגש העבודה הראשון.

יולי 2022. מפגש עבודה שהוקדש לרתימת המשתתפים למטרות התהליך. הוצגו בו נתונים ראשוניים המאפיינים את החברה הערבית מתוך מחקר שנעשה על ידי נאס-ناس. התוצר המרכזי של מפגש העבודה היה זיהוי של האתגרים העיקריים לקידום מצוינות בחברה הערבית:

• חינוך בלתי פורמלי מוגבל בהיקפו ואיכותו
• אוריינות קריאה נמוכה וסוגיית כפילות השפה (דיגלוסיה) בערבית
• הוראה מסורתית שאינה מעודדת הוראת מיומנויות (מיקוד בהכשרות מורים)
• מיעוט מסגרות מצוינות ורמה נמוכה של המסגרות הקיימות

ספטמבר 2022. מפגש עבודה לבחירת מנוף ההשפעה העיקרי. במפגש הוחלט עם חברי הקבוצה שמנוף ההשפעה העיקרי הוא מורים והוראת מיומנויות. בהתאם הוחלט כי השלב השני של המחקר יתמקד בנושא אוריינות והוראת מיומנויות במקצועות ה- STEM בחטיבות הביניים בחברה הערבית.
נובמבר 2022. מפגש מקוון לעדכון על ממצאים ראשוניים של השלב השני במחקר נאס-ناس וקבלת התייחסויות מחברי הקבוצה.

ינואר 2023. מפגש עבודה. הקבוצה בנתה תמונת מצב רחבה של מהלכים מערכתיים ויוזמות משמעותיות בתחום המיומנויות וה-STEM בשדה על גבי ציר זמן. בנוסף, הקבוצה עבדה על יצירת 'פרסונות' – מאפיינים של דמות המורה הרצוי למתמטיקה ומדעים בחט"ב. עוד הוצג במפגש סיכום ביניים של המחקר.
מרץ 2023. מפגש עבודה אחרון שהחל בהצגת שותפות היוזמה במהלך הלאומי להכפלת כיתות העמ"ט, ואפשרויות החיבור אליו. הקבוצה קיבלה החלטה על שלושה כיווני פעולה לקידום כיתות העמ"ט בחברה הערבית:

• פיתוח מודל רשותי לתמיכה בכיתות עמ"ט
• בניית קהילות של מורי כיתות העמ"ט
• העלאת מודעות לנושא המצוינות הטכנולוגית וכיתות העמ"ט בקרב צוותי הוראה וסוכני שינוי

השלב השני: מקבוצת עבודה משימתית לפורום היוועצות

עם סיום סדרת המפגשים המתוכננת של הקבוצה, ועל רקע ההבנה העמוקה שנוצרה לגבי התרומה החשובה של המשתתפים להמשך העשייה, הוצע שמנקודת זמן זו ואילך, תשמר מעורבות השותפים כפורום היוועצות מלווה. בהתאם לכך התקיימו הפעילויות המתוארות בעמוד הבא.

ביוני 2023 התקיים שולחן דיונים של הקבוצה. במסגרת כנס הרשת של היוזמה, בו הושק המהלך הלאומי להכפלת כיתות עמ"ט, נבחנו כיווני הפעולה שהומלצו על ידי קבוצת העבודה, לקידום כיתות העמ"ט בחברה הערבית. נציגים בכירים משלושת המגזרים השתתפו בכנס ובדיונים וההמלצות קיבלו את תמיכת הרשת.

במהלך יולי אוגוסט 2023 הוביל ארגון השדרה בהתייעצות עם חברים וחברות מקבוצת העבודה, מיפוי של המצב הקיים והמהלכים הנדרשים בכל אחד משלושת הכיוונים שהוצגו במפגש העבודה האחרון שהתקיים במרץ 2023. המיפוי הציף, בין היתר, את עומס התוכניות וההכשרות ואת היעדר התיאום בשטח. לאורו, הוחלט על קיום בירור עומק ברמת בתי הספר, כדי לגבש עבורם מדיניות מותאמת לכיתות העמ"ט.

בספטמבר 2023 התקיים מפגש מקוון של רשת השותפים ביוזמה, בהשתתפות כ- 60 חברי רשת, שהיווה חוליה נוספת בשרשרת מתמשכת של למידה משותפת בנושא החברה הערבית. במפגש הוצג הדו"ח המסכם של המחקר שנעשה על ידי חברת נאס-ناس בנושא "הוראת מיומנויות ואוריינות במקצועות STEM בחטיבות ביניים בחברה הערבית", על בסיס המחקר הוצגו גם תובנות והמלצות לפעולה.

השלב השלישי: מצב החירום ולקראת סגירת היוזמה

אירועי ה-7 באוקטובר והשלכות מצב הלוחמה על המציאות בישראל, על מערכת החינוך בכלל, ועל האוכלוסייה הערבית בפרט, דחפו את צוות היוזמה לקידום מהלכי סיוע בחירום עם כלל השותפים ברשת, ובכלל זה גם עם חברי קבוצת העבודה שעסקו בנושא החברה הערבית.

במהלך אוקטובר 2023 נערך מיפוי צרכים מהיר על בסיס שיחות עם השותפים בקבוצה, וזה הוליד מיקוד בחברה הבדואית בנגב והמלצה לגיבוש חבילת תמיכה הכוללת ערכות ציוד טכנולוגי לתלמידים להמשך למידה מרחוק, וליווי פסיכו-חינוכי לתלמידים ומשפחותיהם. המיפוי שיקף בעוצמה כיצד נושא 'המצוינות המדעית-טכנולוגית' נדחק הצידה על ידי סוגיות דוגמת חוסן מנטלי, שייכות וזהות, כנושאים המרכזיים המעסיקים בעת הזאת את כלל האוכלוסייה, את מערכת החינוך ואת אנשי המקצוע. היכולת לבצע במהירות את המיפוי יחד עם ארגונים השותפים ברשת, נזקפה לטובת יחסי האמון והנכונות לשיתוף פעולה דווקא ברגעי קושי ומשבר. אלו נבנו בחודשים שקדמו לפרוץ המלחמה, במהלך העבודה המשותפת, ועל בסיסם זוהה במהירות יחסית הצורך הממוקד וגויסו משאבים חדשים כמענה לצורך זה.

דצמבר 2023 – ינואר 2024. האירועים שהתחוללו מאז 7 באוקטובר ובחודשים שלאחריו, הובילו את ארגון השדרה ואת ועדת ההיגוי של היוזמה להחליט לסיים את פעולת היוזמה. תהליך הסגירה כלל, בין היתר, שיחות עם השותפים וגיבוש דרכים להעברת המקל בחלק מהנושאים המרכזיים בהם עסקה היוזמה, ובכלל זה גם בנושא קידום המצוינות המדעית טכנולוגית בחברה הערבית. בפאנל שנערך במפגש המסכם של היוזמה, השתתפו גם נציגים מקבוצת העבודה ואלו סיפרו על המהלך ועל ותוצריו ומשמעויותיו לשדה, והתייחסו לצורך בהעברת המקל של פורום חברה ערבית לשותפים ברשת.

פרק ג': דילמות מרכזיות

בפרק זה נציג שלוש דילמות מפתח שהעסיקו אותנו כארגון שדרה, אשר נבעו ישירות מתפיסת העבודה של גישת הקולקטיב אימפקט המנחה אותנו ב'שיתופים'. דילמות אלו עלו בתהליך העבודה של היוזמה בחברה הערבית. חלקן נובעות ממאפייני תהליך העבודה הדינמי הייחודי לקולקטיב אימפקט, וחלקן נגזרות ממאפייני קהל היעד של התהליך – החברה הערבית, כקבוצת אוכלוסייה המהווה מיעוט דתי ולאומי בישראל.

1. התהוות :(Emergence) התקדמות תוך כדי התאמות

כיצד מיישבים מתחים בין מהלך עבודה מתוכנן מראש לבין התפתחויות הנובעות מאירועים במציאות, המשפיעים בפועל על התקדמות עבודת הקבוצה?

זהו מתח מובנה שניהולו מחייב עבודה בדינמיקה של 'התהוות' (emergence) כעקרון מנחה. ההטמעה של עקרון זה בתפיסת העבודה של ארגון השדרה, מכוונת להובלה של תהליכי שינוי אפקטיביים, באופן גמיש ויצירתי, ומתוך דריכות לזיהוי הזדמנויות חדשות העולות מהשטח. עקרון ההתהוות מעודד עריכת התאמות למול האופי הבלתי צפוי של המציאות, והוא מאפשר לשלב ולמנף את ההתרחשויות לטובת השגת סדר היום המשותף. למעשה, הובלת מהלכים בתפיסת עבודה זו היא שמאפשרת התמודדות עם מורכבות, תוך כדי למידה, פיתוח ידע חדש ותגובה בו זמנית . מלאכת ההתאמות מתייחסת לשלוש זירות המוצגות בסעיפים הבאים:

התאמות במתווה העבודה
היציאה לדרך עם קבוצת העבודה כללה מתווה סדור של מפגשים מתוכננים, אולם בפועל, כבר מהמפגש הראשון חלו שינויים במתווה והתהליך מכאן ואילך התהווה תוך כדי חיבור הדוק לשטח – לסדרי היום והמציאות של השותפים. ההתאמה נועדה להבטיח גם התכווננות (alignment) לעבר המשימה של היוזמה, וגם רלוונטיות ודיוק בעשיה. כך למשל, המפגש הראשון כלל, על רקע תגובות המשתתפים, הרחבה של השיח לסוגיות כלליות, שאינן ממוקדות במצוינות, אך קריטיות להבנת מציאות החיים של החברה הערבית.

התאמות לנוכח אירועים בסביבה החיצונית
חשוב שארגון השדרה ימנע מיצירת סביבת עבודה 'סטרילית' כדי שתהליך העבודה ותוצריו לא יהיו מרוחקים מהמציאות של השותפים. בהקשר הספציפי שלהלן, עצם הבחירה להתייחס לאירועים, ולא להשאירם מחוץ לחדר הדיונים, היוותה בסיס מהותי בבניית יחסי המשתתפים מהחברה הערבית. כך למשל, העובדה שבספטמבר 2022 הגיעו אירועי האלימות בחברה הערבית לשיא מבחינת היקפם, חייבה את הקבוצה להתייחס בדיוניה לאווירה הכללית ולהשלכות שיש למצב על השותפים, גם מבחינה אישית וגם מבחינה מקצועית. אלו הציפו את הקושי לעבוד על 'מצוינות' לנוכח האלימות הקשה והמציאות הקיומית היומיומית.

לא ניתן היה להתעלם מההשלכות הישירות והקשות של תחושות האיום הממשי, והפגיעה בפועל, על התפקוד של מורים ובעלי תפקידים אחרים, כמו גם על הילדים ועל הקהילה כולה. לפיכך קיים צוות ארגון השדרה סדרה של שיחות והתייעצויות, פורמליות ולא פורמליות, כדי לגבש תובנות כיצד נכון יהיה להתמודד עם המצב המאתגר. ברגע כזה מתבהרת החשיבות שיש למערכות יחסים בין-אישיות שיש לצוות ארגון השדרה המוביל את עבודת הקבוצה עם בעלי ענין ושותפים ביוזמה ובקהילה הרחבה. מעבר ליכולת להידבר ולחשוב יחד, היחסים הבין-אישיים מתגלים כדבק משמעותי המחזיק את השותפות הנדרשת בבסיס עבודת היוזמה – גם בשוטף וגם בעתות משבר.

ההתייעצויות היו בסיס להסכמה על גישת העבודה להמשך: הנכחת הסוגייה והעלאת מודעות אליה, ובה בעת – המשך עבודה לקידום מצוינות. ניתוח הדברים הבהיר למעורבים ביוזמה, שמצוינות תתרום גם לשיפור כללי בחיי החברה הערבית ובכלל זה תתרום גם למאבק באלימות.

התאמות בין מנגנוני העבודה של היוזמה
צורך נוסף, טכני לכאורה אך מרכזי מנקודת המבט של ארגון השדרה, הוא ההתאמות שיש לבצע בין המנגנונים השונים הפועלים במסגרת היוזמה. כך, לאחר שבוועדת ההיגוי הוחלט על עדכון משימת היוזמה והתמקדות בתמיכה בכיתות העמ"ט כמנוף לשינוי, הנושא הוצג לקבוצת העבודה שבהתאם דייקה את כיווני הפעולה בהתאמה לחברה הערבית. לאחר מכן, כיווני הפעולה שקבוצת העבודה גיבשה הוצגו, נידונו ונתמכו בכנס רשת השותפים, ובכך הושלמה למעשה ההתאמה.

2. עבודה עם נתונים, מחקר ויצירה של ידע משותף

כיצד מגשרים על פערים בין עבודת מחקר שיטתית לבין השינויים המתרחשים במקביל בשטח?
מצד אחד, עבודה עם נתונים ופיתוח ידע משותף הם מפתח בתהליך העבודה ביוזמת קולקטיב אימפקט. מידע וידע הם התשתית לקבלת החלטות לגבי מה צריך לעשות כדי להשיג את מטרות העל של היוזמה. ברוח זאת יצאה הקבוצה לדרך והמחקר בוצע בשני שלבים: בשלב ראשון המחקר הניח תשתית נתונים וסייע למקד את הבעיה, ובשלב השני העמיק בחקר האתגר הנבחר – מורים והוראת מיומנויות. למעשה, תהליך מחקרי זה העמיד לראשונה תשתית נתונים סדורה ומתוקפת מחקרית בנושא זה.

מצד שני, תהליכי העבודה והאירועים בשטח ובמחקר התנהלו במקביל בקצבים שונים, וכללו מספר תפניות בהגדרת יעדי הקבוצה. לכן נדרשה עבודת גישור, כשהאחריות על התאמת תהליך המחקר לקצב ההתקדמות של הקבוצה, למתווה המפגשים ולהתרחשויות במציאות, הייתה של ארגון השדרה, שהוביל את התהליך בתפיסה דיאלוגית ומאפשרת, יחד עם המשתתפים בקבוצת העבודה. ועדיין, למרות האתגרים, מחקר כבסיס ללמידה משותפת הוא מנוף משמעותי לקראת הטמעה של ידע חדש ותובנות חדשות, לצד יצירה של מוטיבציה לפעולה ברמה המערכתית.

בהסתכלות על תרומת המחקר ליוזמה, עולה כי המהלך המחקרי על כל מרכיביו – איסוף נתונים, ניתוח וגיבוש תובנות ודיון ביישומים אפשריים – תרמו לפעולה מתואמת של הרשת כולה.

3. בניית שותפות, רתימה ומעורבות החברה הערבית

כיצד מגייסים שותפים מהחברה הערבית למסגרת עבודה חדשה, רב מגזרית, בהינתן העומס הרב המונח לפתחם עוד קודם לכן?

עם היציאה לדרך, הסתבר שההזמנה לקחת חלק בקבוצת העבודה פוגשת את הארגונים ובעלי התפקידים הרלוונטיים במציאות מרובת דרישות. על פניו, כל השותפים מהמגזרים השונים 'סובלים' כולם מעומס, כל אחד בגיזרה שלו. אלא שבחברה הערבית העומס רב במיוחד משום שמדובר במגזר חברתי קטן יחסית. כלומר שהחברה האזרחית הפועלת במסגרתו מצומצמת יחסית, וגם הארגונים הקיימים קטנים בהשוואה לאלו שבחברה האזרחית היהודית. בהתאמה, גם המשאבים העומדים לרשות הארגונים הערבים קטנים יותר. התמונה דומה גם במגזר העסקי הערבי, שמתאפיין במספר עסקים גדולים קטן, כשהקיימים מתקשים להתפנות לשיח בין-מגזרי.

