'תם ולא נשלם' בקולקטיב אימפקט: שלב הסגירה של יוזמת Top15 מנקודת מבטו של ארגון השדרה

יוזמת Top15 פעלה לקידום מצוינות מדעית-טכנולוגית בישראל על פי גישת קולקטיב אימפקט, המציעה מודל יישומי לפתרון בעיות חברתיות מורכבות באמצעות מהלך רחב ומתואם של שותפים מכלל המגזרים. ארגון 'שיתופים' מילא תפקיד של ארגון שדרה ביוזמה (Backbone organization) וככזה, היה אחראי לתכלול ולהובלה המקצועית של המהלך.

מסמך זה מתאר ומנתח את תהליך הסגירה של היוזמה, שהתרחש בפועל ברבעון האחרון של 2023. מטרתו העיקרית היא להציע תובנות והמלצות מקצועיות בנוגע לשלב הסופי בחיי יוזמת קולקטיב אימפקט. לשם כך, תרשים 1 מציג את אבני הדרך העיקריות בתהליך הסגירה של יוזמת Top15 אשר היוו תשתית לניתוח ולדיון שמוצגים במסמך זה.

המסמך נכתב על סמך ניסיוננו כארגון השדרה שהוביל את היוזמה, ומתוך הבנה שארגון השדרה, בתפקידו כגורם המקצועי המוביל את היוזמה, נדרש לפעול גם בשלב הסגירה ברוח עקרונות הקולקטיב אימפקט, קרי, ליצור את התנאים לחשיבה, לתכנון ולעשייה משותפת. זאת, כדי להבטיח במידת האפשר המשך השפעה גם אחרי שהמסגרת הארגונית של היוזמה מפסיקה להתקיים, וארגון השדרה, כגורם מתכלל, מסיים.

תרשים 1: אבני דרך עיקריות בתהליך הסגירה

המסמך מהווה חלק מגוף הידע המקצועי של 'שיתופים' המשמש כיום כ'בית לקולקטיב אימפקט', במסגרתו פועלות יוזמות קולקטיב אימפקט נוספות. הוא נכתב 'תוך כדי תנועה' החל מסוף חודש נובמבר 2023, עת התקבלה ההחלטה על סגירת היוזמה, כחלק מתהליך עבודה רפלקסיבי משותף של צוות היוזמה וצוות המו"פ ב'שיתופים'.

אנו תקווה שחילוץ וגיבוש התובנות יתרום לזיכרון הקולקטיבי ולידע שלנו ושל כלל השותפים ליוזמה, שיחד תכננו, למדו והוציאו לפועל מהלכים לקידום מצוינות מדעית-טכנולוגית בישראל וממשיכים בעשייתם זו. בנוסף, נקווה שהידע המוצג כאן יתרום לקהילה המקצועית הרחבה בישראל של מובילי ומנחי מהלכים משותפים בכלל, וקולקטיב אימפקט בפרט.

ברוח המהלכים המשותפים, זוהי הזמנה להצטרף דרך הקריאה של המסמך לתהליך למידה משותף, ולקחת חלק בחשיבה על דילמות וסוגיות מתודולוגיות עקרוניות העולות בעבודת ארגון השדרה בכלל, ובשלב האחרון במעגל החיים של מהלך משותף, בפרט.

המסמך כולל שלושה פרקים:
• הפרק הראשון, התיאורי, סוקר בקצרה את הרקע להחלטה על סגירת היוזמה בזמן שקדם לה בסוף שנת 2023, תוך שהוא מתעכב על תהליכי קבלת ההחלטות שהובילו לסיום הפעילות.
• הפרק השני מתמקד ברציונל שהוביל את תהליך הסגירה – החשיבה על שימור נכסי היוזמה ועל העתיד, על 'העברת מקל' ב'יום שאחרי' לשותפים אחרים בשדה. עוד בפרק זה, דיון באתגרים מרכזיים בעבודת ארגון השדרה הנובעים ממרכיב השותפות, כמרכיב המארגן של מהלך משותף בכלל ושל קולקטיב אימפקט בפרט.
• הפרק השלישי של המסמך, בדומה לשלב השלישי והאחרון של היוזמה עצמה, עוסק באירוע הסיכום שסגר באופן טכסי את פעילות היוזמה, ומוצגות בו מספר תובנות לגבי עתיד הזירה אחרי סיום עבודת ארגון השדרה.

