תיאור מקרה של פעולה מבוססת עקרונות ביוזמת קולקטיב אימפקט

מהי פעולה מבוססת עקרונות?

בפעולה מבוססת עקרונות מוצבים קווים מנחים המכוונים אותנו כיצד להתנהל, לפעול, לתכנן או לקבל החלטות. גישה זו מתאימה באופן מובהק לרשת שותפים המצויה בסביבה מורכבת, דינמית וכאוטית. שכן עקרונות, להבדיל מאסטרטגיות ותכניות מפורטות, מספקים מחד קווים מנחים ושפה מוסכמת ומשותפת ומאידך גמישות בפעולה ומתן מענה ייחודי. בכך הם מסייעים לאנשים, לארגונים ולרשתות לנווט את דרכם בסביבה המאתגרת.

על בסיס גישה זו יכול כל ארגון לפעול באופן ייחודי ושונה, בחופש פעולה ובהתאם לחוזקותיו ולאתגרים הייחודיים שלו. כל זאת, בהתבסס על העקרונות המשותפים. בכך מושגים הן מענה גמיש, מותאם, מהיר וייחודי והן היתרון של ההשפעה המשותפת של השחקנים בשדה.

עקרונות מנחים המהווים בסיס לפעולת רשת שותפים יכולים להיות מסוגים שונים, לדוגמה: העקרונות ההכרחיים להשגת המשימה, העקרונות המבטיחים פעולה אפקטיבית, העקרונות האתיים והמוסריים לפעולת הרשת, ועוד.

גישה מבוססת עקרונות מתאימה בשני מובנים ליוזמת קולקטיב אימפקט: היא מאפשרת לארגונים השונים ששותפים ברשת אוטונומיה וגמישות באופן פעולתם אל מול מאפייני האתגר המקומי או הייחודי עימו הם מתמודדים; והיא מבטיחה פעולה מגוונת אך מתואמת"

שיתופים

למה דווקא בקולקטיב אימפקט?

יוזמת קולקטיב אימפקט פועלת כדי לתת מענה לבעיה חברתית מורכבת הנעוצה בסביבת פעולה המאופיינת באי ודאות, התהוות מתמדת, שינוי וקשר רופף בין סיבה לתוצאה. יוזמה מסוג זה מכנסת תחת שכנפיה גורמים הפועלים בדרכים שונות ומגוונות אך מעוניינים להשיג מטרות משותפות.

בפועל המשמעות היא חתירה לשיתוף פעולה המייצר אחידות במטרות ובתוצאות, בלא ציפייה לאחידות במודל הפעולה של השותפים ברשת. לכן, גישה מבוססת עקרונות מתאימה בשני מובנים ליוזמת קולקטיב אימפקט: היא מאפשרת לארגונים השונים ששותפים ברשת אוטונומיה וגמישות באופן פעולתם אל מול מאפייני האתגר המקומי או הייחודי עימו הם מתמודדים; והיא מבטיחה פעולה מגוונת אך מתואמת.

מסמך זה מציג תיאור מקרה לדוגמא הממחיש פעולה מבוססת עקרונות שהתרחשה ביוזמת TOP15 בשנת 2023. במקרה זה, בחרה היוזמה לצאת למחקר שחילץ עקרונות לפעולה אפקטיבית ובת קיימא, ואלו היוו בסיס לפעולה שהוביל ארגון השדרה יחד עם רשת השותפים של היוזמה.

רקע קצר על יוזמת Top15 ועל קואליציית העסקים

יוזמת Top15 החלה לפעול בשנת 2020, כהמשך של יוזמת 5פי2 שהוקמה בשנת 2013 והייתה יוזמת הקולקטיב אימפקט הראשונה בישראל (על תהליך הקמת היוזמה ועל פעולתה אפשר לקרוא בהרחבה בספרית הידע של 'שיתופים' ובאתר היוזמה). בשנים הראשונות לפעולתה, הוגדרה המשימה של יוזמת 5פי2 כהכפלת מספר התלמידים והתלמידות הניגשים/ות לבגרות ברמה של 5 יחידות במתמטיקה, ואכן כבר בתחילת שנת 2019 הראו נתוני משרד החינוך כי המשימה שהוגדרה ליוזמה בראשית דרכה, עתידה להגיע לכדי מימוש מהר מהצפוי: מספר התלמידים והתלמידות שניגשים לבגרות ברמת 5 יחידות מתמטיקה הוכפל בהשוואה לנתוני הניגשים/ות לבגרות בעת הקמת היוזמה.