גורם מעכב נוסף היה חוסר ההיכרות של הארגונים בחברה הערבית עם 'שיתופים', ולהיפך. אם מה שסייע לרתימה במגזר הציבורי היה ההיכרות של משרד החינוך עם יוזמת 5פי2, גיוס המשתתפים לקבוצה מהמגזר החברתי נשען בעיקר על היכרויות ורשתות אישיות, למשל של מנהלת השותפויות, שהגיעה בעצמה מהחברה הערבית. גורמים מרתיעים נוספים היו עייפות כללית שיש בקרב ארגונים רבים ממפגשי 'שולחנות עגולים' המסתיימים בעצם הדיון, וכן, חוסר היכרות עם התפיסה והשפה של 'הקולקטיב אימפקט'.

דווקא על רקע אלה, הצלחה ראשונית של תהליך הרתימה התבטאה בנוכחות המרשימה של נציגים בכירים מהחברה הערבית גם בקבוצת העבודה עצמה, ובהמשך גם בכנס הרשת שהתקיים ביוני 2023. תרומה עצומה הייתה לרשת הקשרים האישית שהייתה למנהלת שותפויות חברה ערבית שהובילה את המהלך.

גורם משיכה נוסף ליוזמה בכלל ולקבוצת העבודה בפרט היה ההקשר הרב-מגזרי. בשונה מהחברה היהודית, סגנון עבודה זה לא רווח בחברה הערבית וקבוצת העבודה ב Top15 הייתה למעשה הפורום הרב מגזרי הראשון שהתכנס בנושא קידום מצוינות STEM בחברה הערבית. רב-מגזריות הייתה על כן גורם מגייס, שייצר מוטיבציה גם בקרב שותפים עסוקים במיוחד, הן מתוך הבנה בצורך בשילוב זרועות לקידום המשימה, והן כמסר של תקווה בסביבת חיים לא פשוטה. בהמשך, עקרון העבודה הרב-המגזרית הפך חלק מהשפה המשותפת בקבוצה.

פרק ד': תובנות לעתיד

סיכום תהליך העבודה עם קבוצת העבודה בשלבי החיים השונים שלה הוליד מספר תובנות, שגם הן, כמו הדילמות שתוארו לעיל נובעות בחלקן מעבודה עם החברה הערבית כקהל יעד מובחן, ובחלקן רלוונטיות, באופן כללי, להובלה של קבוצות עבודה כמנגנון עבודה מרכזי בקולקטיב אימפקט.

החברה הערבית בישראל כקהל יעד מובחן

התובנה המרכזית לעניין החברה הערבית משתמעת מההקשר הכללי של החברה בישראל ומהעבודה בסביבה רב תרבותית. החברה הערבית היא קבוצת אוכלוסייה מובחנת המהווה מיעוט דתי ולאומי בקרב רוב של חברה יהודית, דוברת עברית. עובדה זו משתקפת במערכת החינוך הנפרדת, עם מגזר פיקוח מובחן, חומרי לימוד ותקציבים ייעודיים. בתנאים אלו, ארגון שדרה המחויב לקדם שוויון ואמון נתקל באתגרים מהותיים, כמו, למשל, כיצד מנהלים שיח שוויוני ככל האפשר? כיצד בונים יחסי אמון? כיצד מייצרים סביבה שתאפשר שיח פתוח כך שגם מי שמקבוצת מיעוט יוכל לחוש נוחות ו/או להשמיע דברי ביקורת?

כך למשל התבטא הדבר בשאלת השפה שבה התנהלה עבודת הקבוצה. מחד, כל אנשי המקצוע והשותפים שולטים היטב בשפה העברית, אולם רק מי שמגיעים מהחברה הערבית דוברים את השפה הערבית. רוב השותפים ביוזמה ורובו של צוות ארגון השדרה, מלבד מנהלת השותפויות בחברה הערבית, דוברים עברית בלבד. מאידך, לשפה יש משמעות מיוחדת, בעיקר מבחינה חברתית וסימבולית, ולכן הבחירה בשפה העברית כשפת עבודה אינה ענין ניטרלי ואינסטרומנטלי בלבד. בנוסף, ומאחר שזו אינה השפה בה עובדים במערכת החינוך הערבית, הבחירה בה משקפת ומשחזרת יחסי כוח לא שוויוניים שיש בחברה כולה.

בהקשר זה חשוב לכן להבין כי עבודה בסביבה רב תרבותית מחייבת את ארגון השדרה להיערך מראש בכל ההיבטים, טכניים ומהותיים; לבחון לאורך כל הדרך את משמעות העבודה בסביבה רב-תרבותית; ולאמץ גישה לא שיפוטית ולייצר את התנאים המיטיבים. לשם כך, גויסה מנהלת שותפויות מהחברה הערבית, נעשתה למידה מוקדמת של מאפייני החברה הערבית בנושא זה, ונידונו המשמעויות הארגוניות שיבטיחו בניית אמון. בסופו של דבר, מה שהכריע בשאלות ההתאמות של מתווה העבודה היה קולות המשתתפים הערבים בקבוצה בנושא.
סוגיה אחרת היא כיצד נכון לקדם שיטת עבודה שהיא חדשה יחסית לאוכלוסיית היעד, כשבמקרה שלפנינו מדובר בעבודה רב-מגזרית במסגרת קולקטיב אימפקט. מאחר שהשיטה לא היתה מוכרת לשותפים מהחברה הערבית, עלתה השאלה מהם תהליכי ההתאמה וההטמעה הנדרשים כדי להבטיח רתימה, מעורבות ולא פחות חשוב – המשכיות של העבודה בנושא המצוינות המדעית-טכנולוגית?

גישת הקולקטיב אימפקט היא מהלך מערכתי מתמשך הדורש מחויבות ואורך-רוח שהוא מעבר למה שכבר מוכר בשטח בדמות שיתופי פעולה נקודתיים, בעיקר בין מגזר ציבורי ומגזר חברתי. במיוחד משום כך, התאמות אלו חיוניות לקידום אותנטי ומשמעותי של המשימה, והן דורשות למידה מתמדת של השטח. הניסיון מלמד שדיונים רב-מגזריים אפקטיביים מביאים לשולחן המשותף מגוון נקודות מבט, התורם ליצירה משותפת של ידע חדש ורלוונטי לשדה. במקרה הזה, השותפים מהחברה הערבית הבינו את הערך שיש לאסטרטגיה הרב-מגזרית להתמודדות עם האתגרים המתוארים.

קבוצות עבודה כמנגנון בקולקטיב אימפקט

התובנות הבאות גובשו כחלק מתהליך הלמידה של צוות ארגון השדרה, והן מוצעות כאן בהיבט הכללי יותר, ביחס להובלה של קבוצות עבודה כמנגנון מרכזי בגישת הקולקטיב אימפקט.

בדרך כלל מתנהלות קבוצות עבודה רב-מגזריות במסגרת הרשת הרחבה, כאשר הן מכוונות להשגת משימה ממוקדת, ובהתאם מוגדר מראש גם טווח ומבנה תהליך עבודתן. ניסיוננו בתהליך העבודה שתואר כאן מלמד כי תשומת לב לנקודות הבאות יכולה לתרום למימוש אפקטיבי של מסגרת ההתכנסות הייחודית הזאת:

• לקבוצת עבודה חייב להיות ערך מוסף ייחודי (לדוגמא, רב המגזריות) כדי שלא תיווצר כפילות מיותרת עם מהלכים אחרים בשטח, באופן המכביד על משתתפים – במקרה זה היו אלו המורים והארגונים השותפים שנקראים לקחת חלק במספר רב של תוכניות ומהלכים בו זמנית באופן שמייצר מעמסה עצומה על סדר היום שלהם.

• חשוב להקנות למשתתפים בקבוצה את עקרונות גישת הקולקטיב אימפקט ויסודות של החשיבה המערכתית כחלק מבנייה של שפה משותפת, כתפיסת פעולה מתמשכת וכמיומנות למיפוי וניתוח המצב.

• יש חשיבות עצומה לעבודה עם גורמי שטח שהם 'מומחים מניסיון', לטובת העמקת ההיכרות וההבנה של המציאות. זאת גם כדי לגשר על פער התקשורת הגדול שקיים בין דרגי מטה לשטח וגם כי עצם הישיבה המשותפת מאפשרת למטה לשמוע איך הדברים מנהלים בשטח ולגשר על פערי ידע. לא פחות חשוב, גם כדי שאלו יהיו שותפים משפיעים בעיצוב מציאות חדשה הנוגעת להם ולעבודתם. במקרה זה, היו אלה המורים ותלמידים בחברה הערבית.

• חייבת להיות מעורבות פעילה של דרגי ביניים במסגרות היוזמה, ולא רק נציגות של דרג מקצועי בכיר. במקרה שתואר כאן, המעורבות של בעל תפקיד בכיר מהמגזר הציבורי, כלומר ממשרד החינוך, הייתה חשובה כדי לייצר לגיטימציה ומחויבות לסדר היום ולתהליך הקבוצתי. אולם בה בעת, התברר שחשוב היה לרתום לפעילות גם איש/ת צוות מהמשרד בדרגה בכירה פחות, כאלו שיכולים להתפנות בהיקף הנחוץ לתהליך העבודה בקבוצה.

אחרית דבר

ב-24 בינואר 2024 התקיים המפגש המסכם של יוזמת Top15. בין היתר, היוזמה נפרדה ממוהנא פארס שמילא עד אז את תפקיד סמנכ"ל וראש מינהל החינוך הטכנולוגי במשרד החינוך, והיה חבר בפורום החשיבה שגיבש את אדריכלות התהליך של קבוצת העבודה בנושא חברה ערבית. תרומתו להצבת נושא המצוינות המדעית-טכנולוגית בכלל ולקידומה בחברה הערבית, בפרט, הייתה משמעותית ביותר.

בפאנל מסכם שכלל שותפים של היוזמה לאורך השנים (חלקם עוד מתקופת 5פי2) השתתפו גם שותפים שלקחו חלק חשוב בתהליך העבודה של הקבוצה: לצד מוהנא פארס היו גם אשרף ג'אבור מנכ"ל 'מאתין' (מיסודה של קרן יד הנדיב), ויסאל גנאים מייסדת עמותת 'אלרואד למדע וטכנולוגיה', ותומר סיימון, המדען הראשי של חברת מייקרוסופט, שהיה גם הוא חבר בקבוצה ובפורום החשיבה. השתתפותם ביטאה באופן מהותי וסמלי את השינוי שהיוזמה בכלל וקבוצת העבודה בפרט חוללו: נושא המצוינות בחברה הערבית קיבל מקום משמעותי על סדר היום. הוא הפך מסוגיה 'שחשוב לטפל בה' לנושא מפותח, שיש לגביו ידע עדכני ועשייה משמעותית. כך, כל העוסקים בתחום המצוינות STEM בישראל מודעים להכרח בקידום אותה מצוינות גם בחברה הערבית, תוך היכרות עם אתגרים הייחודיים לה.

עם סגירת היוזמה, עלתה שאלה מרכזית בדבר 'העברת המקל': האם וכיצד קבוצת העבודה ממשיכה לפעול? כיצד שומרים על המיקוד בחברה הערבית ואף ממנפים את המומנטום שהיוזמה הצליחה ליצור? נראה כי רמת הבשלות הגבוהה אליה הגיעה קבוצת העבודה, לצד הרישות המבוסס על יחסי אמון שנבנו בין השותפים מהמגזרים השונים, עשויים להיות בסיס מבטיח להמשך פעולה משותפת. תקוותנו שהיסודות שהנחנו במהלך השנתיים האחרונות של העבודה המשותפת יאפשרו, למשל, המשך כינוס של פורום המומחים שיצרנו והמשך שיתוף הפעולה ביניהם, לטובת קידום המשימה המשותפת.

שינוי מערכתי הלכה למעשה

על הסקירה

שינוי מערכתי הוא שינוי עמוק ובר קיימא שנעשה כדי להתמודד עם בעיה מורכבת, מתוך הבנת שורש הבעיה ולא רק ביטוייה על פני השטח. זה אינו מושג חדש, אך בשנים האחרונות הוא מקבל תשומת לב רבה בעולם החברתי.

בבסיס המושג נמצאת ההכרה במורכבות המערכת וראייתה כמכלול, תוך בחינת מערכות היחסים והקשרים בין חלקיה השונים. כיום ברור יותר ויותר שהחשיבה המערכתית הנדרשת כדי לחולל שינוי כזה היא כלי הכרחי בהתמודדות עם אתגרים סביבתיים, פוליטיים, חברתיים וכלכליים רבים המעסיקים את האנושות ברחבי העולם.

לאור זאת, ועל רקע הצורך הגובר באימוץ חשיבה מערכתית גם בעולם החברתי, ובפרט כמענה לסוגיות חברתיות מורכבות, מצאנו לנכון לכתוב סקירה זו.

לסקירה שתי מטרות: ראשית, לפשט ולהנגיש באופן ברור, ידידותי ומלווה בדוגמאות את עקרונות החשיבה המערכתית והמיפוי המערכתי, שבלעדיהם קשה עד בלתי אפשרי ליצור שינוי מהותי ועמוק בסביבה מורכבת; שנית, להציע כלים יישומיים שיכולים לסייע באופן מעשי בהובלת שינוי מערכתי.

לשם כך, בחלק הראשון נגדיר מושגים מרכזיים בתחום החשיבה המערכתית והעקרונות של מיפוי מערכת, בחלק השני נרחיב על העקרונות של הובלת שינוי מסוג זה, ובחלק השלישי נציע מניפה של כלים ליישום בשלבי השינוי השונים.

סקירה זו היא תוצר של שיתוף פעולה בין ארגון שיתופים, ארגון חברתי העוסק בהובלת שינוי מערכתי תוך שימוש בגישת קולקטיב אימפקט, למרכז קיימא, מרכז הכשרה חוץ-אקדמי לחדשנות חברתית וליזמות אימפקט באוניברסיטת חיפה.

שיתוף פעולה זה מאפשר לנו להציע המשגה ייחודית המשלבת תיאוריה עדכנית מהעולם עם תובנות מתוך הניסיון והפרקטיקה בפועל. מקורן של תובנות אלו בתהליכים שונים שאנו מובילים בשדה החברתי בישראל בשנים האחרונות, ובזאת טמון הערך המוסף הייחודי של סקירה זו, בייחוד עבור כלל השחקניות והשחקנים שפועלים לצידנו ואיתנו, מובילים שינויים מערכתיים ומפתחים ידע בנושא.

הידע הקיים על שינוי מערכתי כמענה לבעיות חברתיות מורכבות נמצא רובו ככולו עדיין בהתהוות, ובולט בחסרונו ידע יישומי בעברית, המותאם להקשר הישראלי על מאפייניו הייחודיים. ואולם, לאחרונה חלה התפתחות חיובית בהקשר זה (קישורים והפניות ראו בתוך המסמך). בסקירה זו עשינו שימוש בכמה מהחומרים הבולטים שפורסמו עד כה כדי להציע מסגרת ראשונית לדיון, המשלבת בתוכה, כאמור, גם תובנות מניסיוננו בשיתופים ובמרכז קיימא. מטבע הדברים לא נקיף במסמך זה את מלוא רוחב היריעה של הנושאים המתוארים, שהם מורכבים במיוחד, ולבטח יש בנמצא כלים נוספים להובלת שינוי מערכתי.

בנוסף, ראוי לציין עוד כי שינוי מערכתי כרוך פעמים רבות בפעולה משותפת רב מגזרית, שגם היא מלווה באתגרים, מורכבת ומשלבת בתוכה מגוון היבטים וסוגיות. גם אלו לא נכנסו לסקירה זו למרות חשיבותו של השיח הרב-מגזרי בהקשר זה.