פרק #1 איך ומדוע התקבלה החלטה על סגירת היוזמה?

יוזמת Top15 החלה לפעול בשנת 2020, כהמשך של יוזמת 5פי2 שהייתה יוזמת הקולקטיב אימפקט הראשונה שהוקמה בישראל בשנת 2013. על הרקע להקמת היוזמה ועל פעולתה אפשר ומומלץ לקרוא בהרחבה בספרית הידע של 'שיתופים' ובאתר היוזמה. בהקשר הנוכחי של סגירת היוזמה נאמר כאן רק כי תהליך המעבר בין היוזמות היה כרוך בהתמודדות עם אתגרים מסוגים שונים, כמו עדכון המשימה המשותפת, ובנייה מחדש של רשת השותפים ושל מנגנוני הפעולה האחרים ביוזמה. עוד על המעבר ועל משמעויותיו ניתן לקרוא במסמך
מ-5פי2 ל-Top15: תובנות מתקופת ההקמה של יוזמה מתחדשת.

בין השנים 2020 – 2023, היוזמה שמה לה למטרה להקנות לתלמידי ולתלמידות ישראל את המיומנויות החיוניות למצוינות בתחום המדעי-טכנולוגי, אשר יאפשרו את השתלבותם המיטבית במסגרות המשך החיים – בצבא, באקדמיה ובתעסוקה. המשימה התמקדה בתלמידי ובתלמידות חטיבות הביניים, בדגש על הפריפריה והחברה הערבית. רשת השותפים ביוזמה כללה כ-120 ארגונים משלושת המגזרים – הציבורי, החברתי והעסקי, קבוצות עבודה ממוקדות, ובכלל זה קבוצת עבודה לקידום מצוינות מדעית-טכנולוגית בחברה הערבית, מהלך נגב ומהלכי מפתח נוספים שהתבססו על מחקר ויצירת ידע חדשני [1].

אלא שהעשייה הענפה של השנים 2022 – 2023 התקיימה בסביבת עבודה שהתאפיינה בחוסר יציבות שלטונית חריפה, חילופי תפקידים רבים ועזיבה של שותפים בכירים במשרד החינוך. כל אלו העלו סימני שאלה לגבי יכולתו של המגזר הציבורי לקדם את המשימה המשותפת. הם גם השליכו, מעבר לקושי הישיר בתפקוד המהלך כולו, על השותפים ברשת היוזמה, כגון ארגונים חברתיים שעובדים עם ומול תקציבי ממשלה והמגזר העסקי שחתר לפיתוח דרכים לשת"פ עם משרד החינוך. הקשיים השתקפו, בין היתר, גם בסוגיית המימון של היוזמה ובגירעון שהלך והסתמן ברבעון האחרון של 2023.

לאלה הצטרפו אירועי ה-7 באוקטובר ומצב הלוחמה שבעקבותיהם, שהנחיתו מכה קשה על היכולת להמשיך לפעול בשטח, במתווה המתוכנן. נדרשה 'עצירה אסטרטגית' כדי להבין את משמעויות האירועים, ובהתאם, לתכנן מחדש את המשך העבודה ביוזמה. לשם כך, ערך צוות ארגון השדרה במהלך החודשים אוקטובר ונובמבר 2023 דיונים פנים ארגוניים, בתוך 'שיתופים', וכן קיים סדרת שיחות עם שותפים וגורמים שונים נוספים בשדה, במטרה להגיע להבנה משותפת לגבי השפעות האירועים על מגוון היבטים הקשורים ליוזמה. בין היתר, נשאלו שאלות נוקבות, שגם יוצגו בהמשך המסמך, על המרכיבים המשותפים: המשימה המשותפת, מצב השותפויות, וכן תמונת המשאבים השונים (מימון, ידע, תשומת לב, קשרים) שהשותפים העמידו לרשות המהלך.