השגת היעד שיקפה שינוי מערכתי בהיבטים שונים: שינוי במדיניות ובפעולות הליבה של משרד החינוך, העלאת נושא המצוינות בחינוך המדעי-טכנולוגי באופן בולט על סדר היום הציבורי, וחיבור בין ארגונים שונים מרשת היוזמה שהחלו לשתף פעולה לטובת קידום חזון היוזמה, ובכלל זה גם גופים עסקיים. גופים עסקיים אלו פעלו במסגרת היוזמה במסגרת מתואמת חד מגזרית שנקראה "קואליציית העסקים". עיקר פעולתם הייתה בנושא קידום מוטיבציה ופיתוח תמונת עתיד בקרב תלמידות/ים בתחום ה-STEM באמצעות מערך הרצאות של נציגי התעשייה בבתי הספר, וסיורים באתרי הארגונים (להרחבה ראו את סיפורה של קואליציית העסקים ביוזמת 5פי2).

על רקע ההצלחה בהשגת המשימה, התוותה ועדת ההיגוי של יוזמת 5פי2, משימה חדשה ליוזמה במסגרת החזון הקיים – להוביל את ישראל אל בין 15 המדינות המובילות בעולם בחינוך מדעי-טכנולוגי. כיוונים אלו התבססו על מחקר ותובנות שעלו מפעולת 5פי2, לדוגמה: צוות בין-מגזרי שחקר את סוגיית חטיבות הביניים בחינוך המדעי-טכנולוגי וגיבש רציונל והמלצה לדרך פעולה מערכתית לקידום מצוינות תוך התמקדות בחט"ב, צוות נוסף התמקד בנושא מיצוי פוטנציאל המצוינות המדעית-טכנולוגית בפריפריה ובחברה הערבית, סימן פערים והמליץ על פעולה במבנה ייחודי כלפי אוכלוסיות אלה. גם כאן קיבל נושא המיומנויות הנדרשות למצוינות מדעית-טכנולוגית מקום נרחב בהמלצות היוזמה. בתהליך מיקוד אסטרטגי הוגדרה המשימה החדשה, ועם עדכונה שונה גם שמה של היוזמה. עוד על המעבר ועל משמעויותיו ניתן לקרוא במסמך שמתאר זאת וכותרתו מ-5פי2 ל-Top15: תובנות מתקופת ההקמה של יוזמה מתחדשת.

לצד עדכון המשימה לקידום מצוינות מדעית בחינוך בישראל, ביקשה יוזמת TOP15 להוביל גם לשינוי בפרדיגמת המעורבות של המגזר העסקי במערכת החינוך – ממעורבות חד פעמית למעורבות בת קיימא, מפעילות במרכז הארץ לפעילות מכלילה, ממיקוד במוטיבציה להוספת ניסיון וידע מתחום המיומנויות. בנוסף, רצינו להבטיח גם את מקומו ותפקידו של המגזר השלישי בשילוביות, כלומר בשותפות עם המגזר הציבורי על מכלול נציגיו. לפיכך עם התגבשות המשימה החדשה, ביקש ארגון השדרה ביוזמת Top15 לבחון מחדש את אפקטיביות מודל הפעולה של המגזר העסקי ביוזמה. לשם כך הוחלט לצאת למחקר שמטרתו ללמוד מהנעשה בעולם בשדה זה, ולנסח עקרונות מיטביים לשילוביות המגזר העסקי במערכת החינוך (בחט"ב, בתחום המדעי-טכנולוגי). את תוצאות המחקר ביקשנו לגבש גם כדי שיהיה ביכולתנו להרחיב את מגוון אפשרויות ההתערבות בקרב שותפי היוזמה בקואליציית העסקים ובכלל.

 השלב הראשון: מחקר לחילוץ עקרונות פעולה אפקטיביים לשילוביות מגזר עסקי במערכת החינוך

עקרון השילוביות הינו בעל ערך מיוחד ביוזמת Top15 שפעלה בגישת קולקטיב אימפקט והתבססה על פעולה משותפת רב מגזרית. גישת קולקטיב אימפקט מבקשת לאפשר לרשת השחקנים לפעול למען מטרה משותפת במודלים שונים, כאשר כל אחד מהם מביא את הערך המוסף שלו – ניסיון, נגישות לקהל יעד, מומחיות ועוד. לאור זאת בחר ארגון השדרה במחקר המחלץ את העקרונות לפעולת שילוביות אפקטיבית, שאימוצם יסייע מחד בטיוב הפעולה הרב מגזרית המשותפת ומאידך יאפשר לארגונים השונים גמישות ביישום.

