מאמר
2015
צוות שיתופים
אג'נדה משותפת
אקוסיסטם
ארגון שדרה
בניית אמון
בניית הסכמות
בעיות מורכבות
גיוון וייצוג
חברה אזרחית
חשיבה מערכתית
מדידה משותפת
משילות משתפת
מגזר שלישי
ניהול חברתי
פילנתרופיה
קולקטיב אימפקט
רב מגזריות
שינוי מערכתי
שיתוף ציבור
תהליכי שיתוף בממשלה
מאמר
2015
צוות שיתופים
בשנת 2015 נערך בשיתופים מיפוי של ארגונים וגופים העוסקים בקולקטיב אימפקט בהיבטים שונים – ייעוץ, הפעלה, פיתוח ידע ומימון. ממצאי המיפוי מחזקים את התחושה כי הגישה הולכת ומתפשטת, והדבר בא לידי ביטוי בכמות הידע ההולכת ונצברת על הנושא, במספר הגדל והולך של כנסים שנערכים בתחום, במספר הארגונים המקדמים את הגישה ובמספר היוזמות מסוג זה.
בניתוח הפיזור הגיאוגרפי ניכר כי ארה"ב מובילה בתחום זה ללא תחרות, והיא מהווה מוקד עיקרי לפעילויות מסוג קולקטיב אימפקט, כאשר הרוב הגדול של ארגוני הפיתוח והפצת הידע, המיזמים וארגוני השדרה מגיעים מארה"ב (כמו גם מרבית החיפושים בנושא דרך גוגל). החל משנת 2013 החלו לגלות ענין בקולקטיב אימפקט גם בקנדה, וכיום זהו מוקד משמעותי נוסף של פעילות, שם מרביתה מרוכזת על ידי Tamarack והקהילות הקשורות אליה.
לאחרונה החל מתהווה גם באוסטרליה עניין גובר והולך בנושא, כפי שניכר גם במגמות החיפושים למושג, בכנסים (הראשון נערך ב-2014, השני ב-2015), בכמות הארגונים החברתיים שבוחנים אותו מקרוב, וכן במיזם ראשון של קרן פילנתרופית בתחום. באירופה התחום עדיין אינו מפותח. ארגונים בודדים זיהו את התחום ופעילים בו.
להלן מפה אינטרטקטיבית של רשת הארגונים העוסקים בקולקטיב אימפקט ברחבי העולם. לצפיה לחצו כאן או על המפה:
לרשימה המלאה של הארגונים העוסקים בקולקטיב אימפקט ברחבי העולם לחצו כאן
להורדת המצגת של ארגוני קולקטיב אימפקט ברחבי העולם כקובץ PDF לחצו כאן
מספר תובנות עיקריות עולות מניתוח מפת הארגונים העוסקים בקולקטיב אימפקט ברחבי העולם נכון לרגע זה, והן יוצגו כאן בקצרה. ראוי עם זאת לציין כי יתכן בהחלט ומיזמים מסוימים לא אותרו במיפוי זה למרות שיש מאפיינים של הגישה בעבודתם. כך למשל יוזמות Vibrant Communities Canada שנחנכות על ידי Tamarack מאופיינות כיוזמת מסוג קולקטיב אימפקט, למרות שלרוב הן עצמן לא משתמשות במושג עצמו. עובדה זו מלמדת יותר מכל על הדינמיות שמאפיינת את הנושא, והן על השלב ההתפתחותי שבו הוא נמצא כעת. סביר להניח שבשנים הבאות מצב זה עתיד להשתנות עם התפשטותה והתבססותה של הגישה.
יוזמות מבוססות מקום עוסקות באתגריה של קהילה גאוגרפית ספציפית כגון אזור, יישוב, שכונה, עיר או מטרופולין מסוים. מיעוט קטן יחסית של יוזמות קולקטיב אימפקט מתרחש גם באזורים כפריים ויישובים קטנים[4] אולם מרבית היזמות מבוססות על תיחום לפי גבולות של מטרופולין כלומר ריכוז ערים באותו אזור גאוגרפי. בהקשר זה נראה כי תיחום גבולות של מטרופולין מכיל מספר תנאים המסייעים להיווצרות ולקיום של יוזמות קולקטיב אימפקט, ביניהם:
התחומים העיקריים בהם מיושמות יוזמות קולקטיב אימפקט בעולם הם תחומים מגוונים המייצגים את שלל הבעיות החברתיות-כלכליות. ביניהם: פיתוח קהילה והתמודדות עם עוני, חינוך, בריאות, נוער וצעירים, איכות סביבה ועוד – ראו דוגמאות בסעיף הבא.
מבין כלל הארגונים העוסקים בקולקטיב אימפקט ברחבי העולם, רבים מקושרים באופן זה או אחר ל- FSG. תופעה זו קשורה להמשגה הייחודית ש-FSG מציעים ומפתחים, עד כדי כך שקיימת זהות יחסית גדולה בין קולקטיב אימפקט כמושג לבין FSG בעולם כולו. בתוך כך ניתן למצוא ברשת זו ארגונים משלושה סוגים עיקריים – נפרט בכל אחד מהם את הבולטים ביותר:
1. ארגוני תשתית שעוסקים בפיתוח וקידום המודל FSG
2. ארגונים שדרה בולטים
3. יוזמות קולקטיב אימפקט מרכזיות בתחום STEM EDUCATION
תחום החינוך המדעי טכנולוגי – STEM EDUCATION, הינו בולט כעושה שימוש בגישת קולקטיב אימפקט. להרחבה ראו בסקירה שנעשתה בשיתופים בנושא.
יוזמות קולקטיב אימפקט תואמות את השאיפות שפיתחה הפילנתרופיה בשנים האחרונות להוביל שינוי חברתי אמיתי, מערכתי ובר קיימא. בהתאם לכך, ממצאי המיפוי מעלים כי מאחורי היוזמות הפעילות כיום עומד ברוב המקרים, ארגון פילנתרופי או קרן המרכזת משאבים ממספר תורמים.
בחלק מהמקרים, הקרנות הן שמממנות בפועל את ארגוני השדרה, ובאחרים מתמקד חלקם של הפילנתרופים במתן מענק ליוזמה ספציפי. כך או כך, יוזמות קולקטיב אימפקט מאפשרות לפילנתרופ לבחור את התפקיד שהוא רוצה ברשת השותפים, ולנצל את מעמדו כדי לקדם שיתוף פעולה בין השחקנים השונים, וכאן טמון מוקד משיכתם עבור הפילנתרופיה.
בין אם הקרן או הפילנתרופ חברים בהנהגה המשפיעה שאחראית להקמת היוזמה, ובין אם הם צורפו אליה בשלבים מתקדמים יותר, פילנתרופים הופכים בקולקטיב אימפקט שותפים לנטל האחריות להשגת התוצאות, ומתוך כך אופן פעולתם משתלב בצורה מתואמת יותר בפעולת היוזמה בכלל. למשל הם ייקחו בחשבון את "מפת הדרכים" בתהליך חלוקת המענקים, או שהם יהפכו להיות הגורם המאפשר לשותפים ביוזמה תהליך משמעותי של למידה, באמצעות מתן משאבים רב-שנתיים שיאפשרו ביצוע של מדידה ומעקב.
שותפות כזו יוצרת יחסים חדשים בין פילנתרופיה לבין מקבלי המענקים, מבססת יחסים של אמון, אחריות הדדית ויציבות, המאפשרים בסופו של דבר השגת צמיחה והשפעה חברתית לאורך זמן.