בין כל אלו, התבהרו מספר תובנות משמעותיות:
• המשימה המשותפת – מיקוד המשימה בכיתות העמ"ט (עתודה מדעית טכנולוגית) עמד למבחן עם השתנות הנסיבות. אמנם חשיבות נושא המצוינות המדעית-טכנולוגית כמשאב לאומי וכמפתח למוביליות חברתית עומדת בעינה, וסביר להניח שבטווח הארוך אף תקבל משנה חשיבות, לנוכח צרכים חדשים שיעלו ברמה הלאומית והאזורית. עם זאת, בחודשים אוקטובר-נובמבר 2023, במרבית בתי הספר והכיתות בדרום ובצפון הארץ, לא התקיימו לימודים כבשגרה. גם בחלקי הארץ האחרים הצטמצמה היכולת של היוזמה לפעול בהקשר למשימה. בנוסף, ניכר היה שלגורמים השונים בשדה וברשת השותפים – משרדי ממשלה, המגזר העסקי, ארגוני חינוך ופילנתרופיה – הייתה פניות חלקית בלבד לקידום תוכנית עמ"ט, המשימה המרכזית של היוזמה.

רבים מארגוני הרשת העידו כי הסיטו את משאביהם לאפיקים מיידיים אחרים, דוגמת פיתוח חוסן, מענים רגשיים, שיקום, ומהלכים אחרים שנועדו לסייע בהתמודדות עם אירועי המלחמה והשלכותיה. זאת ועוד, בשיחות עם שותפים מהרשת, נשמע קול חוזר לפיו יש לבחון בעת הנוכחית את המיקוד הקיים במצוינות טכנולוגית-מדעית, שעתה נתפס כצר מדי, וכי ראוי להרחיב את התפיסה של ערך 'המצוינות' מעבר לתחום המדעי-טכנולוגי.

כך, היו שותפים שאף גרסו כי אירועי השעה מחייבים לשקול שילוב היבטים הקשורים לחוסן, התמודדות עם צרכים בתחומי הרגש, בטחון וצרכים אקוטיים אחרים בתפיסת העבודה ובמהלכי היוזמה. מדובר בערכים חשובים לכל הדעות, אלא שלהערכתנו ולדעת שותפים אחרים, אלו שייכים לעולמות תוכן החורגים אל מחוץ לטווח המשימה הנוכחי של היוזמה.

• שותפויות – נוכח המצב, הפכה העבודה מול משרד החינוך כשותף בכיר, למאתגרת במיוחד: הקשב למשימת היוזמה היה לחלקי והופנה אל מצב החירום; תכנית ההייטק, בשיתוף עם משרד המדע והחדשנות, הוקפאה עם תחילת המלחמה; העבודה ברמת המטה הפכה מבוזרת, וברמת המחוזות, בדגש על מחוז דרום וצפון, והתמקדה במצב החירום, בדגש על מתן מענים לתלמידים/ות המפונים/ות מיישוביהן/ם.

במפגש רשת מקוון שזימן צוות ארגון השדרה על מנת לשמוע ממנהל מחוז דרום במשרד החינוך, רם זהבי, שבגזרתו התרחשו האירועים, על ההתמודדות של המשרד, עלתה עוצמת הצרכים הפיסיים והרגשיים עימם מתמודדים התלמידים/ות, שכלל לא מאפשרים קשב לתחום המצוינות המדעית-טכנולוגית. במפגש זה גם עלתה ההבנה כי יארך זמן עד שמשרד החינוך יחזור לעסוק במצוינות מדעית טכנולוגית כנושא מרכזי.