מטרת המחקר, אשר בוצע על ידי חברת ERI, הייתה זיקוק עקרונות הפעולה המאפיינים מודלים מיטביים של שילוביות המגזר העסקי בקידום החינוך המדעי-טכנולוגי. כאמור לעיל, מטרת העל של שילוביות התעשייה בחינוך המדעי-טכנולוגי הינה להביא את הערכים המוספים של המגזר העסקי: היכרות עם היישומים המתקדמים ביותר של החומר הנלמד, מפגש עם מודלים לחיקוי עבור אוכלוסיות שאינן מיוצגות בעולם ההייטק, והזדמנות להתנסות מעשית בתכני הלימוד בסביבת עולם העבודה.

המחקר מיפה מגוון תכניות ופרקטיקות מהעולם שהוכחו כאפקטיביות, כלומר משיגות את מטרות השילוביות, וחילץ את עקרונות הפעולה המשותפים להן. בנוסף חולצו מתוך המיפוי עקרונות לשילוביות בת קיימא, כלומר כזו שתשרוד לאורך זמן. תרשימים מס' 1 ו- 2 מציגים את העקרונות שנמצאו במחקר (לעיון בדו"ח המפורט ראו כאן). בהמשך נתאר כיצד שימשו ממצאי המחקר תשתית לפעולה משותפת בין-מגזרית של שותפי היוזמה, בעיקר מהמגזר העסקי והציבורי.

השלב השני: מתיאוריה לפרקטיקה – הרשת מאמצת את עקרונות הפעולה שנמצאו במחקר

בחלק זה נמחיש ונדגים כיצד פעלנו כדי להטמיע את עקרונות הפעולה שעלו במחקר בשלושה כיוונים עיקריים במטרה לקיים שילוביות מיטבית, אפקטיבית ובת קיימא, של המגזר העסקי במערכת החינוך. אחד המרכיבים החשובים שסייעו בכך היה העובדה שהמגזר הציבורי זיהה את הערך הטמון בשילוביות התעשייה במערכת החינוך, והוביל עם ארגון השדרה את המהלכים שהתקיימו בשלושת הכיוונים שיתוארו להלן:

1. עבודה מגזרית בכנס רשת

2. בניית מעטפת עמ"ט ואימוצה על ידי הרשת

3. גיבוש חזון לשילוביות במשרד החינוך בהתבסס על העקרונות שנמצאו במחקר

#1 עבודה מגזרית בכנס רשת

ביוני 2022 ערך ארגון השדרה כנס ייעודי שחשף את חברי הרשת לממצאי המחקר ואפשר התנסות ביישום עקרונות הפעולה על מרחבי עשייה רלוונטיים. כנס הרשת "לומדים מהעולם מיישמים בבית", נערך במשכנה של חברת Salesforce, שותפה ברשת היוזמה. צוות ERI הציג את המחקר ואת תוצאותיו והנוכחים הוזמנו לתרגם את העקרונות שנמצאו במחקר למהלכי שילוביות בשני מרחבים מרכזיים בשדה. ראו בתרשים מס' 3 את ההזמנה וסדר היום לכנס זה. טרום הכנס איתר ארגון השדרה יחד עם נציגי משרד החינוך ומשרד המדע ערוצי פעולה במערכת החינוך, בהם עשויה להיות מעורבות בעלת ערך של המגזר העסקי. לאחר שיח משותף נבחרו שני מרחבים: תכנית הייטקלאס ומודל M&M שיתוארו בקצרה בהמשך.

תכנית הייטקלאס

תכנית משותפת למשרד החינוך ומשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, ל'מיומנויות הייטק' מגן ועד חט"ב. מטרת התכנית – הקניית המיומנויות שיאפשרו לכל תלמיד להיות משתתף פעיל בסביבה עתירת דיגיטל יחד עם עיצוב תמונת עתיד והקניית תחושת מסוגלות ללמוד ולהעמיק בתחומים אלו בהמשך. מרחב זה נבחר בשל ההבנה שלתעשייה יש יתרון בכל האמור בהקניית מיומנויות הנדרשות להתמודדות עם משימות בהייטק.

מודל M&M

מודל תעסוקה עבור עובדי תעשיית ההייטק ביוזמת אגף הכשרה והתמחות עובדי הוראה במנהל עובדי הוראה, במשרד החינוך. מרחב זה נבחר בשל המחסור בעובדי הוראה בתחומי המדעים והמתמטיקה איתו מתמודד משרד החינוך. המודל מציע הכשרה ייעודית להוראה בתחום המדעי-טכנולוגי עבור עובדי התעשייה, בסיומה משתלבים העובדים במערכת החינוך בחלקיוּת משרה בעודם נותרים עובדי התעשייה.