משל הפיל והאנשים העיוורים

משל עתיק ידוע מספר על קבוצה של שישה עיוורים הנתקלים בפיל. כל אחד מהם נוגע בחלק אחר של החיה בניסיון לקבוע מה ניצב מולו. הראשון שממשש את החדק מאמין שהפיל הוא נחש. השני מעביר את ידו על הרגל ומתעקש שהפיל הוא גזע של עץ, והשלישי שאוחז בידיו את הזנב משוכנע שהפיל הוא חבל וכן הלאה. הם מתווכחים ביניהם, כאשר כל אחד מתבצר בגרסתו למציאות ולא מסוגל להכיר בתפיסת האחר.
הנמשל מלמד שיעור פשוט על חשיבות השימוש בחשיבה מערכתית: אי אפשר להבין את המערכת ואת התנהגותה מהכרת המרכיבים שלה בלבד. בעוד שכל פרט יכול לזהות חלק מהפיל (מרכיב), הדרך שבה חלקים אלה משתלבים זה בזה (קשרי הגומלין) נעלמת מהעין, וכך גם התמונה השלמה – העובדה שהפיל הוא יצור חי שלם (המטרה).

למדריך הדיגיטלי של "שינוי מערכתי- הלכה למעשה" לחצו כאן

שילוב 'מומחיוּת מנסיון' בתהליכי קולקטיב אימפקט

תשתית מושגית ועקרונות פעולה ראשוניים

על מה ולמה? רקע והקשר

קולקטיב אימפקט היא גישה ומסגרת פעולה לפתרון בעיות חברתיות מורכבות באמצעות התארגנות משותפת רב־מגזרית. נקודת המוצא טמונה בהבנה שלצורך פתרון הבעיה נדרשת הסכמה, מחויבות, פעולה מתואמת ומדידה משותפת של שחקנים ממגזרים שונים, תוך שימוש במרחב משותף ומנגנונים מובנים של שיתופי פעולה.

מסמך זה בוחן את משמעות השתתפותם של 'מומחיות ומומחים מניסיון' [1] (Experts by Experience) בתהליכי קולקטיב אימפקט, בעיקר ביחס לתרומה המשמעותית שההשתתפות שלהם יכולה להשיא לתהליך, ליוזמה, לשותפים בה ולמומחים עצמם. בהקשר זה, 'מומחים מניסיון' הם אנשים שהתנסו וחוו באופן ישיר את הסוגייה הדורשת שינוי ופתרון, וככאלה, הם מחזיקים בידע רלוונטי ויקר־ערך המבוסס על חוויות החיים שצברו, ידע שיכול לשמש תשתית ללמידה על מצבי חיים, על דרכי התמודדות, על הצלחות וגם על כישלונות.

יעוד המסמך הוא להניח תשתית ראשונית להמשך פיתוח הידע והעשייה ב'שיתופים'. ככזה, הוא מניח מסגרת מושגית קצרה ומספר עקרונות עבודה ראשוניים, חלקם מלווים בהצעות לשיטות עבודה מקובלות שיושמו בהקשרים אחרים, המתוארים גם הם בקצרה במסמך.

מומחים מנסיון הם אנשים שהתנסו וחוו באופן ישיר את הסוגייה הדורשת שינוי ופתרון, וככאלה, הם מחזיקים בידע רלוונטי ויקר־ערך המבוסס על חוויות החיים שצברו, שיכול לשמש תשתית ללמידה

שיתופים

הדיון המושגי הינו תיאורטי בעיקרו, והוא מעמיק בהבנת המשמעות של השתתפות 'מומחים מניסיון' במהלכים רב-מגזריים השואפים לחולל שינויים מערכתיים ברמה לאומית. ניסיוננו מלמד כי יוזמות קולקטיב אימפקט מציבות שורה של אתגרים ודילמות ייחודיים ביחס לשילוב 'מומחים מניסיון'. אלו מחייבים, לתחושתנו, התבוננות נוספת על הידע הקיים לגבי השתתפות 'מומחים מניסיון', שממוקד לרוב בתהליכים ובזירות באוריינטציה טיפולית.

מסמך זה הינו בבחינת הצעד הראשון שלנו בדרך לשם, כחלק מהלמידה הארגונית שלנו את הנושא, ולקראת אימוץ והטמעה של התפיסה ביוזמות קולקטיב אימפקט ששיתופים משמש בהן כארגון שדרה.

גרסאות ראשונות של המסמך שימשו בשנה האחרונה את יוזמת 'קווים אדומים' שהחלה מיישמת בפועל את התפיסה הלכה למעשה, עם השתתפות של 'מומחים מניסיון' בקבוצות העבודה של היוזמה. בעתיד יפורסמו גם תוצרי ידע מפעילות זו, שנמצאת כאמור בעיצומה בימים אלו.

לאור כל זאת, המסמך מיועד בראש ובראשונה לצוותים המובילים את עבודת היוזמות בשיתופים, וכן לנשות ולאנשי מקצוע העוסקים בתהליכים משותפים כדוגמת קולקטיב אימפקט, המתמודדים עם סוגיות דומות, ובפרט עם האתגר שכרוך בשילוב מומחים מניסיון בתהליכים אלו.

רציונל

כמסגרת פעולה, קולקטיב אימפקט מבוסס על שיתוף פעולה רב-מגזרי המחבר בעלי עניין שונים במטרה ליצור השפעה חברתית משותפת, חיובית ורחבה על סוגיות חברתיות מורכבות. כלומר, מצבים המתאפיינים בחוסר ודאות גבוה, בריבוי קונפליקטים חברתיים ובגורמים שתוצאות השילוב ביניהם אינן ידועות מראש ואינן ניתנות לניבוי.

שילוב הזרועות הרב מגזרי נועד, בין היתר, לקדם פתרונות, תוך שהוא מפגיש סוגים שונים של ידע ומומחיות המגיעים ממקורות שונים בזירה, ומשלל נקודות מבט. יחד הם יוצרים תמונה מקיפה ומורכבת דיה של התופעה, מצע לחשיבה חדשה אודותיה והתגייסות רחבה ליישום מהלכים משמעותיים: התמונה המשותפת מתורגמת ביוזמות קולקטיב אימפקט לבנייה של סדר יום משותף, פעולה מתואמת ועבודה במסגרת מנגנונים שונים כמו ועדת היגוי, קבוצות עבודה וכן הלאה.

יוזמות קולקטיב אימפקט יכולות לחולל שינוי משום שהן מקבצות שחקנים רבים ומציעות חשיבה חדשה על הבעיה החברתית ופתרונותיה. עצם המפגש בין בעלי ענין ממגזרים שונים מסייעת לכלל השותפים ביוזמה להיפתח לשינוי מחשבתי עמוק בתפיסה ובנקודת המבט הרגילה שלהם: בהבנת הצורך, קהלי היעד, הגורמים לבעיה וכן הלאה.

יוזמות קולקטיב אימפקט יכולות לחולל שינוי משום שהן מקבצות שחקנים רבים ומציעות חשיבה חדשה על הבעיה החברתית ופתרונותיה"

שיתופים

בנוסף לאתגר המצוי בעבודה הרב-מגזרית 'המקובלת' שמפגישה שלושה מגזרים – המגזר הציבורי, העסקי והחברתי, בשנים האחרונות הלכה והתחזקה בעולם ובישראל ההבנה שקיימים שחקנים נוספים שלא היו שותפים לתהליכים הרב-מגזריים, ושיש להם תפקיד ומקום בתהליכי שינוי רחבים מהסוג שיוזמות קולקטיב אימפקט מבקשות להניע. השחקנים החדשים יכולים לכלול, למשל, התארגנויות לא פורמליות על בסיס קהילתי, פעילים חברתיים, 'משפיענים' ויחידים שהם 'מומחים/ות מניסיון'. יתרה מזאת, ארגונים חברתיים וציבוריים החלו להכיר בכך שיוזמות חברתיות בכלל וקולקטיב אימפקט בפרט, נפגעות כאשר הנמענים העיקריים של היוזמה, אינם לוקחים בה חלק [2].

הכרה זו מבוססת על ערכים של הכלה, שותפות והרחבת נקודת המבט על בסיס equity אשר מאפיינים את זירות הפעולה של גישת קולקטיב אימפקט. השתתפות מומחים מניסיון תורמת לכל השותפים בתהליך, להרחבת והעמקת ההבנה של הנושא ובעיקר, כפי שנרחיב בהמשך המסמך, היא תורמת לרלוונטיות ולאיכות היישום העתידי שלו.

השתתפות 'מומחים מניסיון' מיישמת את הגישה המנוסחת בעקרון על פיו 'Nothing about us without us' (ובעברית: שום דבר עלינו לא יקרה בלעדינו), כעקרון מפתח במהלכי קולקטיב אימפקט, בכל שלבי החשיבה, התכנון והעשייה [3]. מעבר לתרומה הישירה ליוזמת הקולקטיב, ליישום העיקרון יש גם משמעות חברתית ופוליטית עמוקה: ההשתתפות נותנת כוח וקול לבעלי ובעלות הידע מניסיון בזירות לאומיות המשפיעות על קבלת החלטות ועל עיצוב מדיניות.

מי הם ה'מומחים מנסיון'?

מומחים ומומחיות מניסיון הם מי שהתנסו וחוו באופן ישיר את הסוגייה הדורשת שינוי, הנמצאת במוקד היוזמה החברתית. 'מומחים מניסיון' מחזיקים בידע רלוונטי ויקר־ערך, המבוסס על חוויות החיים שצברו – ידע מן החיים, ידע אינטימי שיכול לשמש כתשתית ללמידה על מצבי חיים, על דרכי התמודדות, על הצלחות ועל כישלונות. השתתפותם בתהליכי קולקטיב אימפקט נובעת גם מהעניין שיש להן/ם להיות מעורבים בתהליך רחב של פיתוח שירותים, קבלת החלטות, ומבקשים להשמיע את קולם בזירה הציבורית.

בשנים האחרונות זוכה סוג ידע זה להכרה ומקבל מעמד בפיתוח פרקטיקות ביקורתיות ורלוונטיות בתחומי העשייה והמחקר של העבודה הסוציאלית, בריאות הנפש, החינוך והקרימינולוגיה. זאת מתוך ההבנה המתחזקת כי להגדרת ידע מן החיים כ'מומחיות', יש ערך כפול: הן מבחינת הרלוונטיות הגבוהה של התוכן המובא על ידי אותם מומחים מניסיון בגיבוש מענים ותוכניות התערבות, ולא פחות חשוב מכך – בהכרה כי מי שמחזיקים בידע הם שחקנים חברתיים חשובים.

לדוגמאות מהעולם לעבודה מערכתית עם התפיסה בעולם ראו למשל את התוכנית הבריטית לנושא מחוסרי דיור, עם מתמודדי נפש, וכן פרויקט מחקרי שבחן את האפקטיביות של מעורבות מומחים מניסיון בפינלנד.

בעוד שרב-מגזריות היא מרכיב מפתח בגישת קולקטיב אימפקט, הצטרפות של 'מומחים מניסיון' ליוזמות קולקטיב אימפקט היא, לפחות לכאורה, מקרה חריג משום היותם יחידים ולא ארגונים השייכים לאחד משלושת המגזרים – המגזר הציבורי, העסקי או החברתי. מקרה אחר של השתתפות יחידים הוא המקרה של חוקרים וחוקרות שהם יחידים שאינם מייצגים באופן פורמלי מדיניות ארגונית אקדמית כזו או אחרת, אך כמו כל בעלי העניין האחרים בקולקטיב, יש להם שיוך ארגוני בהקשרו הם מביאים את הידע שלהם ליוזמה.

לעומתם, בסיס הידע או המומחיות של 'מומחים מניסיון' אינו מוגדר באופן רשמי. הם עשויים להיות יחידים, או קבוצות או קהילות של אנשים החולקים ביניהם ניסיון דומה בהקשר של הבעיה איתה מעוניינים להתמודד. במסגרת הרשת הרחבה של היוזמה, 'מומחים מניסיון' יכולים על כן להיכלל ב'מגזר הקהילתי' בשני האופנים: כיחידים או כקבוצה, כלומר כקהילה או יחידת התייחסות קולקטיבית אחרת, שאינה בהכרח מאורגנת (וראו בעמוד הבא [4] תרשים של מעגלי השותפים ביוזמות קולקטיב אימפקט).

תרומת ההשתתפות של 'מומחים מניסיון' בתהליכי קולקטיב אימפקט

כמו בכל מהלך חדשני, השאלה הראשונה הנשאלת בנוגע לשילוב 'מומחים מניסיון', היא שאלת התכלית: מדוע צריך לקדם השתתפות של יחידים, שהם אינם נציגים של ארגון, בקולקטיב אימפקט, ומה המשמעות והתרומה הפוטנציאלית שיכולה להיות להם כמי שמגיעים 'מהשטח'?

באופן כללי, כיחידים שחוו את הבעיה בה המהלך עוסק באופנים הישירים ביותר הם מביאים איתם ניסיון סובייקטיבי רב ערך שרק הם יכולים להביא ידע, למרות שהם לא מחזיקים בתפקיד רשמי כלשהו. האתגר הוא לייצר הכרה בלגיטימיות וברלוונטיות של הניסיון הסובייקטיבי ולהכליל אותו במסגרת סוגי הידע של המהלך ושל היוזמה. באופן מפורט יותר, ניתן להצביע על לפחות חמש תרומות של ידע זה לטובת תהליך עבודה איכותי יותר, שאף יחולל אימפקט רחב וארוך טווח:

ידע בלתי אמצעי ייחודי התורם לרלוונטיות

ברמה הפרקטית, ידע 'מהשטח' תורם לדיוק מטרות היוזמה ולאסטרטגיות הפתרון – כבר משלב פרשנות הנתונים ועד לשלב ההערכה – בתהליכי הלמידה, בפורומים השונים העוסקים תכנון וקידום סדר היום ואף בפיתוח המענים ויישום. נקודת המבט שלהם מוסיפה לדיון ידע המבוסס על הכרת הבעיה מבפנים ומכאן גם רלוונטיות של מענים ואפשרויות טיפול בה.

ידע 'מקומי': הרחבת נקודת המבט

הזירה היומיומית, המקומית והקהילתית, היא מקור לידע מעשי ורלוונטי לדיון שקשה לגורמים ממסדיים להגיע אליו, בעיקר כשהם ממוקמים בזירה הארצית. הידע המגיע ממומחים מניסיון, שונה במובהק מידע ותוכניות התערבות לאומיות 'מלמעלה'. יתר על כן, ההתנסות הבלתי אמצעית והתובנות שנצברו על ידי חברי קהילות 'מומחים מניסיון', נבדלת אף מזו של נציגי המגזר השלישי, למשל, ארגונים קהילתיים או ארגוני סנגור הפועלים בשם הקהילה. השתתפות של מומחים מניסיון מרחיבה את הייצוג של התופעה, ואת נקודת המבט השותפים בקולקטיב. הרחבת נקודת המבט הופכת את ה'מומחים מניסיון' לרלוונטיים בכל שלבי תהליך הקולקטיב ובמנגנונים השונים: שותפים להובלה, בתהליכי התכנון, בפיתוח מדדים וביצירה והטמעה של פתרונות.

נוכחות המעודדת חשיבה אחרת וטרנספורמציה תפיסתית

השתתפותם של 'מומחים מניסיון' בתהליכי שינוי והידע שהם מביאים, תורמים לתהליכי התבוננות רפלקטיבית ועיבוד בקרב כלל המשתתפים, לטובת שינוי תפיסתי, פיתוח פרספקטיבה חדשה וכיווני פעולה שהקולקטיב יכול לקדם. השפעה טרנספורמטיבית חיונית ליצירה של הסינרגיה שהשותפות הרב מגזרית נועדו לחולל – הן מבחינת רוחב ועומק ההבנה של הבעיה והשלכותיה, והן לטובת גיבוש מהלכים חדשניים נדרשים. בין היתר, שיתוף 'מומחים מניסיון' תורם 'פנים' לתופעה שהקולקטיב עוסק בה, מונע סטריאוטיפים והיווצרות גבולות תפיסתיים נוקשים של 'אנחנו' מול 'הם' בין, למשל, ארגונים נותני שרות או רגולטורים לבין האוכלוסיות המעורבות בסוגיה. זאת ועוד, ההבנה הרחבה והמורכבת של המציאות יכולה לתרום לשינוי השיח הקשור לבעיה באופנים מודעים ורגישים יותר – בקרב השותפים, וכתוצאה מכך תתרחב גם אל האוכלוסייה הרחבה.

