ארגון שדרה בחירום

אלו התאמות נדרשות מארגון שדרה שמוביל מהלכים משותפים בזמן חירום

קולקטיב אימפקט בזמן חרום דורש התארגנות מחודשת, צורך בהתאמות חכמות ומדויקות בתכנון לטווחים קצרים, חשיבה על 'שגרת חירום' וגם על 'היום שאחרי'.

המערכת משתנה באופן קיצוני, נוצר מצב של טירוף מערכות וריבוי תגובות במקביל.

בהערכת המצב הראשונה נשאל: איפה זה פוגש את ארגון השדרה? מה המצב של הצוות שלנו? מה מצב השותפים והרשת? מה היכולת שלנו להשתמש במנגנוני הפעולה של היוזמה? כל זה כמובן מתוך הכרה בחוסר הפניות היחסית של השותפים ברשת לכל מה שהוא מעבר לצרכי ההישרדות שלהם עצמם ברגע זה.

ארבעה עקרונות עבודה שיכולים לעשות לתת מסגרת וכיוון בתוך תחושת הבלאגן:

1. יחסים, אנשים, שותפים – הכי חשוב לבדוק כל הזמן מה שלום השותפים שלנו? לוודא המשכיות, תחזוקה והתהוות של השותפות, של הרשת ושל מנגנוני העבודה לטובת הרגע הזה וגם לטובת "היום שאחרי".

2. אדפטיביות – והמשך עשיה מותאמת תוך חיבור למשימה – אפשר לאמץ את עקרון ה- 30/30/30 ובעזרתו להחליט מה להפסיק, מה להמשיך, ומה הדבר החדש שצריך לעשות עכשיו (30% לכל מרכיב). חשוב להבחין בין פעולות ישירות כמו הקמת חמ"ל ותפעולו, לבין, למשל, פעולת מאפשרות, כמו זימון מרחב חשיבה, פעולות לידוע הדדי, חיבורים בין ארגונים עסקיים לארגונים חברתיים וציבוריים לטובת מתן מענה של האחד אל מול הצורך של השני (למשל למידה בשעת חירום במערכת החינוך על ידי עובדי חברות הייטק).

3. התהוות מתמדת – זיהוי התפתחויות חדשות בעקבות המצב, בדגש על חסמים שנוצרו ואל מולם ייזום פעולה משותפת של שותפים מהרשת להתמודדות עימם ולהסרתם. חשוב לשים לב גם להזדמנויות חדשות שעולות בעת הזו. קשה לדמיין אותם בתוך משבר, אבל לעיתים רבות משבר הוא גם הזדמנות לשינוי..

4. תכנון מחדש לטווחים קצרים – זיהוי מתמשך תוך כדי תנועה של זירות פעולה משמעותיות שנכון לעבוד בהן באופן הקשור למשימה אבל שונה ממה שתוכנן או שעשינו קודם.