משתתפי הכנס מכלל המגזרים שרטטו את מודל שילוביות המגזר העסקי ומגזרים אחרים במספר ערוצי פעולה נבחרים בשני מרחבים אלה, תוך התייחסות לעקרונות שעלו מהמחקר והיוו את המצפן לעיצוב השילוביות. בכל קבוצה רב מגזרית התבקשו המשתתפים לפרט את האתגר מנקודת המבט של כל מגזר, מה נדרש ממנו בתוך שיתוף הפעולה, וכיצד יבואו לידי ביטוי עקרונות הפעולה לשילוביות מיטבית. בתרשים מס' 4 מוצג דף העבודה ששימש את משתתפי שולחנות הדיון, ובתרשים מס' 5 מוצגת דוגמא של דף העבודה המלא שנוצר על ידי הקבוצה הרב מגזרית שדנה בערוץ הפעולה 'תומכי הוראה' במרחב הייטקלאס.

לאחר הכנס נמשכה עבודת התכנון והרתימה של החברות העסקיות בשותפות עם במגזר הציבורי – כלומר שני משרדי הממשלה המעורבים. בסופו של דבר, המהלכים יושמו באופן חלקי וזאת בשל האתגרים הכרוכים ביישום מהלך מעין זה.

#2 בניית מעטפת עמ"ט ואימוצה על ידי הרשת

במהלך שנת 2022 היתה היוזמה שותפה לעבודת "הוועדה הבין-משרדית להגדלת ההון האנושי בהייטק", בראשות דדי פרלמוטר. המלצות פרק החינוך בדו"ח הוועדה הביאו להכרזה על מהלך לאומי להכפלת כיתות עמ"ט. כחלק מהמהלך, גיבש ארגון השידרה יחד עם הנהלת תכנית עמ"ט במשרד החינוך, תוכן וסדר יום למעטפת העסקים לכיתות. עקרונות מחקר השילוביות היוו מצפן בבניית מעטפת זו שאומצה על ידי הקואליציה, והפכה להיות במוקד עשייתה בשנת הלימודים תשפ"ד.

מטרת המעטפת היתה לגבש פעולה מתואמת במסגרתה מורות/ים ותלמידות/ים מכיתות העמ"ט יזכו בחשיפה לעולמות התוכן המתקדמים, היכרות עם התעשייה בהלימה לתכנית הלימודים, ובהשראה להשתלבות עתידית בתחום. להלן שתי דוגמאות לעקרונות שילוביות מיטבית שהוטמעו במעטפת:

'חשיפה של מודלים לחיקוי והנעה' דרך מפגש עם עובדים, מהנדסות ומהנדסים במהלך סיור באתר החברה.

'רתימת מורים' ו'יצירת הלימה בין קוריקולום הלימודים לתוכן הסיור' באמצעות הכנה מקדימה משותפת לקראת סיור למורה ולעובד.ת החברה העסקית. לשם המחשה ראו להלן את תרשים מס' 6 המציג את תכנון המעטפת תוך לקיחה בחשבון של העקרונות לשילוביות מיטבית (ניתן לראות בצד שמאל את העקרונות שהוטמעו בתכנון).

#3 גיבוש חזון לשילוביות במשרד החינוך בהתבסס על העקרונות שעלו במחקר

המחקר אשר חילץ עקרונות מיטביים לשילוביות עסקים במערכת החינוך היה חלק מחזון שהיוזמה ביקשה לקדם, והתייחס לניהול המעורבות של התעשייה עתירת הידע בחינוך הפורמלי בתחום המדעי-טכנולוגי. בטבלה הבאה מוצגים אופני הביטוי של עקרונות השילוביות בחזון זה. לצערנו, נכון למועד כתיבת המסמך טרם בשלה העת לאימוץ חזון זה ע"י משרד החינוך.

לסיכום

מסמך זה נכתב כדי להדגים פעולה מבוססת נתונים, שבה המחקר מנחה את העשייה ומשפר את האפקטיביות שלה. כפי שניתן לראות מתיאור הדברים, לצד ההצלחות וההישגים היו במהלך זה גם אתגרים רבים, והיישום עדיין רחוק מלהיות מושלם. אתגרים אלו נובעים במידה רבה מעצם הפעולה בסביבה משתנה ומורכבת, ומהבדלים בשפה, בתפיסות ובהתנהלות של שותפים שמגיעים ממגזרים שונים, והם בעלי נקודות מבט שונות.

תקוותנו היא שמסמך זה יוכל לתרום ללמידה מהמהלך שיושם ביוזמת Top15 לטובת פעולה מבוססת עקרונות גם בשדות חברתיים אחרים. מכיוון אחר, אנו מקוות כי גורמים בשדה המצוינות המדעית-טכנולוגית יוכלו להמשיך את כיווני הפעולה שהחלו במסגרת מהלך זה, ויצליחו, בדרך זו או אחרת, לטוות יחד את החוטים בצורה בעלת ערך, אימפקט ומשמעות.

להורדת PDF של מאמר זה