פוטנציאל ומוטיבציה לשינוי חברתי

להשתתפות של 'מומחים מניסיון' יכולה להיות השפעה מתרחבת על ההתנהגות – שלהם וגם של דומים להם, שלא משתתפים באופן ישיר בפעילות הקולקטיב, אבל יודעים על המעורבות ומוקירים את ההזדמנות הגלומה בהשמעת קול ייחודי זה. ההשתתפות במסגרות העבודה של היוזמה מזמינה את המומחים מניסיון לתפוס עצמם ברמה האישית, כבעלי ערך, שדעתם חשובה ובעלת יכולת השפעה. ברמה הקולקטיבית, כבעלי ענין, נשים ואנשים שסבלו מהתופעה החברתית בה עוסק הקולקטיב, ניצבים כבעלי דעה ואחריות וכיוצרי הפתרונות, ולא פי שפעמים רבות המציאות מציבה אותם בהקשר זה כמקבלי שירותים. מתן ערך שווה לידע שבו מחזיקים המומחים מניסיון יכול לגייס אותם לפעולה הן למסגרת היוזמה והן לטווח הארוך.

לקיחת חלק בתהליך רב משמעות והזדמנות להשפיע הן מקור להתעצמות ולמוטיבציה לפעול לשינוי חברתי מתוך מחויבות גבוהה יותר, תחושת אחריות משותפת לשינוי מציאות: שינוי עמדות רווחות, מדיניות ומענים קיימים.

בניית אמון מחודש ביוזמה להורדת שיעורי העוני בקנדה

יוזמת Vibrant Communities and the Hamilton Roundtable for Poverty Reduction להורדת שיעורי העוני בקנדה החלה בעריכת שולחנות עגולים. רק בשלב מאוחר יחסית הוזמנו להשתתף בהם אנשים מהקהילה בעלי ניסיון אישי כאנשים החיים בעוני, מה שהוביל לכעס ולחוסר אמון ביוזמה. באתר היוזמה אפשר לקרוא על התהליך עד להשבת האמון של חברי הקהילה, שכיום מהווים כמחצית מהמשתתפים, ביתר הגורמים המשתתפים. במסגרת היוזמה הוקמו קבוצות עבודה בהשתתפות הקהילה ואנשים עם ניסיון בבעיה שאותה ביקשו לפתור. בנוסף, היוזמה גייסה אנשים שחיים בעוני ושלחה אותם לקורס מיומנויות הופעה בפני קהל, כדי שאופן השתתפותם בתהליכים השונים יקדם את שינוי תפיסת החיים בעוני בתוך הקהילה עצמה.

דמוקרטיזציה של השיח והבעת מחויבות אזרחית

תהליכים המעודדים השתתפות של 'מומחים מניסיון' מובילים פעמים רבות להשתתפות של אנשים הנבדלים מנציגי המגזרים האחרים המאורגנים בקולקטיב מבחינת הרקע הכלכלי-חברתי שלהם, האינטרסים שלהם, מבחינת יכולת ההשפעה שלהם על התופעה, ומידת הנגישות שיש להם למשאבי ידע ופעולה. ההשתתפות השוויונית שלהם במנגנוני הקולקטיב וכתוצאה מכך השפעתם על תוצרי התהליך ויישומי מדיניות למיניהם, לצד אנשי מקצוע, מקבלי החלטות ואנשי אקדמיה, מהווה הצהרה והכרה במחויבות שיש כלפי האנשים שהבעיה נוגעת ישירות להם.

ההשתתפות בתהליך היא מעשה ערכי המקדם את עקרון שוויון הזדמנויות, הבא לידי ביטוי בשיתופם של מי שבדרך כלל נעדרים מתהליכי קבלת ההחלטות וחלוקת המשאבים. הכללת 'מומחים מניסיון' ביוזמות קולקטיב אימפקט תורמת לדמוקרטיזציה של תהליכי שינוי על ידי נתינת מרחב להשמעת קולות, דעות ורעיונות, שאינם נשמעים בדרך כלל ישירות אלא רק בעקיפין, על ידי אנשי מקצוע ומחקר.

אתגרים בהשתתפות מומחים מניסיון בתהליכי קולקטיב אימפקט

השתתפות 'מומחים מניסיון' כרוכה באתגרים פרקטיים רבים. למשל, נציגי הארגונים הבאים לפעילות הקולקטיב עושים זאת במסגרת תפקידם ועל חשבון זמן העבודה, באישור מנהליהם ובצמוד למשימות שלהם. המומחים מניסיון הם אנשים פרטיים שהשתתפותם אינה ממומנת על ידי ארגון כלשהו. כך גם עולות סוגיות לגבי קושיי גם האיתור וגם הרתימה, דיוק אופן ההשתתפות וליווי נדרש, התאמה ועוד.

במסגרת המסמך המושגי הנוכחי, המיקוד הוא בשאלות הקשורות למפגש בין סוגים שונים של ידע(ים). חשיבות הפניית תשומת הלב לשאלת מעמד הידע נובעת בראש ובראשונה מתפיסת הקולקטיב כמרחב המפגיש בעלי ידע 'בגובה העיניים' על בסיס שותפות של כל המגזרים: לכולם ידע בעל ערך שתורם לתמונה הגדולה, לגיבוש החזון המשותף ולטובת התמודדות עם הבעיה המורכבת.

יחסים חברתיים ותפיסות הדדיות ש'נכנסות לחדר'

תהליכי קולקטיב אימפקט מבוססים, כאמור, על ההבנה כי התשובות לבעיות חברתיות מצויות בהכללת מגוון פרספקטיבות ותפיסות. לכן, בתהליך המתקיים ללא ידע מניסיון חסרה הפרספקטיבה של אלו שאליהם השינוי מכוון. משמע, במקרים שבהם מומחים מניסיון ו(יחידים וקהילות) לא לוקחים חלק ביוזמה, קידום הפתרון המיטיב עלול להיפגע, אם בגלל חוסר ידיעה שלהם או בגלל אי-התאמה של המענים שפותחו למציאות שלהם. אי שיתופם עלול לפגוע גם בהתגייסות שלהם ביישום של מהלכים עתידיים [5].

בתוך כך, תהליכי קולקטיב אימפקט המבוססים על רעיון השותפות המלאה הם מהלכים מורכבים, בין היתר משום שהם מציפים את קיומן של נקודות עיוורון הדדיות ומאתגרים יחסי כוח חברתיים והיררכיות החברתיות, למשל, בין משרדי ממשלה ורגולציה אחרת לבין אזרחים מן השורה, או בין ארגונים 'נותני שירות', שלעיתים תופסים עצמם כבעלי הידע והסמכות, לבין אלה שהיחס אליהם הוא כאל 'מקבלי השירות', שמצופים לקבל אותו כפי שהוא.

לפיכך, קושי צפוי מצד בעלי העניין ומקבלי ההחלטות הוא לראות ב'מומחים מניסיון' שותפים שווים לחשיבה [6]. עלול להיווצר מצב שבו מומחים מניסיון יסומנו כ'אחרים': ככאלה המייצגים נקודת מבט אישית ולא מערכתית, ולכן לא יוגדרו כשותפים בעלי ידע רלוונטי או כבעלי תרומה ייחודית חשובה ויקרת־ערך לתהליך. מצד שני, 'מומחים מניסיון' עלולים להתקשות להשתחרר מהגדרות נוקשות וסטראוטיפיות של בעלי תפקידים מהמגזר הציבורי או ממגזרים חברתיים ועסקיים.

כדי להתמודד עם האתגר, חשוב לזהות נקודות עיוורון אישיות וארגוניות, להעלות מודעות של מובילי התהליך לקיומן של תפקידים חברתיים ויחסי כוח בין השותפים, ולהכיר בהן, ככאלה המשפיעות על היחסים ביוזמה ועל השותפות בתהליך.

לצורך כך עלינו לשאול:

איך יוצרים הבנה בקרב כלל המשתתפים ובעלי העניין ביוזמה של'מומחים מניסיון' יש מקום ותפקיד שווה, חשוב ואינטגרלי בהבנת הבעיה ובחיפוש הפתרון לה?
כיצד רותמים את 'המומחים מניסיון' לתהליך ואילו תנאים נדרשים כדי לאפשר שותפות עמם?
כיצד ניתן לשלב קבוצה/יחידים הבאים ממיקומים חברתיים שלא נכללו עד עכשיו ביוזמה? האם יש לשלבם במבנים הקיימים או להוסיף מבנה חדש ייעודי להם?
כיצד נכון לערב בתהליך גם את נציגי הארגונים החברתיים וגם את המומחים מניסיון, באופן שיכלול עמדות וייצוג מרובה ויכיל את כל נקודות המבט?

גישור על פערים והנגשת הידע האישי

הידע שמביאים אתם המומחים מניסיון, נרכש אגב התנסות יומיומית ומובא על ידם באופן בלתי-אמצעי. הקושי שעלול להתעורר נוצר משוני בשפה: ידע מעשי, יומיומי, יובא בדרך כלל כשהוא שזור בסיפור אישי ומנוסח בשפה שונה מהשפה המקובלת על גופי מחקר ומגזר ציבורי, שכוללת טרמינולוגיות ושפה משלהם. הידע היומיומי לא מגיע כשהוא מנוסח באופן שיטתי, הוא מתקיים בע"פ ולא התפרסם בכתובים או גובש במצגות עם לוגואים.

לכן, כדי לקדם את השותפות בתהליך ואת האפקטיביות של ידע אישי, יש להפוך אותו לידע מובנה, כדי שאפשר יהיה להשתמש בו, מעבר להקשר הספציפי של המומחה שמביא אותו. לשם כך, נדרשת ראשית רגישות וסבלנות מצד ארגון השדרה, המנחים והשותפים האחרים. חילוץ הידע מהחומרים שהמומחים מביאים איתם מחייב רצון להכיר את הבעיה ואפילו להתקרב אליה, בדרכים שעד כה לא היו נחלת השותפים – לא רק דרך מסמכים או דיווחים ומושגים כוללניים.

בנוסף, כדאי לאמץ שיטות הנחיה מגוונות, מותאמות סיטואציה ומודעות להקשרים החברתיים מהם מגיעים כל בעלי העניין – בין אם אלה המומחים עצמם ובין אם אלה נציגי מגזרים אחרים.

שאלות מפתח שעלינו לשאול יהיו:

כיצד הופכים ידע מקומי, סובייקטיבי וחווייתי לידע בעל תוקף ורלוונטי ואת מי מייצג ידע זה?
כיצד המומחים מניסיון מוגדרים וכיצד הם מציגים עצמם?
כיצד ניתן לעשות שימוש בסוג ידע זה מבלי לשעתק את יחסי הכוח המסורתיים, מוצהרים ושאינם מודעים? כיצד נימנע מפגיעה במקומם ובמעמדם של המומחים מניסיון?
כיצד נבטיח הכרה בידע שהם מביאים, תוך הימנעות מניכוסו באופן לא מתואם?

איך נעשה את זה? כמה שיטות עבודה

הצעד הראשון להבטחת השתתפות מיטבית הוא העמקת ההבנה והעלאת מודעות – תיאורטית, ערכית ופרקטית – בקרב ארגון השדרה והשותפים ביוזמה, ביחס לצורך לאמץ עקרונות ושיטות עבודה מותאמות. המתודולוגיות שיוצגו בהמשך מבוססות על השתתפות של 'מומחים מניסיון' בתהליכים שונים, בעולם ובארץ, שאינם תהליכי קולקטיב אימפקט, ועל כן גם הן נדרשות להתאמות נוספות – הן למנגנונים של הקולקטיב והן להקשר הישראלי.

הרציונל הבסיסי המשותף לכל המתודולוגיות המתוארות הוא יצירה של מרחב המעודד שותפות שוויונית בידע ולמידה הדדית והדיון העקרוני בעניינן מתמקד בחילוץ והנגשה של ידע סמוי וחבוי. יישום המתודולוגיות מחייב התאמה ופיתוח נוסף של שיטות עיבוד הידע לאוכלוסיות השונות ולסוגיות הנידונות. למשל, אם נתבונן ביוזמות הנוכחיות של שיתופים, ברור שיש להתאים את שיטות העבודה לתלמידי בתי ספר או מורים, לאנשים בגיל הזקנה ולבני משפחותיהם, וכמובן לנשים וגברים שחוו אלימות בזוגיות.

יצירת אקלים ותנאים מכילים

אל מול ההיררכיות החברתיות, יש לפתח תרבות דיון ואקלים המטפח יחסים בין־אישיים, סובלנות, אמון וכבוד בין המשתתפים, תוך הכללת נקודות המבט השונות. למשל, גיבוש ורתימת השותפים ביוזמה, תוך בחינה מעמיקה של הצרכים השונים ומה נדרש לעשות כדי להבטיח שלכל בעלי העניין תהיה אפשרות מלאה להשתתף ולתרום לתהליך באופן שווה [7]. זהו אתגר המתייחס לכלל השותפים בקולקטיב אימפקט הנובע מעצם המעורבות וההשתתפות של מגזרים שונים, ועדיין – האתגר גדול פי כמה כשמדובר בהשתתפות 'מומחים מניסיון' מכל הסיבות שתוארו למעלה.

חשוב להדגיש: על השותפים להימנע מלהפוך את המומחים מניסיון ל'אינפורמנטים' בלבד! השותפות אליה יש לכוון צריכה להיות שוות־ערך הן בתהליך ההשתתפות ובמקום המומחים מניסיון בתוכו, והן בתוכן הידע.

מתודולוגיות מגוונות

שימוש במתודולוגיות מגוונות המאפשרות ואף מעודדות אופני ביטוי שונים, יתרמו לזיקוק הידע הגלום בניסיון החיים, ינגישו אותו ויתנו לו קול. פרקטיקות מבע מגוונות יאפשרו לקהלים שונים את השתתפותם, בעיקר למול מתודולוגיות השיח וההתדיינות המקובלות בתהליכי קולקטיב.

חשוב לפעול להרחבת רפרטואר המתודולוגיות – הן המילוליות והן אומנותיות, התנהגותיות ופרפורמטיביות. מתודות מגוונות שבהן ניתן לעשות שימוש הן כלים מתודולוגיים של 'חשיבה עיצובית', שילוב של אמצעים וויזואליים ומיצגים: איור, מיצג, תיאטרון, עבודה בחומר ועוד. פרקטיקות משלימות המגיעות בעולם הטיפולי עשויות להיות רלוונטיות בסוגיות רגשיות במיוחד.

הובלה תוך יצירת אקלים ותנאים מכילים

תהליכים דומים בעולם מראים שארגון השידרה המוביל את יוזמת הקולקטיב אימפקט המשלבת 'מומחים מניסיון' צריך להיות מסוגל להחזיק מרחב שבו יחידים וארגונים בעלי פרספקטיבות שונות מגיעים לעבוד במשותף (Schmitz, 2017). כדי לבנות במשותף סדר יום ומשמעות, וכדי להתמצא באי הודאות המאפיינת את התהליך, נדרשת מומחיות ומיומנות בבנייה של יחסי אמון בין המשתתפים, בהכלה ובתמיכה. צוות ארגון השדרה והמובילים של היוזמה צריכים לתת לגיטימציה לחששות של השותפים, ולקיים תהליכי הסברה מותאמים לכל מגזר ומיקומו ביחס לנושא. עליהם למקד תשומת לב ועבודת בהנגשה, תיאום ציפיות, העלאת מודעות בקרב כלל המשתתפים ביוזמה לקראת, ובמהלך המעורבות של 'המומחים מניסיון' במסגרות העבודה השונות של היוזמה. במילים אחרות, עליהם לתמוך באופן מקצועי בפיתוח מיומנויות שינוי לכל השותפים (שם).

