קבוצת העבודה לקידום מצוינות מדעית-טכנולוגית בחברה הערבית

פרק א': הרקע להקמת קבוצת העבודה

ההחלטה של יוזמת top15 לפעול בצורה ממוקדת בחברה הערבית, התקבלה נוכח נתוני מחקר פיז"ה, שהראו כי הישגיהם של התלמידים דוברי ערבית בישראל נמוכים משמעותית מהישגי התלמידים דוברי העברית, ונמוכים גם מהישגי תלמידים במדינות אחרות. להישגים אלה השלכות דרמטיות על סיכויי השתלבותם של תלמידים מהחברה הערבית בעולם ההשכלה הגבוהה והתעסוקה בעתיד. מכיוון נוסף, להישגים אלו יש השלכות דרמטיות גם על האפשרות של ישראל לשפר את מצבה בדירוג העולמי של נתוני המחקר.

במילים אחרות, ניכר היה כי ללא מאמץ ממוקד ומכוון לשיפור הישגי התלמידים והתלמידות בחברה הערבית, לא ניתן יהיה להשיג את מטרתה של היוזמה להיות בין 15 המדינות המובילות במדד פיז"ה. על כן הוחלט להקים קבוצת עבודה ייעודית שתפעל בנושא זה. החלטה זו עלתה בקנה אחד עם ייעוד היוזמה באשר לערך השוויון בהזדמנויות לכלל תלמידי ישראל, והביאה, לראשונה ביוזמה, לגיוס מנהלת שותפויות לחברה הערבית.

הפניית תשומת לב מיוחדת לחברה הערבית נעשתה תוך הבנה של האתגרים הצפויים הנובעים ממעמדה של החברה הערבית במציאות הישראלית: פערים בהקצאת משאבים ובאופן מימושם לאורך השנים, לצד הדרה של האוכלוסייה מתהליכי קבלת החלטות בתחום החינוך, כמו גם העדר ניסיון קודם של ארגון השדרה בעבודה עם האוכלוסייה הערבית.

דווקא משום כך, קבוצת העבודה הייתה מנגנון חשוב: היא איפשרה למקד מאמץ, להעמיק בלמידה ובאיסוף נתונים ייחודיים, ולהתאים את המשימה הרחבה מבחינה תרבותית לאוכלוסיות הערביות. הלכה למעשה, גורמים וארגונים מהחברה הערבית יכלו באמצעות השתתפותם בקבוצה לקחת חלק במהלך הרחב שהובילה היוזמה, להשמיע את קולם, ולהיות מיוצגים באופן בלתי אמצעי.

---

פרק ב': תהליך העבודה בחברה הערבית

לקראת הקמת הקבוצה, הצטרפה כאמור לצוות ארגון השדרה מנהלת שותפויות מהחברה הערבית. עם כניסתה לתפקיד החל תהליך מיפוי שכלל מחקר ראשוני וגיוס שותפים רלוונטיים מהמגזרים השונים: משרד החינוך, רשות מקומית, ארגוני מגזר שלישי, פילנתרופיה, אקדמיה ומגזר עסקי, העוסקים כולם בקידום מצוינות מדעית-טכנולוגית בחברה הערבית. עקרון מרכזי בתהליך המיפוי, שנוסף לצד עקרון הרב מגזריות, היה השילוב בין גורמי מטה ושטח לצורך הרחבת הפרספקטיבות, ובכלל זה, שילוב מורים ומורות בדיוני הקבוצה. סה"כ מנתה הקבוצה כ- 35 משתתפים ומשתתפות, מכלל המגזרים – ראו בתרשים מס' 2 את הרכבה בחלוקה לפי מגזרים, ובנספח את רשימת החברים והחברות בקבוצה. הקבוצה כינסה גורמים בכירים בשדה, ופעלה בהובלה משותפת של פורום חשיבה ייעודי יחד עם צוות היוזמה.

תהליך העבודה עם השותפים היה דינאמי לאורך כל הדרך, כאשר תשומת לב מרובה הוקדשה להגברת המעורבות של המשתתפים. צוות ארגון השדרה פעל כדי לרתום אותם לקחת חלק בדיונים, ולשלב אותם בלמידה, תוך כדי עדכון ושיתוף גם בעשייה של הרשת הרחבה. ציר התפתחות נוסף היה עבודת המחקר המתמשכת. זו עירבה את השותפים הן בבחירת המיקוד לשלב השני של המחקר והן בעשייה באופן ישיר, כמו למשל, בתיקוף נתונים וכלי מחקר ובחיבור למרואיינים.