• משאבים – מספר קרנות הודיעו על שינוי במיקודי התמיכה שלהן נוכח המצב, ובאופן דומה, גם שותפים מהמגזר העסקי הסיטו משאבים מתחום החינוך להשקעה בצרכים מיידיים שעלו עם המלחמה. הסטת משאבים זו הובילה להגדלת צפי הגירעון בתקציב היוזמה, והולידה חששות כבדים לגבי מקורות המימון בהמשך. ניכר היה כי השתנות הנסיבות הביאה לירידה בתחושת הנחיצות והדחיפות של המשימה בקרב הגורמים המממנים, וזו באה לידי ביטוי גם בהיבט הקצאת המשאבים.

בהמשך לסבב הדיונים והשיחות הראשוניות, שאלת ההמשך הובאה גם לוועדת ההיגוי של היוזמה, שהתקיימה ב-5 בדצמבר 2023. במסגרת הוועדה, התקיים דיון בשאלה האסטרטגית מה ניתן ונכון לעשות במצב הנוכחי? לדיון הובאו ונדונו שלוש חלופות, שתמציתן מובאת בתרשים מס' 2.

תרשים 2: חלופות בדיון האסטרטגי בשאלת המשך עבודת היוזמה

בסיכומו של הדיון, החליטה וועדת ההיגוי על סגירת היוזמה. נימוק מרכזי שהשמיעו השותפים נגד סגירת היוזמה היה החשש מאובדן ההישגים ומעתיד העשייה. תמה חשובה נוספת בהקשר זה הייתה תחושת החמצה שלוותה בחוסר רצון לוותר על הערכים הייחודיים שנוצרו מעצם ההתכנסות הרחבה של גורמים מקצועיים, רבים ומגוונים ברשת היוזמה. חברי וועדת ההיגוי הביעו לכן רצון להמשיך ולהתכנס כפורום, כדי לחשוב יחד על נושא המצוינות המדעית-טכנולוגית 'ביום שאחרי המלחמה'. 'שיתופים', הבין את הצורך והביע נכונות לכנס את הפורום המדובר בבוא העת.

בהתאם להחלטה, פנה צוות היוזמה לתכנן את פעולותיו, כשהוא נדרש להתמודד עם השאלות: כיצד נכון יהיה לנהל את תהליך הסגירה מעתה? מהם המרכיבים החשובים בתהליך סגירה של שותפות בקולקטיב אימפקט? כיצד ממשיכים לממש את עקרונות המהלך המשותף גם בשלב האחרון שלו?

הפרק הבא מתאר את מלאכת הסגירה בדגש על שימור מגוון הנכסים שהיוזמה יצרה וצברה, ועוסק בסוגיה האם וכיצד ניתן 'להעביר את מקל' ההובלה ותכלול הפעילות לשותפים אחרים ברשת? שני המרכיבים הם מרכיבי מפתח בעבודת קולקטיב אימפקט, ושימורם ככאלה עשוי לחזק את המשכיות העשייה והמשך ההשפעה.

פרק #2 סוגיות מרכזיות בתהליך סגירת יוזמה

תוכנית הסגירה נבנתה על ידי צוות ארגון השדרה על בסיס התפיסה לפיה אמנם פעילות היוזמה נסגרת (במובן של closure) אך להבדיל, העשייה הרחבה שלה ושל השדה לא בהכרח באה לכדי סיום מוחלט (במובן של termination), ולכן יש חשיבות רבה להמשיך ולקדם את חזון היוזמה. משימת הסגירה התמקדה בשימור ובחתירה להמשכיות של נכסי היוזמה. תרשים מס' 3 מציג את שלושת סוגי הנכסים של היוזמה לגביהם נשאלה שאלת השימור וההמשכיות.

בעיקר שאלנו שתי שאלות מפתח: הראשונה הייתה כיצד נכון להבטיח את המשכיות העשייה – גם ברמה האסטרטגית (תכנון, חקר) וגם ברמת הפעולות בשטח? השאלה השנייה הייתה כיצד אפשר לשמר את הידע הרב שהיוזמה יצרה ולהנגיש אותו לקהלי היעד הרלוונטיים בשדה החברתי.