למידה מהצלחות

שיטת חילוץ ידע זו פותחה [8] באופן כללי כדי לסייע לאנשי מקצוע לשפר את עבודתם לעתיד, אולם ניתן לעשות בה שימוש גם כדי לחלץ ידע מניסיון ולהנכיח אותו בזירת העשייה. המטרה העיקרית של מתודה זו היא הפיכת הידע שבו מחזיק הפרט לידע נגיש לאחרים ובר יישום כידע המכוון לפעולה (Actionable knowledge).
הנחת המוצא היא כי גם כשמדובר בידע נסתר או חבוי, התבוננות שיטתית בו ובמרכיביו הופכת אותו לראוי ללמידה, בעל ערך ושימושי. המתודה כוללת התבוננות רפלקטיבית מובנית וממוקדת בניסיון של הפרט: תהליך פירוק של החוויה שלו ותרגום שלה לתובנות וכלים בעשרה שלבים שונים של תיאור, בחינה והמשגה [9]. בסופו של התהליך תתגבש פרקטיקה התערבות מוצלחת יותר בשדה [10].

הלכה למעשה: מתודולוגיות מבע המאפשרות השתתפות

תנועת 'העולם הרביעי' באנגליה יזמה את מיזם הצילומים The Roles We Play שהתבסס על פרקטיקות משתפות. המיזם מציג את התפקידים המגוונים שיש לאנשים החיים בעוני בקרב משפחתם, קהילתם ובחברה בה הם חיים, תוך שהוא מאיר את התנסויותיהם, נותן תוקף להישגיהם ומאתגר את הגישות השליליות והסטיגמות שמופנות כלפי משפחות החיות בעוני ובהדרה. הסיפורים והתמונות מציגים את האנשים שחיים בעוני כפי שהם בחרו לספר את סיפורם, באופן ובמיקום שבו הם עיצבו שיוצג בו. הצילומים מאירים את המשתתפים כאנשים אקטיביים ומשמעותיים, הממלאים תפקידים שונים בזירות החיים המורכבות כגון פעילויות של תרומה לקהילה, חלומות, פעילויות פנאי ויכולות, כמו גם התמודדות עם קשיים ואכזבות.

חוכמת המעשה

מתודולוגיה נוספת לחילוץ ידע מניסיון [11] המשמשת בעיקר אנשי מקצוע כדי לגבש את הידע שרכשו לעצמם במהלך התנסות בשטח, לידע פרקטי וזמין היא 'חוכמת המעשה'. היא משלבת מקורות ידע שונים – ניסיון אישי, תיאוריות, אמונות שונות וממצאי מחקרים לגבי גורמים המביאים להצלחה [12]. מכיוון שחוכמת המעשה מכילה הן מרכיבים כמותיים והן מרכיבים איכותניים, היא מאפשרת לקשר בין ידע כמותני לבין התכנים של עבודת השדה. לאיסוף הידע, נשתמש בכלים שונים כגון: תיאור, תצפית, ריאיון ושאלון למילוי עצמי [13].

מיזוג ידע

שיטה זו נועדה גם היא לגבש גוף ידע משותף מתוך אינטגרציה של פרספקטיבות שונות של אנשים ושדות ידע – ידע מתוך החיים, ידע אקדמי, ידע מקצועי, ידע פוליטי, ידע תרבותי ועוד. סוגי ידע מגיעים בצורות מבע שונות – ובעיקר, תוך תשומת לב ממוקדת ליצירת תנאים שבהם אנשים שונים ובכלל זה אלה המגיעים ממיקומים שוליים מבחינה סוציו־אקונומית יוכלו לבטא את עצמם. השיטה פותחה על ידי חברי תנועת העולם הרביעי [14] כדי: "…ללכת מעבר להקשבה לניסיון החיים של אנשים… לפתח הבנה משותפת וגוף ידע אמיתי" [15].

ההנחה העומדת בבסיס מתודולוגיה זו היא, שהיררכיות ידע דוחקות לשוליים ידע מניסיון שנצבר כתוצאה מחוויות החיים וממכלול ההקשרים בהם האדם פועל. כתוצאה מכך נוצרת הדרה כפולה של הידע ושל מי שנושאים אותו, של רצונותיהם ושל דעותיהם. אחד היתרונות המשמעותיים של מיזוג ידע הוא שהתהליך עצמו, בעצם קיומו, מהווה קטליזטור לתהליכים שונים נוספים שנובעים ממנו. כך למשל, דרכי הפעולה של מיזוג הידע מהוות הזדמנות למשתתפים לעבור חוויה משמעותית של שינוי מבחינה תפיסתית ורגשית. המתודה שהחלה את דרכה כפרקטיקה לפיתוח ידע בשדה, התפתחה לגישה מחקרית ולמודל שנמצא בשימוש בתהליכי קבלת החלטות.

מיזוג ידע במסגרת תהליך פיתוח מדיניות למיגור עוני

The Hidden Dimension of Poverty הינו פרי מחקר שמטרתו הייתה לסייע לפיתוח מדיניות לאומית ובין־לאומית מותאמת ורגישה יותר למיגור העוני. הנחת המחקר הייתה כי מעבר לממד הכלכלי, לעוני יש ממדים אחרים ויש לחשוף אותם ואת הקשרים ביניהם כדי להגיע להבנה עמוקה ומדויקת יותר של התופעה. המחקר נערך בשש מדינות (בנגלדש, בוליביה, צרפת, טנזניה, בריטניה וארה"ב) באמצעות מתודת מיזוג ידע ועל ידי פנייה ישירה לאנשים שחווים עוני, לאנשי מקצוע העובדים איתם ולאקדמאים. בכל אחת מהמדינות פעלה קבוצת מחקר המורכבת מארבעה אנשים בעלי ניסיון חיים בעוני, שניים עד ארבעה אקדמאים ונותני שירותים למי שחיים בעוני, שני מתאמים וחוקר אחד. כל הקבוצות זכו לליווי של נציג תנועת העולם הרביעי, על מנת להבטיח השתתפות מלאה.

בשלב הראשון נאספו נתונים ומידע על עוני בכל מדינה נערכו מפגשים אשר ארכו יום או יומיים, והשתתפו בהם מאות אנשים. באמצעות מתודות לחילוץ ידע הגיעו המשתתפים להגדרות משותפות של מה הוא עוני ובאילו היבטים הוא בא לידי ביטוי.

בשלב השני נערכו בקבוצות המחקר שלוש סינתזות מקבילות של ההגדרות שהתגבשו בשלב הראשון. חברים מקבוצת המחקר שלהם ניסיון ישיר בעוני, אנשי המקצוע והאקדמאים למדו את המסקנות ויצרו בתהליך של מיזוג ידע רשימה של ממדי עוני, מאפייניהם של ממדים אלו ושאלות שיחדדו את הידע שגובש עד כה. בתום שלב זה, הוחזר הידע לקבוצות הרחבות ונציגי קבוצת המחקר המצומצמת נפגשו עם המשתתפים ושוחחו איתם על תוצרי התהליך.

בשלב השלישי של התהליך עבדו המשלחות משש המדינות בצורה משותפת במשך שבוע. הם ערכו השוואה בין מדינות בחצי הכדור הצפוני ובחצי הכדור הדרומי כדי לבדוק האם קיימים אלמנטים משותפים. הבדיקה העלתה כי למרות השוני הלאומי והתרבותי, רשימת הממדים התורמים לחיים בעוני ומושפעים מחוויית חיים זו הייתה דומה. בסופו של התהליך הציג הדוח המסכם תשעה ממדים והכרה בכך שהחוויה של חיים בעוני מושפעת מחמישה משתנים: זהות, תזמון ומשך זמן, מיקום, סביבה ומדיניות סביבתית ואמונות תרבותיות. תוכן הדוח המסכם מתבסס אם כן, על מפגש עם מאות אנשים שחיים בעוני, הקשבה להם ושילוב הידע שלהם בידע אקדמאי ומקצועי. התהליך כלל דיונים רבים שבהם הידע של הקבוצות נדון, אותגר והוערך. בתום התהליך כל קבוצת מחקר התבקשה לכתוב את תובנותיה וגם הדוחות הללו כונסו לתוצר המחקרי הסופי.

לסיכום

כמו ארגונים אחרים בארץ ובעולם, גם אצלנו בשיתופים מחלחלת ההבנה בדבר חשיבות שיתופם של 'מומחים מניסיון' בתהליכי קולקטיב אימפקט, כעקרון מרכזי שיסייע בגיבוש ויישום פתרונות מותאמים ונכונים לבעיות חברתיות מורכבות, וליצירת השפעה רחבה לטובת שינוי מערכתי. מסמך זה מציע תשתית מושגית וכללית להשתתפות של 'מומחים ומומחיות מניסיון' בתהליכי קולקטיב אימפקט, והוא נועד להיות בסיס להמשך למידה ופיתוח ידע בנושא.

המסמך מפנה זרקור לחשיבות, לפוטנציאל ולערכים הגלומים בשיתוף אותנטי, עמוק ושוויוני; סוקר אתגרים אופייניים לתהליכים כאלה, מעלה שאלות לקראת התמודדות איתם, ומציג בקצרה מספר מתודולוגיות מתאימות לשם כך.

בשלב הבא בכוונתנו לשתף גם ביישומיים של התפיסה המוצגת כאן, ובכלל זה הנחיות והמלצות שיגובשו בתהליך פיתוח ידע שישלב בין הספרות המתפתחת בעולם ובארץ בנושא, יחד עם תובנות שיעלו אצלנו מתוך העבודה במסגרת יוזמות הקולקטיב בשיתופים. תהליך פיתוח זה הוא חלק מתפיסת 'המו"פ המתהווה' בשיתופים שקושרת בין תיאוריה ופעולה מתוך הניסיון הנצבר.

בשלב הראשון יתבסס פיתוח הידע היישומי על מקרה הבוחן של השתתפות 'מומחים מניסיון' ביוזמת "קווים אדומים" הפועלת לצמצום תופעת האלימות בזוגיות. נכון לעת הזאת, בעת כתיבת הדברים, 10 מומחים ומומחיות מניסיון משתתפים בחמש קבוצות עבודה של היוזמה, בליווי מקצועי של שני אנשי מקצוע מומחים בעולם התוכן ובתהליכים מסוג זה. בקרוב תוטמע התפיסה גם בשתי היוזמות האחרות שפועלות בנושא בדידות ואיכות חיים בזקנה, ובנושא מצוינות בחינוך המדעי טכנולוגי. בסיס הידע על שילוב מומחים ומומחיות מניסיון ביוזמות קולקטיב אימפקט, שחלקו מוצג במסמך זה, עתיד לשמש גם אותן כמובן.

ארגונים נוספים המעוניינים לאמץ את התפיסה ולהרחיב את היישום שלה ביוזמות קולקטיב אימפקט ובתהליכים רב-מגזריים רחבים נוספים, מוזמנים לעשות גם הם שימוש בדברים אלו, ולהצטרף אלינו להמשך חשיבה משותפת.

כתמיד, נשמח ונודה לכל תגובה ומחשבה על הדברים.
מוזמנות ומוזמנים לפנות אלינו לכתובת yeda@sheatufim.org.il.

קרן הזדמנות כמקרה בוחן להובלת שינוי מערכתי

בשנים האחרונות התרחבה ההבנה בקרב קרנות פילנתרופיות כי על מנת לחולל שינוי ולהתמודד בהצלחה עם מורכבותן של בעיות חברתיות-כלכליות-סביבתיות, נדרש להתיק את נקודת המבט מפעולתו של הארגון הבודד ולאמץ ראיה מערכתית. השקעה פילנתרופית בריבוי ומגוון של תכניות חברתיות לא בהכרח הביאה לתוצאות הרצויות ולשינוי המיוחל לאורך זמן. לכן, הלכה וגברה המוטיבציה של קרנות פילנתרופיות להוביל השפעה חברתית רחבה המקדמת פעולות הנוגעות בשורשי הבעיה ומשלבת מגוון רחב של בעלי עניין המשפיעים ומעורבים בשדה החברתי.

במאמר The Water of System Change שכתבו שלושה מומחים וחוקרים של שינוי חברתי – ג'ון קניה, מארק קריימר ופיטר סנג'י, מציעים הכותבים תרגום אופרטיבי ומודל שימושי לניתוח בעיה חברתית ולגיבוש אסטרטגיות פעולה שיקדמו שינוי מערכתי וארוך טווח. המודל היישומי המוצג במאמר נשען על שתי תפיסות מרכזיות: האחת, החשיבה המערכתית, גישה שפיטר סנג'י מפתח ומקדם מאז ספרו המפורסם מ-1995 "הארגון הלומד" (במקור The Fifth Discipline), והשנייה, גישת קולקטיב אימפקט לשינוי חברתי, שהמשיגו ב-2011 ג'ון קניה ומארק קריימר.

קרן הזדמנות, שותפות פילנתרופית של שבע קרנות מישראל ומארה"ב, שהוקמה במטרה לקדם מוביליות חברתית לצעירים ולצעירות מאוכלוסיות מודרות באמצעות שירות לאומי-אזרחי בישראל, מהווה דוגמא מעניינת ליישום המודל שהציעו קניה, קריימר וסנג'י לשינוי מערכתי.

קרן הזדמנות לא פעלה במודע על פי המודל, אך בפועל וכפי שנראה במאמר זה, פעלה על פי עקרונותיו. המאמר, שנכתב בתום שמונה שנות פעילותה של הקרן (2020-2012), מאיר נקודות מינוף פנימיות וחיצוניות לפעולת הקרן, ובוחן את ישימות המודל בתהליכי שינוי בכלל ובישראל בפרט. כל זאת במטרה לסייע לקרנות ולארגונים הפועלים במגזר החברתי בבואם לפתח אסטרטגיות לשינוי חברתי, ולקדם שינוי מערכתי, במגוון שדות חברתיים.

בחלקו הראשון של המאמר מוצג רקע כללי ובו הסבר קצר על המודל היישומי לשינוי מערכתי שהציעו קנייה, קריימר וסנג'י, וכן תיאור תמציתי על קרן הזדמנות ועל האתגר החברתי שעימו בחרה להתמודד.

חלקו השני הוא העיקרי, והוא מציע ניתוח של אסטרטגית הפעולה של הקרן על פי שלושת הרבדים של שינוי מערכתי שמתוארים במודל: ברובד הסמוי – השפעה על מודלים מנטליים; ברובד הגלוי למחצה – בניית מערכות יחסים ושינוי דינמיקת הכוחות בין שחקנים מהמגזר הציבורי, הפילנתרופי והמגזר החברתי; וברובד הגלוי – השפעה על מדיניות ושינוי חלוקת המשאבים.

בחלקו השלישי והאחרון של המאמר, מוצג סיכום קצר הכולל מספר תובנות עיקריות שעולות מניתוח המקרה של קרן הזדמנות על פי המודל לשינוי מערכתי, אשר יכולות לשמש זרקור למובילי תהליכי שינוי מערכתי בזירות אחרות.

פעולה משותפת רב מגזרית – מגמות, מאפיינים ועקרונות פעולה

במהלך העשורים האחרונים חלו בחברות המערביות הדמוקרטיות, ובכלל זה גם בחברה הישראלית, תמורות מרחיקות לכת בהיבטים כלכליים, חברתיים, פוליטיים וטכנולוגיים. בתוך כך, חלו שינויים גם בתפקידים המסורתיים של המדינה, המגזר העסקי, ושל המגזר השלישי והחברה האזרחית.

שינויים אלו אפשרו את צמיחתם של שיתופי פעולה מגוונים בין שלושת המגזרים, והיו המצע לתפיסה חדשה של מערך היחסים ואפשרויות הפעולה המשותפות. את השפעתם ניתן לראות, בין היתר, בשימוש ההולך וגובר במושגים "רב-מגזריות" ו"בין-מגזריות" הן בשדה התיאוריה והן בפרקטיקה.

מטרתו של מסמך זה היא להתבונן במפגש הרב-מגזרי על התפתחותו ומשמעויותיו בעת הזו, ולהציג את תובנותינו לגביו לאור פעילותנו בארגון שיתופים.

