מודל האיזונים

מודל האיזונים [1] הוא כלי עזר לקבלת החלטות בתהליכי השפעה חברתית משותפת (ב'שיתופים' השתמשנו במודל זה במסגרת שולחנות עגולים ובמסגרת מרחבי השפעה). המודל מאפשר לשותפים לגבש את המצע המשותף–  להגדיר ולנסח את הכללים, האופנים והגבולות שבתוכם תתקיים הפעילות.

המודל מתייחס לכמה החלטות שבהן רצוי להתלבט ושאותן יש לעצב בתחילת דרכו של התהליך, ולעתים גם תוך כדי קיומו. הדיון מתקיים במקביל על מגוון הצירים על מנת לאפשר לשותפים לראות את הקשר בין הצירים ואת המשמעות המתקבלת מבחירה כזו או אחרת.

בכל אחד מצירי ההחלטה יש כמה אפשרויות בחירה על הטווח שבין גבולות פתוחים לגבולות סגורים. השותפים נדרשים לעצב את טווח הפעולה של התהליך בהתאם לצרכים ולמאפיינים הייחודיים לו. הייחודיות של המודל היא ביכולתו להציע לשותפים מחד הגדרה של מסגרת ברורה לפעולה המשותפת (לאחר שיגדירו את המרכיבים / החלטות העקרוניות), ומאידך אפשרות לגמישות ותנועה לאור התקדמות הפעילות ושינויים אפשריים.

מודל האיזונים המוצג בזאת הוא דוגמא לתשתית להבניית מרחב השפעה, לעיצובו עם הקמתו ולבחינה מחודשת תוך כדי פעילות המרחב, על פי צורך.