תרשים 3: נכסי ומהלכי היוזמה כתשתית ל'העברת מקל' ולשימור ידע

בפני ארגון השדרה עמד אתגר מתמשך לאורך כל העבודה עם מסגרות הפעולה, הידע, התשתיות וכל מה שהוגדר כ'נכסי היוזמה', הנובע ממרכיב השותפות סביבו מאורגנת כל הפילוסופיה והפרקטיקה של הקולקטיב אימפקט. להלן מספר סוגיות עקרוניות שרלוונטיות לארגון השדרה בהקשר זה, אשר העסיקו אותנו בשלב הסגירה. כל סוגיה מתוארת בקצרה בדגש על השאלות שעלו בהקשרה, ולאחר מכן מתואר האופן בו פעלנו לגביה במקרה זה של יוזמת Top15.

מעורבות השותפים בתהליך הסגירה

בשלב ניתוח המצב ובמהלך תהליך קבלת החלטות על הסגירה, התחדדה ביתר שאת סוגיית הבעלות המשותפת. למעשה, לאורך כל חיי היוזמה נדרש ארגון השדרה להתמודד עם האתגר שכרוך בצורך להוביל תהליך קבלת החלטה באופן משתף, תוך מציאת איזונים בין הפעולות וההחלטות של ארגון השדרה (משמע, צוות היוזמה), לבין אלו של וועדת ההיגוי ורשת השותפים הרחבה.

הגיוון הקיים בשותפות עלול להיות מאתגר, שכן תמיד קיימים הבדלי תפיסות ואף פערים בכוח ההשפעה שיש לשחקנים שונים על תהליכי עבודה בכלל, וקבלת ההחלטות, בפרט [2]. לשם כך, על ארגון השדרה לנהל את תהליכי העבודה באופן מחבר ומכליל, מתוך הכרה בחשיבות ובערך של סוגים שונים של משאבים ונכסים – מימון, ידע, גישה לשטח וכן הלאה, שארגונים שונים מביאים איתם ליוזמה. לא אחת עלו השאלות האם ועד כמה משמעותה של השותפות היא גם בעלות משותפת על היוזמה?

לשם כך, נדרש ארגון השדרה לגבש תשובות לשאלות הבאות:
• למי שייכת היוזמה ומה מקומם של השותפים בהחלטה אם להמשיך או לסגור את הפעילות?
• כיצד יכול ארגון השדרה להכיל את מגוון התפיסות של חברי וועדת ההיגוי באשר לתוכניות ההמשך?
• כיצד נכון להתמודד בשלב הסגירה עם פערים בין שותפים מממנים המפנים משאביהם לפעילות אחרת ובכך 'תורמים' להחלטה על סגירת הפעילות, לבין שותפים אחרים, שאין ביכולתם לממן את פעילות היוזמה והם מעוניינים להמשיך בפעילותה?

משאב הידע כמשאב מתמשך של הרשת

היוזמה פיתחה, יצרה ואצרה ידע רב במסגרות הפעילות השונות שלה – בשולחנות ההיוועצות, בקבוצות העבודה – וכל זאת בהשתתפות חלק לא מבוטל של השותפים ברשת. משמעותה של היצירה המשותפת היא גם שישנה בעלות רחבה, משותפת על התוצרים, המעניקה לתכנים ולתוצרי הידע מעמד ציבורי. עתה, עם הסגירה, מתעוררות שאלות הבעלות והנגישות ביתר שאת ובמיוחד:

• כיצד 'אורזים' ומנגישים את הידע כך שתובטח המשך זמינותו לכולם, בהווה ולעתיד לבוא?
• כיצד מבטיחים את הבעלות ה'ציבורית', המשותפת, על הידע, כשהישות שהחזיקה אותו עד כה – יוזמת Top15 – מסיימת את פעילותה?
• מה לגבי הבעלות העתידית על 'מותג' היוזמה Top15 שהידע המשותף 'רשום' תחתיו?

