מאמר
2018
ליאת גוברין, רונית סגלמן, עדית שדה, ענבר הורביץ וד"ר מיכל רום
דברים שרואים מכאן: על מקומם של מגזר שלישי ופילנתרופיה ביוזמות קולקטיב אימפקט
נסיגת מדינת הרווחה והגדרת הקשר המחודש בין ארגוני מגזר שלישי והממשלה, מדגישה את נחיצותו של הדיון המתמשך בשאלה על מקומה של החברה האזרחית – מגזר שלישי ופילנתרופיה – בתוך החברה בכלל, ובמהלכים משותפים בין מגזריים בפרט.
בהקשר זה מלמד ניסיון שיתופים בשנים האחרונות, כי על אף השינויים הרבים שהתחוללו במעמדו ובמצבו של המגזר השלישי בישראל, לעיתים במסגרת מהלכים משותפים בין מגזריים, הוא עלול עדיין להיתפס כחלש ביחס למגזרים האחרים. כתוצאה מכך, לעיתים הוא איננו מצליח להביא את עצמו להיתרם ולתרום כפי שהוא יכול בתהליכים אלו.
בנוסף, ניתן לומר באופן מכליל כי גם הפילנתרופיה אינה ממקסמת את הפוטנציאל הגלום בה במהלכים משותפים. מגוון מפגשים שהובלנו בנושא חשפו פער בין השאיפה הפילנתרופית להשפעה רחבה ומערכתית על שדה חברתי מסוים ובין פעולות ההשקעה בשטח. נראה כי מעטים המקרים בהם קיימת השקעה מתוך ההתבוננות בזום אאוט על השדה כולו ועל הבעיות של קהל היעד באופן רחב.
מכאן עלה הצורך שלנו בשיתופים, כארגון שמוביל מהלכים משותפים, מכיר מקרוב ומעריך את הנכסים והחשיבות של החברה האזרחית, המגזר השלישי והפילנתרופיה, להתבונן באופן מכוון ומודע על מקומם ותפקידם בתוך מהלכים אלו, ויותר מזה: להגדיר ולנסח דרכי פעולה ממשיות שיאפשרו למובילים ולשותפים במהלכים משותפים לקדם את האופן שבו מגזר שלישי ופילנתרופיה משתלבים בהם.
הנחות היסוד לדיון המוצע כאן, גורסות שמטרתם של מהלכים משותפים בין מגזריים, היא לחולל השפעה רחבה ושינוי מערכתי בסוגיות חברתיות מורכבות; וכי לא ניתן להשיג השפעה חברתית רחבה, מבלי לכלול בתוך המהלך המשותף את כלל בעלי העניין ובאופן ספציפי גם את המגזר השלישי והפילנתרופיה.
לתפיסתנו מהלך משותף שמכיר בנכסים ובעוצמות של המגזר השלישי ושל הפילנתרופיה ולוקח אותם בחשבון, יצליח לקדם את מטרותיו בצורה מיטבית. מנגד, חיזוק התשתיות והיכולות של ארגונים חברתיים, ואימוץ גישה אסטרטגית-מערכתית על ידם ועל ידי הפילנתרופיה, מהווים תנאי הכרחי להשגת התוצאות ולהצלחת המהלך המשותף. משני הכיוונים לפיכך, יש טעם וערך בחידוד מקומם של החברה האזרחית על גווניה בתוך מהלכים משותפים, ועל כך נבקש להרחיב במסמך זה.