הדינמיות של התהליך הייתה חשובה גם ליכולת לעדכן ולהתאים את התכנים בהם עסקה הקבוצה. כך, בתחילת הדרך עסקו השותפים בבחינת המאפיינים, הנכסים והאתגרים הייחודיים לחברה הערבית, במטרה להביא לשיפור ההישגים במחקר פיז"ה. בהמשך, חברה קבוצת העבודה למהלך הלאומי להכפלת כיתות עמ"ט (עתודה מדעית-טכנולוגית) עליו הכריז משרד החינוך בשותפות עם היוזמה.

כחלק מתפיסת העבודה של היוזמה, תהליך העבודה של הקבוצה שאף לקדם קבלת החלטות מבוססת נתונים. בהתאם לכך, התעצבה עבודת הקבוצה לאורו של מחקר מלווה ייחודי, שבחן בכלים כמותניים ואיכותניים את סוגיית הוראת המיומנויות והאוריינות בחטיבות הביניים בחברה הערבית. המחקר נערך על ידי חברת המחקר נאס-ناس בהזמנת ארגון השדרה של היוזמה והוא היווה ציר מלווה מרכזי לעבודת הקבוצה. בתהליך מכוון ומורכב שהובילו יחד מנהלת המחקר והמדידה בשיתופים עם צוות ארגון השדרה ועם צוות המחקר של נאס-ناس , נוצרה השפעה הדדית, מעצבת, בין תהליך המחקר לתהליך העבודה של הקבוצה. המחקר נבנה בכוונה מראש בשני שלבים: שלב ראשון של איסוף ידע קיים והנחת תשתית נתונים לעבודת הקבוצה, בעקבותיו בחרה הקבוצה להתמקד, בשלב השני, בנושא המורים והוראת המיומנויות בחברה הערבית. בהתאם, הוגדרו המרכיבים הבאים של המחקר (לעיון בממצאי המחקר ראו כאן).

במבט לאחור, אפשר לזהות שלושה שלבים עיקריים בהתפתחות תהליך העבודה של הקבוצה:
השלב הראשון מתייחס למסגרת העבודה הסדורה, עם הקמתה של הקבוצה במאי 2022 ועד לסיום הפעילות המובנית שלה במרץ 2023. במסגרת הזאת, הקבוצה נפגשה 6 פעמים וקיימה תקשורת שוטפת של היוועצויות בין המפגשים. לאחר המפגש האחרון והמסכם, התגבשה הבנה שקבוצת העבודה צריכה להמשיך לפעול יחד, תוך שינוי של אופן ההתכנסות והמיקוד שלה: מקבוצת עבודה משימתית לפורום היוועצות משותף שילווה את פעילות היוזמה בחברה הערבית. זהו השלב השני בתהליך, שהיה אמור לכלול שני מפגשים: מפגש אחד בנושא פיתוח הציר המנטאלי בהתאמה לצרכי תלמידים בחברה הערבית, ומפגש שני לכלל הגופים העוסקים בקידום STEM בחברה הערבית. שני המפגשים הללו לא יצאו אל הפועל בסופו של דבר, בשל פרוץ המלחמה. אז החל למעשה השלב השלישי, המתייחס לפעילות חברי הקבוצה יחד עם צוות ארגון השדרה בעקבות אירועי ה-7 באוקטובר, ולנוכח משמעויות ההחלטה על סגירת היוזמה.

תרשים מס' 3 שבקובץ המלא (להורדה למטה), מציג את אבני הדרך העיקריות בדרכה של קבוצת העבודה בשלושת שלבי החיים שלה שתוארו לעיל. בהמשך, מתוארת בקצרה כל אחת מאבני הדרך העיקריות.

השלב הראשון: מסגרת עבודה סדורה כקבוצת העבודה

מאי 2022 ואוקטובר 2022. מפגשי פורום חשיבה. פורום רב מגזרי בכיר התכנס להתייעצות, על מנת לגבש ולתקף את תהליך העבודה שנבנה על ידי ארגון השדרה עבור הקבוצה, כמו גם את כיווני המחקר.
יוני 2022. מפגש הכנה ראשוני התקיים במתכונת של שתי קבוצות דיון מקוונות. מה שהיה במקור אילוץ על רקע שביתת המורים שהתרחשה באותה עת, התגלה כמוצלח, במיוחד משום שהוא איפשר להתמקד בהצגת נתוני פיז"ה, בדיון יסודי ברקע לבעיה ובהגדרתה. בנוסף המשתתפים עשו היכרות עם עולם הקולקטיב אימפקט ולקחו חלק בתכנון מפגש העבודה הראשון.