שימור השותפויות בשדה בהיעדר ארגון שדרה

האם וכיצד שותפויות ממשיכות לחיות בהיעדר ארגון שדרה המתכלל את הקשרים ודואג לתיאום, הנעה ועדכון מתמיד? על פניו, המפגש המסכם עצמו (שנרחיב בו בהמשך) היה ביטוי מוחשי לקיומה של רשת השותפים – עצם ההגעה של עשרות שותפים ושותפות, למרות מורכבות הזמן, ובמהלך ימי הלוחמה. שלל התבטאויות שהושמעו בדבר הישגי היוזמה וחשיבות המשך הקשרים המקצועיים והאישיים, העידו על החשיבות שיש לשימור הקשרים והשותפויות.

השאלה היא מה יניע את ההמשכיות – האם נוכל להניח שהרשת תמשיך להתקיים ולפעול מתוך כוח אינהרנטי כלשהו? על פניו ובאופן תיאורטי, השותפים ברשת יכולים להחליט שהם ממשיכים את היוזמה כשותפות במקביל ולמרות החלטת ארגון השדרה. אלא שבפועל, קשה לראות המשך פעולה מתואמת המכוונת להשגת משימה בהיקף משמעותי כפי שהיה, ללא מנגנון כמו ארגון שדרה. דווקא משום כך, מחויבות ארגון השדרה לזירה הרחבה היא לזהות בשלב הסגירה, הזדמנויות ושותפים מהרשת שיוכלו להוביל את המשך העשייה בראייה כוללת ורחבה, שהרי המלאכה ב'עולם האמיתי' שמחוץ לחדרי היוזמה, לא הסתיימה.

בין השאלות העולות במצב כזה:
• האם ניתן לייצר תנאים להמשך שימור השותפויות באופן חלקי או מלא?
• האם לארגון שדרה יש סמכות לפנות לארגון ספציפי ולהציע לו תפקיד מוביל על חלקים מהיוזמה?
• מה כוללת 'העברת המקל' לשותפים אחרים בשטח, ואיך נכון לעשות זאת?

'העברת המקל' לשותפים אחרים בשדה

בהמשך לסעיף הקודם, 'העברת מקל' יכולה להיעשות מתוך תפיסה מרחיבה, שתתייחס להעברת האחריות של כל התפקידים שארגון השדרה מילא, ובכלל זה: תיאום ותכנון, הובלה וארגון של פעילות הרשת והמנגנונים לקראת מימוש סדר היום המשותף, ייזום והוצאה לפועל של מחקר ואיסוף נתונים, ועוד. לחלופין, ניתן להציע תפיסה מצומצמת שמתמקדת במהלכי היוזמה הפעילים. תפיסה כזאת, תבחן כיצד במסגרת כל מנגנון או פעילות יועבר 'המקל' לשותף או לשותפים כך שימשך שיתוף הפעולה בשדה, ככל האפשר.

לשם כך, יש לגבש תחילה פרמטרים לבחירת השותפים הרלוונטיים, ולהגדיר את התנאים שחשוב לייצר להעברת מקל מיטבית. ברוח התפיסה המצומצמת, להלן מספר שאלות מנחות לבחירת שותף/ארגון שיוביל את המשך העשייה:

• האם יש ברשת ארגון/גוף שותף שעשוי להיות מקובל על השותפים ברשת (או במנגנון העבודה) כך שימשיכו להיות מעורבים תחת ההובלה שלו?
• האם לארגון יש מומחיות בתחום התוכן?
• האם הארגון מחזיק בתפיסת עבודה המבוססת על בנייה וניהול של שותפויות? האם ישכיל להוביל מהלך משותף רב-מגזרי?
• האם הוא איתן באופן מספק כדי להוביל את הפעילות לאורך זמן?

