זירה של שווים: שולחנות עגולים במבט בינלאומי

במסמך זה נבחנו שלושה מקרים בינלאומיים של שולחנות עגולים אשר מאפייניהם דומים למאפייניו של השולחן העגול הממשקי של משרד ראש הממשלה. באמצעות ההשוואה ולנוכח המידע שנצבר על פעילותם של שולחנות עגולים בעולם, ניתן לבחון את המקרה הישראלי, ללמוד על ייחודיותו ולהפיק לקחים שיאפשרו לקדם את פעילותו ולשפר את התוצאות אליהן שואפים השותפים בשולחן העגול להגיע. 

במסמך נבחנו שלושה מקרים: השולחן העגול לחיזוק המגזר השלישי בקנדה, השולחן העגול הספרדי לקידום דיאלוג חברתי בנוגע להשפעות הציות לאמנת קיוטו על התחרותיות, התעסוקה והלכידות החברתית והשולחן העגול הבאלטי לדיאלוג אזורי בין-מגזרי.

הסקירה משווה בין המקרים על סמך עשרה קריטריונים: הרקע לכינוס השולחן העגול והגורם אשר יזם אותו, שנות פעילות ותדירות המפגשים, מטרות ותוצרים רצויים, בעלי העניין בסוגיה בה עוסק השולחן העגול והסדרת שאלת הייצוג שלהם, באיזו מידה נוצר שיח משמעותי בין הצדדים, מהן הצלחותיו של השולחן העגול ועל אילו קשיים דיווחו השותפים. בנוסף, מתייחסת ההשוואה לאופן בו התמודדו משתתפי השולחנות העגולים בעולם עם שלושת המתחים אשר עלו מתוך עבודתו של השולחן העגול המכונן בישראל: יצירת שיח משתף מול שיח המנוהל על ידי  גורם מוביל (למשל – מי קובע את סדר היום?),  יצירת תהליך אפקטיבי מול ניסיון להכיל מעגלים רחבים (כלומר, מהי מדיניות השולחן העגול בנוגע להשתתפות ציבורית בפורום?) יצירת שיח לטווח רחוק מול בניית מנגנונים ישימים בטווח הזמן המיידי (מהן מטרותיו של השולחן העגול?) 

הסקירה הבינלאומית של השולחנות העגולים מבהירה את חשיבותו של דיאלוג בין המגזרים. בדומה לשולחן העגול הישראלי, גם במקרים שנבחנו הכריז הגוף המייסד כי הוא מעוניין בקידום דיאלוג בין המגזרים ובשיתופם בתהליכי עיצוב מדיניות. אולם, הלכה למעשה בכל מקרה התנהל הדיאלוג באופן שונה ובמידות משתנות של שיתוף פעולה בין-מגזרי. עם זאת, בשלושת המקרים שנבחנו, ללא קשר לתדירות המפגשים או להיקף השיתוף של הצדדים, השותפים ייחסו חשיבות מרובה לעצם קיומו של דיאלוג.

להורדת PDF של מאמר זה