יולי 2022. מפגש עבודה שהוקדש לרתימת המשתתפים למטרות התהליך. הוצגו בו נתונים ראשוניים המאפיינים את החברה הערבית מתוך מחקר שנעשה על ידי נאס-ناس. התוצר המרכזי של מפגש העבודה היה זיהוי של האתגרים העיקריים לקידום מצוינות בחברה הערבית:

• חינוך בלתי פורמלי מוגבל בהיקפו ואיכותו
• אוריינות קריאה נמוכה וסוגיית כפילות השפה (דיגלוסיה) בערבית
• הוראה מסורתית שאינה מעודדת הוראת מיומנויות (מיקוד בהכשרות מורים)
• מיעוט מסגרות מצוינות ורמה נמוכה של המסגרות הקיימות

ספטמבר 2022. מפגש עבודה לבחירת מנוף ההשפעה העיקרי. במפגש הוחלט עם חברי הקבוצה שמנוף ההשפעה העיקרי הוא מורים והוראת מיומנויות. בהתאם הוחלט כי השלב השני של המחקר יתמקד בנושא אוריינות והוראת מיומנויות במקצועות ה- STEM בחטיבות הביניים בחברה הערבית.
נובמבר 2022. מפגש מקוון לעדכון על ממצאים ראשוניים של השלב השני במחקר נאס-ناس וקבלת התייחסויות מחברי הקבוצה.

ינואר 2023. מפגש עבודה. הקבוצה בנתה תמונת מצב רחבה של מהלכים מערכתיים ויוזמות משמעותיות בתחום המיומנויות וה-STEM בשדה על גבי ציר זמן. בנוסף, הקבוצה עבדה על יצירת 'פרסונות' – מאפיינים של דמות המורה הרצוי למתמטיקה ומדעים בחט"ב. עוד הוצג במפגש סיכום ביניים של המחקר.
מרץ 2023. מפגש עבודה אחרון שהחל בהצגת שותפות היוזמה במהלך הלאומי להכפלת כיתות העמ"ט, ואפשרויות החיבור אליו. הקבוצה קיבלה החלטה על שלושה כיווני פעולה לקידום כיתות העמ"ט בחברה הערבית:

• פיתוח מודל רשותי לתמיכה בכיתות עמ"ט
• בניית קהילות של מורי כיתות העמ"ט
• העלאת מודעות לנושא המצוינות הטכנולוגית וכיתות העמ"ט בקרב צוותי הוראה וסוכני שינוי

השלב השני: מקבוצת עבודה משימתית לפורום היוועצות

עם סיום סדרת המפגשים המתוכננת של הקבוצה, ועל רקע ההבנה העמוקה שנוצרה לגבי התרומה החשובה של המשתתפים להמשך העשייה, הוצע שמנקודת זמן זו ואילך, תשמר מעורבות השותפים כפורום היוועצות מלווה. בהתאם לכך התקיימו הפעילויות המתוארות בעמוד הבא.

ביוני 2023 התקיים שולחן דיונים של הקבוצה. במסגרת כנס הרשת של היוזמה, בו הושק המהלך הלאומי להכפלת כיתות עמ"ט, נבחנו כיווני הפעולה שהומלצו על ידי קבוצת העבודה, לקידום כיתות העמ"ט בחברה הערבית. נציגים בכירים משלושת המגזרים השתתפו בכנס ובדיונים וההמלצות קיבלו את תמיכת הרשת.

במהלך יולי אוגוסט 2023 הוביל ארגון השדרה בהתייעצות עם חברים וחברות מקבוצת העבודה, מיפוי של המצב הקיים והמהלכים הנדרשים בכל אחד משלושת הכיוונים שהוצגו במפגש העבודה האחרון שהתקיים במרץ 2023. המיפוי הציף, בין היתר, את עומס התוכניות וההכשרות ואת היעדר התיאום בשטח. לאורו, הוחלט על קיום בירור עומק ברמת בתי הספר, כדי לגבש עבורם מדיניות מותאמת לכיתות העמ"ט.