עד היום פורסמו בישראל מספר מסמכים וסקירות אודות בין-מגזריות, חלקם בעלי אופי מחקרי ורובם באוריינטציה יישומית. אחד המסמכים המרכזיים הוא "המדריך לשותפויות בין מגזרים" שפרסם אלכא, המכון למנהיגות וממשל של ג'וינט ישראל בשנת 2007, ששיתופים נטל חלק בתהליכי החשיבה ואיסוף המידע שהובילו לכתיבתו. בכתיבת המסמך הנוכחי חזרנו למדריך זה שנכתב לפני 13 שנים, ושמחנו לגלות כי התובנות, תפיסת העולם וההמלצות שהוא התווה שומרות במידה רבה על רלוונטיות גם כיום. לאור זאת, בחרנו להמשיך ולהרחיב את הדיון בחלק מהנושאים והסוגיות שעלו במדריך.

לאור ההתקדמות בשיח וביישום, ניתן למצוא כיום מסמכים רבים הדנים בהיבטים הפרקטיים של פעולה משותפת רב-מגזרית, אל עיקרם נפנה גם במסמך זה. ייחודה של סקירה זו הוא בהתבוננות על הנושא ממעוף הציפור, בהצגת הממשקים בין עולמות התוכן השונים הקשורים לשיתופי פעולה בין-מגזריים, ובדגש שניתן למשמעויות של הפעולה המשותפת הרב-מגזרית כפי שאנו בשיתופים מבינים אותה.

בחלקה הראשון של הסקירה נתבונן בכל אחד משלושת המגזרים על תפקידיו ומאפייניו הייחודיים, נציג את המגמות העיקריות שהובילו אותו לפעולה בין-מגזרית, ונתאר מגמות נוספות המניעות פעולה בין-מגזרית באופן רחב ומשפיעות על כל המגזרים לחבור יחד לפעולה משותפת.

בחלקה השני של הסקירה נבחן את מאפייני הפעולה הבין-מגזרית על גווניה השונים, החל משותפויות דו-מגזריות וכלה במודלים תלת-מגזריים המכוונים ליצירת השפעה משותפת ולשינוי מערכתי. בתוך כך יוצגו התנאים הנדרשים להצלחת הפעולה הבין-מגזרית והאתגרים הטמונים בה. בחלק השלישי והאחרון, נציג את נקודת המבט של שיתופים על פעולה משותפת רב-מגזרית, המבוססת על ניסיוננו בשנים האחרונות בשיתופים בהובלת יוזמות קולקטיב אימפקט ותהליכי שיתוף במשרדי הממשלה.

ערך משותף – הגדרה

מושג שהגדירו מייקל פורטר ומארק קרמר (2011) במסגרת ניסיונם להציע גישה עסקית המשלבת פרספקטיבה כלכלית עם פרספקטיבה חברתית. בעוד הראשונה מגדירה "ערך" כסך הכנסות פחות עלויות, ורואה בגורמים חברתיים וסביבתיים משניים ושוליים לעומת הערך הכלכלי; והאחרונה מגדירה "ערך" במונחים של מה שהושג באמצעות הכסף שהושקע בפעולה; החיבור בין שתיהן מוביל להגדרת המושג "ערך משותף" " כסך הרווחים ביחס לעלויות הכוללות של הארגון – הכלכליים, החברתיים והסביבתיים. משמעות "הערך המשותף" אם כן היא בחיבור בין ערכי העסקים, לאלו של הארגונים האזרחיים והמגזר הציבורי, בשאיפה ליצור ערך חברתי וכלכלי גדול יותר הן עבור הפירמה, והן עבור הקהילה וחבריה.

גישה זו, שקוראת ליצירת ערך משותף ומכאן שמה CSV – Creating Shared Value משלבת את התכניות החברתיות והסביבתיות בליבה העסקית של התאגיד, וקושרת אותן לרווחיות וליכולת התחרותית שלו. זאת בניגוד לתפיסה שמקדמת אחריות תאגידית. הרעיון הוא למנף את המשאבים הייחודים ואת התמחותה העסקית של הפירמה, לשם יצירת ערך כלכלי באמצעות יצירת ערך חברתי (דוגמאות אפשר למצוא בפעילותן של חברות נספרסו, ג'נרל אלקטריק, מרקס אנד ספנסר ועוד). בפועל יישום של גישה זו פירושו בחינת כל החלטה עסקית בראייה של יצירת ערך חברתי, באמצעות ערוצים ופלטפורמות שונות, שכולם עשויים בדרכם ליצור השפעה חברתית על השדה ועל חלק או כל השחקנים המעורבים בו. גיוון בתעסוקה, פיתוח כלכלי חברתי בפריפריה, שמירה על בריאות הציבור, שיפור העמידות במשברים לאומיים, פיתוח הון אנושי, הם חלק מהדוגמאות שמתאפשרות באמצעות תפיסה זו.

יצירת הערך המשותף ממקדת אם כן את הארגון העסקי לצורה חדשה של עשיית רווחים – רווחים עסקיים אשר מייצרים גם רווחים חברתיים שלעצמם יוצרים לפירמה הזדמנות לצמיחה ולעסקים. במובן זה, גישת ה CSV יוצרת זהות בין המטרות העסקיות לבין הערך החברתי סביבתי שיוצרת הפירמה. שילוב הקשר בין הצלחת העסקים להצלחת הקהילה מאשר לפירמה לחסוך בהוצאותיה, לפתח שווקים ומוצרים חדשים, להגדיל את רמת הפרודוקטיביות שלה, ולהניע גל חדש של חדשנות ופיתוח עסקי, כל זאת לצד הצלחה והתקדמות חברתית. הנחת היסוד היא שההפרדה בין העשייה העסקית והעשייה החברתית של הפירמה אינן מאפשרות את מיקסום הערכים, החברתיים והעסקיים. הקריאה הברורה שיוצאת כאן לעסקים היא להתייחס אל הסביבה והחברה כמנוף לצמיחה ופיתוח עסקי, כדי להשיג השפעה רחבה ככל שניתן.

ערך מלא – הגדרה

ערך מלא – Full Value מתייחס למכלול ההשפעות החברתיות של ארגון, במובן של "מלוא השווי של עבודת הארגון". השימוש במושג זה מבוסס על הרעיון שהשפעה חברתית באה לידי ביטוי ואף נמדדת בערכים values שהארגון חורת על דגלו ואותם הוא רוצה לקדם. הערך השלם אם כן הוא סך התרומה שארגון מייצר בעולם, כפי שהיא נמדדת על ידי סיכום/חיבור כלל ההשלכות וההשפעות של הארגון על כל מי שמעורב בפעילותו או מושפע ממנה: במכוון או שלא, בצורה שלילית או חיובית, בטווח הקרוב, הבינוני או הרחוק. תפיסה זו שמייצג למשל ארגון ה-NCVO, מיושמת הלכה למעשה על ידי מדידת התועלות שהארגון מייצר, לצד שביעות הרצון שהוא משיג, הן בקרב אוכלוסיות היעד אליהן הוא מכוון, והן בקרב בעלי עניין שמושפעים מפעולתו, גם אם אלה אינם מוגדרים כאוכלוסיית יעד מכוונת. לשיטתם, זיהוי ההשפעות של הארגון תוך בחינת ארבע קטגוריות אלו (תועלות ושביעות רצון אצל קהלי יעד מכוונים ובעלי עניין שלא התכוונו אליהם) מהווה את התשתית ליצירת מפת ההשפעה שלו. בהתאם לממצאי המפה, יכול הארגון לתכנן את המשך פעולתו ולכוון למקומות שבהם הוא מייצר ערך חברתי גבוה, ומכאן גם השפעה חברתית רחבה.

מפת השפעה אם כן, היא כלי שימושי בעזרתו ניתן לראות היכן הצליח הארגון ליצור ערך חיובי והיכן עליו לשפר ביצועיו, והמושג Full Value הוא דרך לחשוב ולהעריך את התרומה הכוללת והשווי המלא של הארגון.

בתוך כך, יש מי שמציעים למדוד את הערך המלא של הארגון תוך אבחנה בין שני סוגים של מרכיביו – ערכים מסוג תועלות benefits וערכים מסוג חוויות Experience. אבחנה זו בשילוב עם הגדרות של בעלי העניין הרלוונטיים לכל ערך, מסייעת להגדרת רמות שונות של השפעה:

השפעה ראשונית/מרכזית primary impact היא סך התועלות/רווחים benefits שהארגון מעניק ללקוחותיו ולמי שיזמו את פעולתו cause
השפעה משנית secondary impact היא סך ההבדל שיוצרת פעולת הארגון עבור כל שאר בעלי העניין בין אם הם אנשים, ארגונים או קבוצות כגון נאמנים, צוות, מתנדבים, מממנים, וכדומה.
חוויה ראשונית/מרכזית primary experience היא זו שהארגון מאפשר/יוצר/מעניק למשתמשים שלו כגון התרגשות מהשתתפות באירוע/משחק, התרגשות משמיעת מוזיקה, תחושה של נוחות והתרווחות או אמון שנובעת מיחסי הצוות, ועוד.
חוויה משנית – secondary experience היא החוויה שהארגון יוצר עבור כל בעלי העניין האחרים למשל ביטוי הכרת תודה לתורמים ושמירה עליהם מיודעים, או מתן סביבת עבודה נעימה לצוות העובדים והמתנדבים.

בתוך כך, יש ארגונים שמתמקדים מראש ביצירת חוויות, ראשוניות ו/או משניות, ויש כאלה שמתמקדים יותר ביצירת השפעה, אבל לפי גישה זו, בפעילותו של כל ארגון יש תמיד היבט חווייתי, גם אם לא לכך הוא מכוון. במילים אחרות: תמיד נוצרת השפעה גם דרך חוויה, שכן חוויות מייצרות בהכרח ערך שהוא חלק מהערך השלם של הארגון.

מכיוון אחר, חשוב לשים לב כי שני מרכיבי הערך השלם, חוויות ותועלות, יכולים להתממש גם באופן שלילי, לא רק חיובי. כלומר שיהיה להם ערך שלילי עבור קהלי היעד השונים, וכמובן שלכל קהל יש תפיסת ערך שונה וייחודית לו, הן ביחס לחוויות והן ביחס לתועלות. את מכלול המורכבות והשונות הזו יש לשקלל בחישוב הכולל של הערך המלא של ארגון. לאחר שזה מתברר, והארגון יודע להגדיר מה כל אחד ואחת מבעלי העניין שלו מקבלים ממנו, הוא יכול גם לתקשר זאת מולם ולחדד להם כך את ערכו בעבורם.

* הערה: לפי NCVO – "הערך המלא/שלם" הוא הרחבה של המושג אימפקט/השפעה, שהוא לעצמו הרחבה של המושג תוצרים. ציר ההתפתחות הוא תוצרים >>>אימפקט>>> ערך מלא/שלם – כלומר שאפשר להצביע כאן על תנועה שנעה מהמצומצם אל הרחב. מנקודת המבט הארגונית הסגורה, הפרטית, אל נקודת מבט רחבה שיוצאת מעבר לגבולות הארגון אל השדה הרחב. המושגים עצמם פחות משנים לתפיסתם, מה שחשוב זה שכל ארגון יבחר עם מה נוח לו לעבוד וידבק בזה.

הגדרה מחודשת של קולקטיב אימפקט – דעה

במסגרת ציון העשור לפרסום המאמר הראשון ופורץ הדרך Collective Impact בכתב העת Stanford Social Innovation Review, ולמען יצירת דיאלוג מתפתח של הפרקטיקה בשטח – בחר קולקטיב אימפקט פורום להקדיש את החודשים הקרובים להציג נקודות מבט שונות על מודל קולקטיב אימפקט.

בפוסט זה מציגה מנכ"לית פורום קולקטיב אימפקט, ג'ניפר ספלנסקי ג'סטר, את תובנותיה על המאמר הצבת שיוויון ההזדמנויות במרכז גישת קולקטיב אימפקט:

לפני עשור, בשנת 2011, פורסם המאמר פורץ הדרך Collective Impact בכתב העת Stanford Social Innovation Review. כשנתיים לאחר מכן, ובעקבות התהודה הרבה שזכה לה המאמר, הקים הארגון האמריקאי FSG, יחד עם שותפים נוספים, את ה-Collective Impact Forum שמטרתו לרכז מידע וחומרים על יוזמות קולקטיב אימפקט ולתמוך בהן. האתר פועל מאז ועד היום, בניהולה של הכותבת, ומהווה מרכז מידע מקצועי עשיר ופעיל לכל העוסקות והעוסקים בקולקטיב אימפקט בעולם.

שנת 2011 מהווה, אם כן, ציון דרך חשוב במחזור החיים של גישת קולקטיב אימפקט. לא כי שיתופי פעולה נרחבים שעירבו את הקהילה הומצאו בשנת 2011, שכן שיתופי פעולה כאלה שוכללו במשך עשורים כך שייבנו על עבודת קואליציה נרחבת תוך הכללת גורמים מהקהילה. אולם רק בשנת 2011 הוצגה מסגרת העבודה שמסדירה את האופן שבו שותפים יכולים לעבוד באופן קולקטיבי למען מטרה משותפת. ומרתק לראות כמה יוזמות קולקטיב אימפקט הוקמו מאז והתקדמו ליצירת שינוי בקהילות שבהן הן פועלות. במיוחד כיום, כשנתיים לאחר פרוץ מגפת הקורונה, כאשר שנת 2011 נראית רחוקה כל כך… למעשה, נראה שחלף הרבה יותר מעשור, ולכן כדאי לעצור רגע ולחשוב כמה השתנה מאז שנת 2011. כמה אנשים איבדנו במהלך השנתיים האחרונות – כשרבים מהם, באופן לא פרופורציונלי, מקהילות של אוכלוסיות מוחלשות, כגון אפרו-אמריקאים, לטינים ועוד.

נראה כי המערכות הנוכחיות ממשיכות לייצר חוסר שוויון הזדמנויות בתחום הבריאות והחינוך, מרחיבות את פערי ההון, משמרות מדיניות ופרקטיקות גזעניות ולמעשה ממשיכות, יחד עם גורמים נוספים, לגרום נזק לקהילות השונות בחברה שלנו. כתוצאה מכך, אנשים בכל מקום מרגישים צורך לפעול יחד, בשותפות ובמסגרת הקהילה, כדי להתמודד עם אתגרים אלה, לתמוך זה בזה ולשפר את המצב עבור כולם.

לאור כל זאת, ולרגל ציון העשור שחלף מאז הפרסום המקורי של גישת קולקטיב אימפקט, נערכה לאחרונה חשיבה מחודשת לגבי האופן שבו צריך להתייחס לסוגיית שוויון ההזדמנויות במסגרת הגישה והמודל. צוות האתר Collective Impact Forum יחד עם היועצים ג'וניוס וויליאמס ופול שמידט, שיתפו פעולה עם כותבי המאמר המקורי, ג'ון קניה ומארק קרמר, כדי לבחון כיצד יוזמות קולקטיב אימפקט יכולות לפעול באופן פרואקטיבי במטרה לשים את נושא שוויון ההזדמנויות במרכז פעילותן. מתוך שיתוף פעולה זה נכתב המאמר Centering Equity In Collective Impact שפורסם בגיליון החורף לשנת 2021 של Stanford Social Innovation Review, ומציע דיון נרחב בחשיבות שוויון ההזדמנויות.

המאמר מספק הגדרה מחודשת של גישת הקולקטיב אימפקט, לפיה שוויון הזדמנויות הינו ערך ליבה, ומסביר כיצד ניתן ליישם את חמשת תנאי הבסיס של גישת הקולקטיב אימפקט, כך שכל יוזמה תוכל להתמקד בשוויון הזדמנויות.

לפי ההגדרה המחודשת המוצגת במאמר, קולקטיב אימפקט היא רשת של חברי קהילה, ארגונים ומוסדות שמקדמים שוויון הזדמנויות על ידי למידה משותפת, תיאום ושילוב הפעולות להשגת שינוי ברמת הקהילה וברמה המערכתית. הגדרה זו מציבה את עיקרון שוויון ההזדמנויות כעיקרון המנחה את פעילות יוזמת הקולקטיב אימפקט, ממצבת את חברי הקהילה כאנשי מפתח יחד עם גורמים נוספים ביוזמה, ומדגישה את החשיבות של שינוי מערכתי בפעילותה.

