שותפויות בין מיגזריות: ממצאי מחקר, מסקנות והשלכות לפרקטיקה של שותפויות

תקציר:

מחקר זה מוקדש ללימוד דפוסי הפעולה של שותפויות בין-מיגזריות בתחום השירותים החברתיים.

המחקר בדק שורה של נושאים שהחשובים ביניהם, הם: המניעים להצטרפות לשותפות, הגורמים המעודדים והבולמים את הכניסה לשותפות, הדרכים להתגברות על ההתנגדות לשינויים ועל החששות מהכניסה לשותפות, ההבדלים בין השותפים בהיבטים של האידיאולוגיה הארגונית, מטרות ויעדים, ערכים אישיים ותרבות ארגונית, תהליכי עיצוב ובניית השותפות, מנגנוני התיאום וערוצי התקשורת, תהליך קבלת ההחלטות וסגנון קבלת ההחלטות, מידת הנכונות לחלוק מידע, משאבים, יכולות ותשתיות ארגוניות ומבניות, טיב היחסים הבינאישיים, השגת תפוקות ארגוניות ורמת ביצוע של השותפות, השפעת השותפות על ההון האנושי, העשרתו והקניית שיטות עבודה חדשות.

ארגונים המצטרפים לשותפות בין-מיגזרית יכולים ללמוד מהקשרים בין המשתנים השונים, במהאוכלוסיית המחקר כללה 13 שותפויות בין-מיגזריות בתחום השירותים לילדים, לזקנים, ופיתוח מיזמי תעסוקה לאוכלוסיות שאינן נמנות על מעגל התעסוקה. בשותפויות נכללים ארגונים המייצגים את המיגזר ללא כוונת ריווח, בעיקר ארגוני ג'וינט ישראל- אשל-האגודה לפיתוח שירותים לזקנים, אשלים-האגודה לפיתוח שירותים לילדים ותב"ת-תנופה בתעסוקה המפתחת תוכניות תעסוקה. בנוסף לארגונים אלה נכללים בשותפויות משרדי הממשלה וארגונים עיסקיים למטרות ריווח, אשר עניינם ייזום ופיתוח תוכניות חברתיות.

ממצאי המחקר מלמדים כי צמצום הפערים וההבדלים בתרבות הארגונית של הארגונים השותפים הוא משמעותי ותנאי הכרחי, אם כי לא מספיק, להצלחת השותפות. חוסר יכולת לגשר על הפערים התרבותיים נמצא במחקרים רבים כגורם המכשיל, לדוגמא, מיזוגים ארגוניים בעולם העיסקי אך גם בקרב הארגונים ללא כוונת ריווח. הבדלים אידיאולוגיים, בתפישת עולם ובערכים של הארגונים השותפים, מקשים על הפעילות הסדירה של השותפות. תנאי חשוב להצלחתה הוא השקעה רבה בצמצום הפערים בשלב הכניסה לשותפות.

ראשי הארגונים מצהירים על הרצון לתת שירות טוב יותר ללקוחות כאחת המטרות החשובות שלהם. באופן ברור נמצא שלמטרה זו קשר חיובי ומובהק עם קבלת החלטות בדרך של קונצנזוס, וכן עם השגת תפוקות השותפות.

הממצאים מלמדים אף על רמה גבוהה יחסית של שיתוף פעולה בין הארגונים והרצון לחלוק מידע וידע, משאבים, יכולות ארגוניות ומקצועיות, וכן שיתוף בייזום והפעלת תוכניות. רמה גבוהה של אמון וכבוד הדדי, תיאום ותקשורת בין הארגונים נמצאה אף היא במחקר, ולהם השפעה חיובית על השגת התפוקות ומטרות השותפות. אלה מתבטאים בשיפור השירותים ללקוחות, ניצול יעיל של משאבים, רכישת ידע מקצועי, שיטות עבודה וניהול חדשות, שינוי עמדות של השותפים כלפי תוכניות ומיזמים חדשים, גיוס משאבים, חיזוק המוניטין של הארגונים, ייזום תוכניות חדשות ויצירת צורות שיח חדשות.

ניתוח הממצאים התיאוריים והקשרים הסטטיסטיים במחקר פורש בפני הקורא יריעה רחבה של אפשרויות ותנאים, המשפיעים על השגת המטרות המוצהרות של השותפות ושל התפוקות שלה. ארגונים המצטרפים לשותפות בין-מיגזרית יכולים ללמוד מהקשרים בין המשתנים השונים, במה עליהם להתמקד ולהשקיע אנרגיות ומשאבי אדם וכסף, כדי שהשותפות תוכיח עצמה כיעילה, אפקטיבית, תורמת ומשיגה תוצאות שכל אחד מהארגונים בנפרד מתקשה בהשגתן.

להורדת PDF של מאמר זה