בספטמבר 2023 התקיים מפגש מקוון של רשת השותפים ביוזמה, בהשתתפות כ- 60 חברי רשת, שהיווה חוליה נוספת בשרשרת מתמשכת של למידה משותפת בנושא החברה הערבית. במפגש הוצג הדו"ח המסכם של המחקר שנעשה על ידי חברת נאס-ناس בנושא "הוראת מיומנויות ואוריינות במקצועות STEM בחטיבות ביניים בחברה הערבית", על בסיס המחקר הוצגו גם תובנות והמלצות לפעולה.

השלב השלישי: מצב החירום ולקראת סגירת היוזמה

אירועי ה-7 באוקטובר והשלכות מצב הלוחמה על המציאות בישראל, על מערכת החינוך בכלל, ועל האוכלוסייה הערבית בפרט, דחפו את צוות היוזמה לקידום מהלכי סיוע בחירום עם כלל השותפים ברשת, ובכלל זה גם עם חברי קבוצת העבודה שעסקו בנושא החברה הערבית.

במהלך אוקטובר 2023 נערך מיפוי צרכים מהיר על בסיס שיחות עם השותפים בקבוצה, וזה הוליד מיקוד בחברה הבדואית בנגב והמלצה לגיבוש חבילת תמיכה הכוללת ערכות ציוד טכנולוגי לתלמידים להמשך למידה מרחוק, וליווי פסיכו-חינוכי לתלמידים ומשפחותיהם. המיפוי שיקף בעוצמה כיצד נושא 'המצוינות המדעית-טכנולוגית' נדחק הצידה על ידי סוגיות דוגמת חוסן מנטלי, שייכות וזהות, כנושאים המרכזיים המעסיקים בעת הזאת את כלל האוכלוסייה, את מערכת החינוך ואת אנשי המקצוע. היכולת לבצע במהירות את המיפוי יחד עם ארגונים השותפים ברשת, נזקפה לטובת יחסי האמון והנכונות לשיתוף פעולה דווקא ברגעי קושי ומשבר. אלו נבנו בחודשים שקדמו לפרוץ המלחמה, במהלך העבודה המשותפת, ועל בסיסם זוהה במהירות יחסית הצורך הממוקד וגויסו משאבים חדשים כמענה לצורך זה.

דצמבר 2023 – ינואר 2024. האירועים שהתחוללו מאז 7 באוקטובר ובחודשים שלאחריו, הובילו את ארגון השדרה ואת ועדת ההיגוי של היוזמה להחליט לסיים את פעולת היוזמה. תהליך הסגירה כלל, בין היתר, שיחות עם השותפים וגיבוש דרכים להעברת המקל בחלק מהנושאים המרכזיים בהם עסקה היוזמה, ובכלל זה גם בנושא קידום המצוינות המדעית טכנולוגית בחברה הערבית. בפאנל שנערך במפגש המסכם של היוזמה, השתתפו גם נציגים מקבוצת העבודה ואלו סיפרו על המהלך ועל ותוצריו ומשמעויותיו לשדה, והתייחסו לצורך בהעברת המקל של פורום חברה ערבית לשותפים ברשת.

---

פרק ג': דילמות מרכזיות

בפרק זה נציג שלוש דילמות מפתח שהעסיקו אותנו כארגון שדרה, אשר נבעו ישירות מתפיסת העבודה של גישת הקולקטיב אימפקט המנחה אותנו ב'שיתופים'. דילמות אלו עלו בתהליך העבודה של היוזמה בחברה הערבית. חלקן נובעות ממאפייני תהליך העבודה הדינמי הייחודי לקולקטיב אימפקט, וחלקן נגזרות ממאפייני קהל היעד של התהליך – החברה הערבית, כקבוצת אוכלוסייה המהווה מיעוט דתי ולאומי בישראל.

1. התהוות :(Emergence) התקדמות תוך כדי התאמות

כיצד מיישבים מתחים בין מהלך עבודה מתוכנן מראש לבין התפתחויות הנובעות מאירועים במציאות, המשפיעים בפועל על התקדמות עבודת הקבוצה?