בנוסף, אלו הן 5 האסטרטגיות שמוצגות במאמר לטובת קידום שוויון הזדמנויות בקולקטיב אימפקט:
-ביסוס פעילות היוזמה על נתונים, הקשר ופתרונות ממוקדים
-התמקדות בשינוי מערכתי בנוסף להפעלות תוכניות ומתן שירותים
-שינוי מאזן הכוחות בתוך יוזמת שיתוף הפעולה
-הקשבה לחברי הקהילה ופעולה משותפת איתם
-בניית מנהיגות שתקדם שוויון הזדמנויות ולקיחת אחריות

לטענת כותבי המאמר, שילוב של חמש אסטרטגיות אלה עם חמשת התנאים המקוריים של גישת הקולקטיב אימפקט מעלה את הסיכוי להשגת השפעה נרחבת בקרב קבוצות שנדחקו לשוליים. בדרך זו ניתן לשים קהילות אלה במרכז הפעילות של יוזמות הקולקטיב אימפקט.

פעולה משותפת – הגדרה

בשנים האחרונות הולכת וגוברת המגמה של ארגונים מכל המגזרים לחבור יחד לפעולה משותפת, כתוצאה ממגוון רחב של תהליכים כלכליים, פוליטיים, תרבותיים, טכנולוגיים, ואחרים שמשפיעים מכיוונים שונים. הפעולה המשותפת נגזרת מההכרה בכך שארגונים שונים מחזיקים בנכסים ובידע ייחודים שרלוונטיים להשגת שינוי חברתי, וכי ביכולתה של חבירה משותפת להביא להצלחה גדולה יותר בקידום מטרות משותפות ובפרט בפתרון בעיות חברתיות.

תפיסת 'הפעולה המשותפת' בשיתופים מורכבת משלוש רמות פעולה:

שיתוף פעולה – שילוב כוחות מצומצם להשגת מטרה משותפת, פעילות מבוססת פרויקט. חבירה של שני גופים או יותר למען מטרה ברורה וקצרת טווח יחסית.
שותפות – מהלך מתמשך של שני גופים או יותר, לקידום מטרה אסטרטגית.
מהלך משותף – הקמתו של מיזם חדש בזירה, שסובב סביב תהליך מערכתי ארוך טווח. מוזמנים לקחת בו חלק כלל השחקנים בשדה.

להלן ההבדלים העיקריים בין הרמות השונות:

תהליכים של פעולה משותפת מבוססים על ההנחה כי לכל אחד מהשותפים יש ערך ותרומה למהלך הרחב, המבוססים על הנכסים והיתרונות הייחודיים לו. בנוסף, הפעולה המשותפת מתאפיינת בפתיחות רבה, יכולת הקשבה וקידום שיח משמעותי ומכיל. זוהי תפיסה המכילה בתוכה היבטים רבים של בניית שותפות כגון בניית אמון, גיבוש הסכמות, משילות משתפת ועוד.

מכיוון שכך, פעולה משותפת כרוכה במאמץ רב של כל המעורבים. היא דורשת זמן ומשאבים בבניית קשרי עבודה איכותיים שמביאים לשיתוף פעולה ותוצאות יעילות. כמו כן, ישנו סיכון שעולה כאשר ההשקעה בבניית השותפות מתמקדת מדי בשותפות עצמה, במקום בהפניית המיקוד להשגת התוצאות הרצויות המקוריות. כלומר, הסיכון הוא בהפיכתה של השותפות למטרה במקום כלי. ועם זאת, פעולה משותפת היא מנגנון לפיתוח חברתי, סביבתי וכלכלי בר-קיימא שמהווה כר לפעילות נושאת פירות ארוכת טווח.

מניע עיקרי להצטרפות לפעולה משותפת הוא הצורך להתמודד עם בעיות מורכבות שאינן ניתנות לפתרון על ידי גורם אחד או על ידי ארגונים ממגזר יחיד. קשורה לכך ההבנה הגוברת והולכת בשנים האחרונות כי לא ניתן לייצר שינוי מערכתי ללא פעולה משותפת המערבת שחקנים מכל קשת הארגונים – משרדי ממשלה וגופים ציבוריים, עסקים, תאגידים, אזרחים, אקדמיה, קהילות, ארגוני מגזר חברתי, אקטיביסטים ועוד.

יחד עם זאת, אין להסיק שכל פעולה משותפת בה מעורבים נציגים שונים בהכרח מכוונת ליצירה של שינוי מערכתי. היכרות עם מנגנונים ותפיסות של פעולה משותפת יכולה לסייע בבניית אמון וביצירת בשלות למהלכים משותפים עמוקים, שבהם יש כוח ליצור שינוי מערכתי, אך לא כל שותפות בכוחה לפתור בעיה חברתית מורכבת.

תרומות והתנדבות בישראל בימי מגפת נגיף הקורונה

מתוך המבוא – "פיקוח קורונה דוחה תרומה" – תרומות והתנדבות בישראל בימי מגפת נגיף הקורונה

תרומות או במינוחן האקדמי – נתינה פילנתרופית, הן ביטוי מרכזי של התנהגות פרו־סוציאלית; כלומר, פעילות וולונטרית שמטרתה לסייע לאחר; זאת לצד התנדבות והשתתפות בפעילות של ארגונים וולונטריים. לנתינה הפילנתרופית יכולים להיות ביטויים רבים ומגוונים – התרומה יכולה להיות של כסף, זמן או שווה כסף, ספונטנית או מתוכננת, מופנית כלפי ארגון או אדם פרטי, בסכומים גדולים או קטנים, חד פעמית או מתמשכת.

לתרומות כספיות לארגונים חברתיים ולהתנדבות בארגונים אלה יש תפקיד חשוב במימון ותפעול השירותים שמעניקים ארגוני חברה אזרחית ומגזר שלישי לציבור.

ארגוני המגזר השלישי הם שחקן משמעותי ברשת הביטחון החברתית שמוצעת לאוכלוסייה במדינת ישראל. משקלם בהספקת שירותים חברתיים (רווחה, בריאות, חינוך) גדל בעקבות תהליכי ההפרטה של העשורים האחרונים. משום כך, אין להתעלם מנחיצותם של ארגונים אלה והשירותים שהם מספקים בימים כסדרם, קל וחומר בעתות משבר דוגמת משבר הקורונה, אשר מגביר את הדרישה לשירותים חברתיים ומאיים על הביטחון הסוציאלי בקרב קבוצות רבות בציבור בישראל.

תרומה והתנדבות הן ביטוי של העדפות וערכים של הפרט, לצד רוח קהילתית ומעורבות חברתית ואזרחית. הרוח הפילנתרופית הזו היא מאפיין יציב למדי של חברות וקהילות, בכפוף לשינויים לאורך לוח השנה, כגון בימי חגים דתיים. יחד עם זאת, בנסיבות יוצאות דופן מושפעת הרוח הפילנתרופית בציבור מן האירועים המתחוללים ברקע, וניתן למצוא תנודות חריגות בהיקפי התרומה וההתנדבות של יחידים ומשקי בית, כמו־גם של תאגידים. במצבי אסון ומלחמה, למשל, ידוע כי ישנה עלייה ניכרת, אף אם זמנית, בהיקפי ההתנהגות הפילנתרופית של הציבור, לצד שינוי ביעדיה. בתקופת מלחמת לבנון השנייה, למשל, חלה עלייה משמעותית בפילנתרופיה בישראל, ובדומה לכך נראה גידול בפילנתרופיה לאחר הצונאמי באסיה, אסון התאומים בארה"ב ובמקרים דומים.

מהי השפעתו של אירוע חריג וייחודי כדוגמת מגפת הקורונה? הקורונה היא אירוע "מתגלגל" שמאופיין באי וודאות ניכרת. הצעדים למיגור המגפה כוללים בידוד חברתי שמקשה על ההתנדבות, והמשבר הכלכלי המלווה את המגפה, מייצר מצוקה כלכלית הן במשקי הבית והן בקרב הארגונים החברתיים, עד כדי צמצום פעילותם או הפסקתה כליל. דווקא בעת משבר, כשהסיוע שמעניקים ארגוני המגזר השלישי נחוץ יותר מתמיד, הארגונים הללו חווים מחסור חמור במשאבים.

מטרתו של דו"ח זה היא לחשוף את המגמות בתרומה והתנדבות בקרב הציבור בישראל במהלך ימי מגפת הקורונה. זהו דו"ח מצב ראשון, לתקופה זו, ושלישי במספר במסגרת מחקר מתמשך, המשותף למכון למשפט ופילנתרופיה הפועל בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב ולד"ר חגי כץ מהמחלקה למנהל עסקים באוניברסיטת בן־גוריון בנגב.

רצח נשים ואלימות מגדרית במשפחה – סקירת ידע על הטיפול המערכתי בישראל

מטרתו העיקרית של מסמך זה היא לסקור ולמפות את העשייה המערכתית לטובת המאבק באלימות נגד נשים בתוך המשפחה בישראל, ולהציע התבוננות ראשונית על עשייה כזו במקומות אחרים בעולם.

כתיבת המסמך כללה מספר שלבים ונפרסה על פני כשמונה חודשים. בשלב הראשון אותרו ונלמדו מסמכי יסוד רלוונטיים מהארץ, ביניהם דו"חות מרכז המחקר של הכנסת, סיכומי עבודה של ועדות ממשלתיות, דו"חות מבקר המדינה, דו"חות של ארגונים חברתיים, ועוד. בנוסף, הסתייענו במידענית שהתבקשה לאתר מהלכים מערכתיים שיושמו בעולם בעשורים האחרונים במטרה להתמודד עם תופעת האלימות נגד נשים ובפרט רצח נשים. כמו כן ערכה הכותבת מספר מוגבל של ראיונות ושיחות עם נציגים מהממשל ומהחברה האזרחית כדי להעמיק את התמונה המוצגת.

בשלב השני ביקשנו לערוך תיקוף לממצאי הלמידה ולטיוטת המסמך עם נציגות של ארגוני החברה האזרחית העוסקות בתחום. בהתאם לתוצאות מיפוי שערכנו, פנינו לכ- 25 ארגונים וביקשנו מנציגותיהן לקרוא את המסמך ולהשתתף במפגש שיעסוק בממצאים ובמשמעויותיהם. מפגש זה נערך בחודש מאי 2019 בבית שיתופים, ובעקבותיו נערכו בפרקי המסמך מספר שינויים. כמו כן, נוסף הפרק "מה הלאה?" המתאר את השינויים המרכזיים הנדרשים, לתפיסת הנציגות בשטח, במערכת הרחבה העוסקת, או שצריכה לעסוק, במאבק באלימות מגדרית ורצח נשים במשפחה בישראל.

בהקשר זה חשוב לציין כי תהליך הלמידה התמקד תחילה בתופעת הרציחות, אולם מהר מאד התברר שלא ניתן לנתק את הדיון במעשי הרצח מהדיון הרחב בתופעת האלימות נגד נשים במשפחה. לפיכך, נקודת המוצא לדיון על הנתונים המוצגים כאן היא כזו שמכירה בכך כי פתרון מערכתי שמטרתו לצמצם את מספר הרציחות של נשים בידי גברים הקרובים להן, יהיה כרוך גם בהתמודדות עם מגוון סוגיות של אלימות נגד נשים ואלימות בכלל.

המסמך מורכב משבעה פרקים, כל אחד מהם עוסק בהיבט אחר של הנושא:

פרק א' עוסק בגבולות המסמך ובהגדרות למושגים אלימות מגדרית ואלימות במשפחה.

פרק ב' מציג ריכוז נתונים עדכניים לגבי אלימות נגד נשים בתוך המשפחה בישראל.

פרק ג' מתאר את דרכי ההתמודדות עם תופעת האלימות נגד נשים בישראל: בחלקו הראשון נקודות ציון מרכזיות בזמן בהתייחס לטיפול באלימות נגד נשים בישראל, ובחלקו השני פירוט מענים מרכזיים הקיימים כיום לטיפול בישראל בנושא אלימות נגד נשים (לרבות אלימות במשפחה ככלל).

פרק ד' מציג תובנות ממיפוי ראשוני של כלל בעלות ובעלי העניין בזירה. רשימה מפורטת של תוצאות המיפוי מופיעה בנספח א. חשוב לציין כי רשימה זו אינה ממצה בהכרח, ואף עשויה להיות חלקית במובנים מסוימים, עקב הדינמיות של התחום בחברה האזרחית ובתקופה האחרונה במיוחד.

פרק ה' מציע סיכום של כלל התובנות על הטיפול באלימות כלפי נשים בתוך המשפחה בישראל, בהמשך לנתונים ולמענים הקיימים שהוצגו בפרקים הקודמים.

פרק ו' מציג בקצרה מספר מודלים מערכתיים לטיפול באלימות נגד נשים המיושמים בעולם.

פרק ז' משרטט כיווני פעולה שיוכלו לקדם שינוי רחב היקף בזירה זו. הפרק מבוסס על דיון משותף שהתקיים בשיתופים עם כעשרים נציגות ארגוני חברה אזרחית העוסקות במאבק באלימות מגדרית בישראל. חלק מן ההצעות שהועלו על ידי נציגות החברה האזרחית מתייחסות להרחבה או להעמקה של דרכי פעולה קיימות, וחלקן משנות באופן מהותי את השיח, השחקנים, ואת אופני הפעולה הנהוגים כיום. הפרק מציג את כל אלו באופן תמציתי ופורס לפיכך מגוון רחב של כיווני פעולה אפשריים שיוכלו לשמש בסיס לתהליכי תכנון של ארגונים ושותפויות בהמשך.

בעמוד זה מופיעים כל הארגונים שתרמו לכתיבת המסמך במהלך המפגש ובעקבותיו. תודתנו והערכתנו לכל מי שהשתתפו בתהליך, שיתפו בידע ובתובנות, קראו, הגיבו, העירו והאירו.

אנו תקווה שמסמך זה, המייצר מבט-על מתוך נקודות מבט מרובות של ארגונים מגוונים, יוכל לסייע בקידום פעילותם של כלל בעלות ובעלי העניין בזירה, וישמש כלי למציאת דרכים חדשות ומשותפות לפעול לשינוי.

כתבה: יסמין רובין קופר. ערכה: ד"ר מיכל רום

דברים שרואים מכאן: על מקומם של מגזר שלישי ופילנתרופיה ביוזמות קולקטיב אימפקט

נסיגת מדינת הרווחה והגדרת הקשר המחודש בין ארגוני מגזר שלישי והממשלה, מדגישה את נחיצותו של הדיון המתמשך בשאלה על מקומה של החברה האזרחית – מגזר שלישי ופילנתרופיה – בתוך החברה בכלל, ובמהלכים משותפים בין מגזריים בפרט.

בהקשר זה מלמד ניסיון שיתופים בשנים האחרונות, כי על אף השינויים הרבים שהתחוללו במעמדו ובמצבו של המגזר השלישי בישראל, לעיתים במסגרת מהלכים משותפים בין מגזריים, הוא עלול עדיין להיתפס כחלש ביחס למגזרים האחרים. כתוצאה מכך, לעיתים הוא איננו מצליח להביא את עצמו להיתרם ולתרום כפי שהוא יכול בתהליכים אלו.

בנוסף, ניתן לומר באופן מכליל כי גם הפילנתרופיה אינה ממקסמת את הפוטנציאל הגלום בה במהלכים משותפים. מגוון מפגשים שהובלנו בנושא חשפו פער בין השאיפה הפילנתרופית להשפעה רחבה ומערכתית על שדה חברתי מסוים ובין פעולות ההשקעה בשטח. נראה כי מעטים המקרים בהם קיימת השקעה מתוך ההתבוננות בזום אאוט על השדה כולו ועל הבעיות של קהל היעד באופן רחב.