פרק #3 תם אך לא נשלם… מפגש הסיכום

ב- 24 בינואר 2024 התקיים מפגש הסיכום והפרידה של היוזמה. המפגש היווה הזדמנות להתכנסות של הרשת הרחבה וברוח הדברים לעיל, הוא נועד להנכיח את הנכסים שברשות היוזמה, ולשתף את הרשת בהעברות המקל לטובת המשך עבודה משותפת במרחבים עתידיים. הבחירה הייתה לקיים אותו בבית 'שיתופים' – ביתה של יוזמת Top15, באופן שיאפשר לשותפים להיפגש פנים אל פנים, דווקא בימים הקשים והמאתגרים של העת הזאת.

צוות ארגון השדרה פעל כדי להתאים את האירוע לתחושות הכלליות, והחליט, למשל, להימנע מ'חגיגיות יתר' שאינה הולמת את מצב המלחמה. אי אפשר היה כמובן לנתק את ההתכנסות מהמצב הכללי, ואכן נבצר משותפים רבים מהדרום ומהצפון להגיע. אולם למרות זאת, האולם הרחב בבית 'שיתופים' היה מלא מפה לפה בשותפים ביוזמה מכלל המגזרים – חברי ועדת היגוי, שותפים מהמגזר הפילנתרופי, נציגי משרד החינוך, קואליציית העסקים, וארגוני מגזר שלישי ואקדמיה. עוד הצטרפו אל המפגש גם חברות בארגון השדרה מהעבר – מתקופת 5פי2, ענבר הורוביץ, שהייתה מנהלת היוזמה, ואורנה סומך, שהייתה מנהלת שותפויות ורכזת קואליציית העסקים.

האירוע נבנה כך שייצר הזדמנות להמשך בניית יחסים בין-אישיים בין חברי הרשת, ולחשיבה יחד על שיתופי פעולה עתידיים. החדר היה מלא בהערכה לעשייה ולהישגי היוזמה, לצד מוטיבציה וציפייה להמשך פעולה משותפת, שתתבסס גם בעתיד על מערכות היחסים והאמון הרב שנוצר בין השותפים במהלך שנות פעילותה הרבות של היוזמה.

שני מסרים מרכזיים עלו מהדיונים עם השותפים במפגש המסכם ובמהלך השיחות שהתקיימו לפניו ואחריו: אחד התייחס לחשיבות הרבה של פלטפורמות וכלים שמאפשרים שיתוף וקשר בין השותפים בשדה, ובכלל זה: קבוצות וואטסאפ, רשימות אנשי קשר משותפות וכדומה. השני הדגיש את התרומה הפוטנציאלית שיכולה להיות להיכרות עמוקה יותר של השותפים ברשת עם עקרונות הפעולה המשותפת, בכלל, ועם עקרונות הקולקטיב אימפקט בפרט. היכרות זו הייתה מחזקת את השפה ואת ה-mindset של כלל המעורבים ביוזמה, כתשתית מנטלית חיונית לפעולה מתואמת בשדה, גם לאחר סגירת היוזמה.

סיכום

האירועים הדרמטיים של ה-7 באוקטובר 2023 הובילו להחלטת וועדת ההיגוי וארגון השדרה על סגירת היוזמה. הסגירה נבעה מתוך קריאה נכוחה של המציאות וגילוי אחריות לשדה, ולא מתוך אובדן אמון או עניין במשימה.

לצורך מהלך הסגירה נדרש היה ארגון מחושב של כלל נכסי ומהלכי היוזמה הקיימים, ובכלל זה ארגון ואריזה של תוצרי הידע ובירור אפשרויות ל'העברת מקל'.

היוזמה נסגרה בתוך תקופה כואבת וקשה בחברה הישראלית ומורכבת מאוד במערכת החינוך. תהליך הסגירה וההתבוננות הרטרוספקטיבית שערכנו על עשיית היוזמה לאורך השנים, הוכיחו לנו כי עמדנו במשימתנו להנחיל את עקרונות העבודה בקולקטיב אימפקט ואת ערכי השותפות.

נותרנו מלאות תקווה כי שותפויות בשדה תמשכנה להוביל את המצוינות ואת ההישגים העתידיים בשדה החינוך המדעי-טכנולוגי, שיהוו חלק משמעותי מתקומתה של ישראל.