זהו מתח מובנה שניהולו מחייב עבודה בדינמיקה של 'התהוות' (emergence) כעקרון מנחה. ההטמעה של עקרון זה בתפיסת העבודה של ארגון השדרה, מכוונת להובלה של תהליכי שינוי אפקטיביים, באופן גמיש ויצירתי, ומתוך דריכות לזיהוי הזדמנויות חדשות העולות מהשטח. עקרון ההתהוות מעודד עריכת התאמות למול האופי הבלתי צפוי של המציאות, והוא מאפשר לשלב ולמנף את ההתרחשויות לטובת השגת סדר היום המשותף. למעשה, הובלת מהלכים בתפיסת עבודה זו היא שמאפשרת התמודדות עם מורכבות, תוך כדי למידה, פיתוח ידע חדש ותגובה בו זמנית . מלאכת ההתאמות מתייחסת לשלוש זירות המוצגות בסעיפים הבאים:

התאמות במתווה העבודה
היציאה לדרך עם קבוצת העבודה כללה מתווה סדור של מפגשים מתוכננים, אולם בפועל, כבר מהמפגש הראשון חלו שינויים במתווה והתהליך מכאן ואילך התהווה תוך כדי חיבור הדוק לשטח – לסדרי היום והמציאות של השותפים. ההתאמה נועדה להבטיח גם התכווננות (alignment) לעבר המשימה של היוזמה, וגם רלוונטיות ודיוק בעשיה. כך למשל, המפגש הראשון כלל, על רקע תגובות המשתתפים, הרחבה של השיח לסוגיות כלליות, שאינן ממוקדות במצוינות, אך קריטיות להבנת מציאות החיים של החברה הערבית.

התאמות לנוכח אירועים בסביבה החיצונית
חשוב שארגון השדרה ימנע מיצירת סביבת עבודה 'סטרילית' כדי שתהליך העבודה ותוצריו לא יהיו מרוחקים מהמציאות של השותפים. בהקשר הספציפי שלהלן, עצם הבחירה להתייחס לאירועים, ולא להשאירם מחוץ לחדר הדיונים, היוותה בסיס מהותי בבניית יחסי המשתתפים מהחברה הערבית. כך למשל, העובדה שבספטמבר 2022 הגיעו אירועי האלימות בחברה הערבית לשיא מבחינת היקפם, חייבה את הקבוצה להתייחס בדיוניה לאווירה הכללית ולהשלכות שיש למצב על השותפים, גם מבחינה אישית וגם מבחינה מקצועית. אלו הציפו את הקושי לעבוד על 'מצוינות' לנוכח האלימות הקשה והמציאות הקיומית היומיומית.

לא ניתן היה להתעלם מההשלכות הישירות והקשות של תחושות האיום הממשי, והפגיעה בפועל, על התפקוד של מורים ובעלי תפקידים אחרים, כמו גם על הילדים ועל הקהילה כולה. לפיכך קיים צוות ארגון השדרה סדרה של שיחות והתייעצויות, פורמליות ולא פורמליות, כדי לגבש תובנות כיצד נכון יהיה להתמודד עם המצב המאתגר. ברגע כזה מתבהרת החשיבות שיש למערכות יחסים בין-אישיות שיש לצוות ארגון השדרה המוביל את עבודת הקבוצה עם בעלי ענין ושותפים ביוזמה ובקהילה הרחבה. מעבר ליכולת להידבר ולחשוב יחד, היחסים הבין-אישיים מתגלים כדבק משמעותי המחזיק את השותפות הנדרשת בבסיס עבודת היוזמה – גם בשוטף וגם בעתות משבר.

ההתייעצויות היו בסיס להסכמה על גישת העבודה להמשך: הנכחת הסוגייה והעלאת מודעות אליה, ובה בעת – המשך עבודה לקידום מצוינות. ניתוח הדברים הבהיר למעורבים ביוזמה, שמצוינות תתרום גם לשיפור כללי בחיי החברה הערבית ובכלל זה תתרום גם למאבק באלימות.

התאמות בין מנגנוני העבודה של היוזמה
צורך נוסף, טכני לכאורה אך מרכזי מנקודת המבט של ארגון השדרה, הוא ההתאמות שיש לבצע בין המנגנונים השונים הפועלים במסגרת היוזמה. כך, לאחר שבוועדת ההיגוי הוחלט על עדכון משימת היוזמה והתמקדות בתמיכה בכיתות העמ"ט כמנוף לשינוי, הנושא הוצג לקבוצת העבודה שבהתאם דייקה את כיווני הפעולה בהתאמה לחברה הערבית. לאחר מכן, כיווני הפעולה שקבוצת העבודה גיבשה הוצגו, נידונו ונתמכו בכנס רשת השותפים, ובכך הושלמה למעשה ההתאמה.