מכאן עלה הצורך שלנו בשיתופים, כארגון שמוביל מהלכים משותפים, מכיר מקרוב ומעריך את הנכסים והחשיבות של החברה האזרחית, המגזר השלישי והפילנתרופיה, להתבונן באופן מכוון ומודע על מקומם ותפקידם בתוך מהלכים אלו, ויותר מזה: להגדיר ולנסח דרכי פעולה ממשיות שיאפשרו למובילים ולשותפים במהלכים משותפים לקדם את האופן שבו מגזר שלישי ופילנתרופיה משתלבים בהם.

הנחות היסוד לדיון המוצע כאן, גורסות שמטרתם של מהלכים משותפים בין מגזריים, היא לחולל השפעה רחבה ושינוי מערכתי בסוגיות חברתיות מורכבות; וכי לא ניתן להשיג השפעה חברתית רחבה, מבלי לכלול בתוך המהלך המשותף את כלל בעלי העניין ובאופן ספציפי גם את המגזר השלישי והפילנתרופיה.

לתפיסתנו מהלך משותף שמכיר בנכסים ובעוצמות של המגזר השלישי ושל הפילנתרופיה ולוקח אותם בחשבון, יצליח לקדם את מטרותיו בצורה מיטבית. מנגד, חיזוק התשתיות והיכולות של ארגונים חברתיים, ואימוץ גישה אסטרטגית-מערכתית על ידם ועל ידי הפילנתרופיה, מהווים תנאי הכרחי להשגת התוצאות ולהצלחת המהלך המשותף. משני הכיוונים לפיכך, יש טעם וערך בחידוד מקומם של החברה האזרחית על גווניה בתוך מהלכים משותפים, ועל כך נבקש להרחיב במסמך זה.

לתקציר המאמר לחצו כאן

קפיצת הדרך של הפילנתרופיה הישראלית

בחגיגות ה-60 לתזמורת הפילהרמונית הישראלית, אשר נערכו בשנת 1998, גויסו כ-400 אלף שקלים. זה אומנם נשמע סכום מרשים, אך הוא מתגמד לעומת הסכום שגויס עשור לאחר מכן, כאשר התזמורת ציינה שבעים שנות פעילות: במסגרת החגיגות נאספו מתורמים פרטיים לא פחות משמונה מיליון שקלים. הקפיצה הזו מעידה על מגמה נרחבת ומשמעותית יותר: הפילנתרופיה הישראלית עשתה קפיצה גדולה בעשור האחרון. הונם של עשירי ישראל גדל מאד. הם למדו מעמיתיהם בארה"ב ורבים מהם תורמים סכומים משמעותיים לעמותות.

אתרי גיוס המונים (crowdfunding) החלו לפעול לפני מספר שנים. העמותות מנצלות אפיק זה ופונות ישירות לציבור הרחב ומגייסות מימון עבור פרויקטים מגוונים. לדוגמה, "חוות חופש" שהיא עמותה יחסית חדשה ששמה לה למטרה לחנך לחמלה וסבלנות כלפי כל בעלי החיים, גייסה תוך מספר שבועות 400 אלף שקלים מציבור תומכיה. יש בארץ כעשרה אתרים לגיוס המונים ובחו"ל ישנם מאות. עד היום גויסו עשרות מיליונים לעמותות באמצעות אפיק זה.

בשנים האחרונות התארגנו כ- 20 פילנתרופים גדולים ופתחו ביוזמה הנקראת "יכולים נותנים". הם עוסקים בקידום תרבות הנתינה בארץ, במחקר וסטטיסטיקה בנושא ובצירוף עוד אנשים פרטיים אמידים למעגל הנתינה. לפני מספר חודשים התקיים כנס ראשון מסוגו על פילנתרופיה בישראל בו השתתפו כ-170 תורמים גדולים ומנהלי קרנות. צעדים אלה מקדמים מאד את התרומה בארץ, בעיקר מאנשים פרטים שצברו הון ומבקשים לחלוק אותו עם הציבור הרחב ולקדם מטרות הקרובות לליבם.

מיזם חדש ופורץ דרך בשם ״עיגול לטובה״ קיים בישראל מאז שנת 2009. במסגרתו אנשים פרטיים מעגלים את חיוביהם בכרטיס האשראי וכסף זה נתרם לעמותות שונות לבחירתם. כ-200 אלף בני אדם השתמשו עד כה במיזם, ומדי חודש נאספים דרכו כשמונה מיליון שקלים לטובת כ-150 עמותות. מעגל זה של תורמים ועמותות יגדל כל שנה יותר ויותר.

ישראלים אמידים נותנים בשנים האחרונות יותר ויותר כסף להקמת בניינים במוזיאונים הגדולים, בבתי חולים, במוסדות תרבות ובאוניברסיטאות. חיים כצמן, משפחת עזריאלי, משפחת ורטהיימר, משפחת צוקר, משפחת הורביץ, משפחת שטיינמץ, משפחת אריסון ורבים אחרים הנציחו את יקיריהם. התרומות נעות בין 20 מיליון למאה מיליון שקלים לתרומה, סדרי גודל שלא היו רווחים לפני כעשור. רוב הבניינים עד אז נתרמו על ידי תורמים מחו"ל, בעיקר מארה"ב.

לפני שנים, חלק גדול מהתרומות ניתנו לארגונים של אנשים עם מוגבלויות, עיוורים, חירשים, ילדים אוטיסטים ועוד. בשנים האחרונות, ארגוני חינוך, תרבות, רווחת בעלי חיים וזכויות אזרח הם אלה שזוכים במרב התרומות.

העושר המשפחתי בארץ הולך וגדל. גייסי הכספים בארץ חוששים לרב לפנות לאנשים אמידים. וועדי מנהלים פעילים ותורמים נעדרים כמעט לגמרי מנוף העמותות, דבר המקשה על איש המקצוע בגיוס כספים להרחיב את מעגל התורמים הפוטנציאליים שניתן לעבוד עימם.

פילנתרופים אמריקאים כמו ביל ומלינדה גייטס, מארק צוקרברג ורבים אחרים מעמק הסיליקון, הפכו בארה"ב לגיבורי תרבות ואילו בישראל היחס לעשירים ולתורמים רווי בביקורת ובקנאה. דרוש כאן שינוי חברתי אשר ידרבן את העשירים לתרום תוך הערכה, הוקרה וכבוד.

בניגוד לארה״ב למשל, המכירה בתרומות לצרכי מסים, מדינת ישראל לא מעודדת אנשים לתרום. אין ישות משפטית הנקראת "קרן". אין הקלות במס למי שמבקש להקים קרן פילנתרופית. הפטור ממס לתורמים בגובה 35% היורדים ממס ניתן רק לכ-5000 עמותות והוא מוגבל לסכום של כתשעה מיליון שקלים לאדם בשנה. זה עדיין רחוק מהטבת המס בחלק מארצות אירופה, ארה"ב וקנדה. מדינת ישראל תעשה טוב אם תגדיל את הפטור ממס בצורה משמעותית ותדרבן אנשים אמידים להקים קרנות פילנתרופיות.

טמון פוטנציאל גדול בכיוון זה לפתרון בעיות קשות במדינה בתחומי הרווחה, הבריאות והעוני. כך הכסף הגדול הנעשה על גבם של האזרחים יחזור לאלה שבאמת זקוקים לו, החלשים בחברה. ומדינת ישראל שאינה יכולה לשאת בעומס הצרכים הרבים תצא נשכרת. על מנת ששינוי כזה יקרה יש להוביל חקיקה להטבות מס נרחבות יותר לתורמים ובמקביל לחזק את הקשרים בין עמותות ספציפיות לתורמים שחולקים את השקפת העולם שהן מקדמות.

הכותב הוא איציק פלטק, בעלים של חברת פלטק את שחם גיוס משאבים בע"מ.

סיפור יוזמת 5פי2 לקידום מצוינות מדעית-טכנולוגית בחינוך בישראל

יוזמת 5פי2 יישמה, לראשונה בישראל, את מודל קולקטיב אימפקט, במהלך נרחב של יצירת רשת שותפים של ארגונים מובילים מכל המגזרים – ציבורי, עסקי, פילנתרופיה, וארגוני חינוך מהמגזר השלישי – שפעלו יחד לקידום מצוינות מדעית-טכנולוגית בחינוך, ולבניית שותפות ייחודית עם משרד החינוך.

היוזמה נחלה הצלחה רבה בכך שהעלתה את נושא המצוינות המדעית על סדר היום הציבורי, והשיגה את אחד מיעדיה המרכזיים בזמן קצר מהמצופה: מספר התלמידים והתלמידות הניגשים/ות לחמש יחידות במתמטיקה הכפיל את עצמו תוך ארבע שנים בלבד מיום הקמת היוזמה. בנוסף, שותפים מרכזים ביוזמה מעידים על משמעות הזירה החדשה שנוצרה, ועל מידת ההשפעה של ההשתתפות והשותפות בה עליהם עצמם, כמו גם על היחסים ביניהם.

מה הפך את יוזמת 5פי2 לסיפור הצלחה? מה איפשר את השותפות הלא מובנת מאליה? על שאלות אלו מבקש לענות מאמר זה, דרך הצגת סיפורה של היוזמה ושל השינוי המערכתי שהצליחה להוביל.

בחלק הראשון מובא סיפורה של היוזמה מתחילת דרכה ועד היום, תוך עמידה על נקודות ציון משמעותיות בדרך, בדגש על תיאור תהליך הירקמות היחסים בין השחקנים במרחב הבין מגזרי שנוצר במסגרת היוזמה, והשינוי שחל בשיח ביניהם, סביב תפיסת המצוינות בחינוך. בחלק השני מוצג מבט אל העתיד, תוך עמידה על דילמות ואתגרים העומדים לפתחה של היוזמה כיום.

כל זאת, בהתבסס על קריאה וניתוח של חומרים שנאספו ונוצרו במסגרת פעולתה של היוזמה מאז נוסדה בשנת 2013, ושיחות שנערכו במהלך 2017 עם 12 שותפים מרכזיים שלקחו חלק ביוזמה. מתוכם, שניים מהמגזר העסקי, ארבעה מהמגזר הציבורי, ארבעה מהמגזר החינוכי-חברתי, אחד מעולם הפילנתרופיה ואחת מהאקדמיה.

אנו תקווה כי מאמר זה והתובנות המוצגות בו יוכלו לשרת את כלל השחקנים הפועלים בשדה המצוינות המדעית בחינוך בישראל, כמו גם את אלו הפועלים בשדות אחרים, ומעוניינים ללמוד אודות מודל הפעולה הייחודי, בהשראתו הוקמה ופועלת יוזמת 5פי2.

למאמר המלא – "סיפור יוזמת 5פי2: כיצד פעלו יחד הציבורי, העסקי והחברתי-חינוכי לקידום מצוינות מדעית-טכנולוגית בחינוך בישראל" – לחצו כאן

לתקציר המאמר – לחצו כאן

לאתר יוזמת 5פי2 לחצו כאן

The full article in English: The Story of the 5×2 Initiative – How the Public, Private, and Non-profit Sectors Worked Together to Promote Excellence in STEM Education

ארגון שדרה במהלכים משותפים: נקודת מבט של קולקטיב אימפקט

שיתופים כארגון שדרה

מהלכים משותפים וקולקטיב אימפקט

.

מהו ארגון שדרה?

תפקידיו העיקריים של ארגון השדרה

מה ארגון השדרה אינו עושה?

מבנה ובעלי תפקיד

סוגים של ארגוני שדרה

מדדי הצלחה ואפקטיביות של ארגון שדרה

ניתוח בעיה ע"פ מודל הקרחון: המקרה של השתתפות תלמידות בבגרות טק

רקע ומטרה

מודל הקרחון למיפוי המערכת והאתגר החברתי

התופעה הלא רצויה

ההשלכות החברתיות והכלכליות של התופעה

ניתוח התופעה על פי מודל הקרחון

התרחשויות

דפוסים ומגמות

מבנים

מודלים מנטליים

מסקנות ראשוניות מניתוח הבעיה עפ"י מודל הקרחון

'תם ולא נשלם' בקולקטיב אימפקט: שלב הסגירה של יוזמת Top15 מנקודת מבטו של ארגון השדרה

תרשים 1: אבני דרך עיקריות בתהליך הסגירה

פרק #1 איך ומדוע התקבלה החלטה על סגירת היוזמה?

מתוך המשימה החדשה של Top15

פרק #2 סוגיות מרכזיות בתהליך סגירת יוזמה

מעורבות השותפים בתהליך הסגירה

כיצד פעלנו בסוגיית מעורבות השותפים בתהליך הסגירה?

משאב הידע כמשאב מתמשך של הרשת

כיצד פעלנו בסוגיית משאב הידע?

שימור השותפויות בשדה בהיעדר ארגון שדרה

כיצד פעלנו בסוגיית שימור השותפויות?

'העברת המקל' לשותפים אחרים בשדה

כיצד פעלנו בסוגיית 'העברת המקל'?

פרק #3 תם אך לא נשלם… מפגש הסיכום

תוכן המפגש

סיכום

פילנתרופיית העלית בישראל: מאפיינים, מניעים ודפוסי תרומה

תיאור מקרה של פעולה מבוססת עקרונות ביוזמת קולקטיב אימפקט

מהי פעולה מבוססת עקרונות?

שיתופים

למה דווקא בקולקטיב אימפקט?

רקע קצר על יוזמת Top15 ועל קואליציית העסקים

השלב הראשון: מחקר לחילוץ עקרונות פעולה אפקטיביים לשילוביות מגזר עסקי במערכת החינוך

השלב השני: מתיאוריה לפרקטיקה – הרשת מאמצת את עקרונות הפעולה שנמצאו במחקר

#1 עבודה מגזרית בכנס רשת

#2 בניית מעטפת עמ"ט ואימוצה על ידי הרשת

#3 גיבוש חזון לשילוביות במשרד החינוך בהתבסס על העקרונות שעלו במחקר

לסיכום

מיומנויות ואוריינות בחטיבות הביניים בחברה הערבית: מחקר מלווה ל-TOP15

מתוך דו"ח המחקר

מגמות וחדשות בפילנתרופיה בעולם – סיכום 2006

כרסום ניכר במשאבי המלכ"רים בישראל – ניתוח נתוני הלמ"ס לשנת 2010

השווי החברתי – כלכלי של השקעות פילנתרופיות

היקף הפילנתרופיה בישראל – מחקר מאת פרופ' הלל שמידט

דו"ח – הכנסות והוצאות מלכ"רים 2009-2011

קבוצת העבודה לקידום מצוינות מדעית-טכנולוגית בחברה הערבית

פרק א': הרקע להקמת קבוצת העבודה

פרק ב': תהליך העבודה בחברה הערבית

השלב הראשון: מסגרת עבודה סדורה כקבוצת העבודה

השלב השני: מקבוצת עבודה משימתית לפורום היוועצות

השלב השלישי: מצב החירום ולקראת סגירת היוזמה

פרק ג': דילמות מרכזיות

1. התהוות :(Emergence) התקדמות תוך כדי התאמות

2. עבודה עם נתונים, מחקר ויצירה של ידע משותף

3. בניית שותפות, רתימה ומעורבות החברה הערבית

פרק ד': תובנות לעתיד

החברה הערבית בישראל כקהל יעד מובחן

קבוצות עבודה כמנגנון בקולקטיב אימפקט

אחרית דבר

שינוי מערכתי הלכה למעשה

על הסקירה

משל הפיל והאנשים העיוורים

שילוב 'מומחיוּת מנסיון' בתהליכי קולקטיב אימפקט

על מה ולמה? רקע והקשר

שיתופים

רציונל

שיתופים

מי הם ה'מומחים מנסיון'?

תרומת ההשתתפות של 'מומחים מניסיון' בתהליכי קולקטיב אימפקט

 השלב הראשון: מחקר לחילוץ עקרונות פעולה אפקטיביים לשילוביות מגזר עסקי במערכת החינוך