2. עבודה עם נתונים, מחקר ויצירה של ידע משותף

כיצד מגשרים על פערים בין עבודת מחקר שיטתית לבין השינויים המתרחשים במקביל בשטח?
מצד אחד, עבודה עם נתונים ופיתוח ידע משותף הם מפתח בתהליך העבודה ביוזמת קולקטיב אימפקט. מידע וידע הם התשתית לקבלת החלטות לגבי מה צריך לעשות כדי להשיג את מטרות העל של היוזמה. ברוח זאת יצאה הקבוצה לדרך והמחקר בוצע בשני שלבים: בשלב ראשון המחקר הניח תשתית נתונים וסייע למקד את הבעיה, ובשלב השני העמיק בחקר האתגר הנבחר – מורים והוראת מיומנויות. למעשה, תהליך מחקרי זה העמיד לראשונה תשתית נתונים סדורה ומתוקפת מחקרית בנושא זה.

מצד שני, תהליכי העבודה והאירועים בשטח ובמחקר התנהלו במקביל בקצבים שונים, וכללו מספר תפניות בהגדרת יעדי הקבוצה. לכן נדרשה עבודת גישור, כשהאחריות על התאמת תהליך המחקר לקצב ההתקדמות של הקבוצה, למתווה המפגשים ולהתרחשויות במציאות, הייתה של ארגון השדרה, שהוביל את התהליך בתפיסה דיאלוגית ומאפשרת, יחד עם המשתתפים בקבוצת העבודה. ועדיין, למרות האתגרים, מחקר כבסיס ללמידה משותפת הוא מנוף משמעותי לקראת הטמעה של ידע חדש ותובנות חדשות, לצד יצירה של מוטיבציה לפעולה ברמה המערכתית.

בהסתכלות על תרומת המחקר ליוזמה, עולה כי המהלך המחקרי על כל מרכיביו – איסוף נתונים, ניתוח וגיבוש תובנות ודיון ביישומים אפשריים – תרמו לפעולה מתואמת של הרשת כולה.

3. בניית שותפות, רתימה ומעורבות החברה הערבית

כיצד מגייסים שותפים מהחברה הערבית למסגרת עבודה חדשה, רב מגזרית, בהינתן העומס הרב המונח לפתחם עוד קודם לכן?

עם היציאה לדרך, הסתבר שההזמנה לקחת חלק בקבוצת העבודה פוגשת את הארגונים ובעלי התפקידים הרלוונטיים במציאות מרובת דרישות. על פניו, כל השותפים מהמגזרים השונים 'סובלים' כולם מעומס, כל אחד בגיזרה שלו. אלא שבחברה הערבית העומס רב במיוחד משום שמדובר במגזר חברתי קטן יחסית. כלומר שהחברה האזרחית הפועלת במסגרתו מצומצמת יחסית, וגם הארגונים הקיימים קטנים בהשוואה לאלו שבחברה האזרחית היהודית. בהתאמה, גם המשאבים העומדים לרשות הארגונים הערבים קטנים יותר. התמונה דומה גם במגזר העסקי הערבי, שמתאפיין במספר עסקים גדולים קטן, כשהקיימים מתקשים להתפנות לשיח בין-מגזרי.

גורם מעכב נוסף היה חוסר ההיכרות של הארגונים בחברה הערבית עם 'שיתופים', ולהיפך. אם מה שסייע לרתימה במגזר הציבורי היה ההיכרות של משרד החינוך עם יוזמת 5פי2, גיוס המשתתפים לקבוצה מהמגזר החברתי נשען בעיקר על היכרויות ורשתות אישיות, למשל של מנהלת השותפויות, שהגיעה בעצמה מהחברה הערבית. גורמים מרתיעים נוספים היו עייפות כללית שיש בקרב ארגונים רבים ממפגשי 'שולחנות עגולים' המסתיימים בעצם הדיון, וכן, חוסר היכרות עם התפיסה והשפה של 'הקולקטיב אימפקט'.

דווקא על רקע אלה, הצלחה ראשונית של תהליך הרתימה התבטאה בנוכחות המרשימה של נציגים בכירים מהחברה הערבית גם בקבוצת העבודה עצמה, ובהמשך גם בכנס הרשת שהתקיים ביוני 2023. תרומה עצומה הייתה לרשת הקשרים האישית שהייתה למנהלת שותפויות חברה ערבית שהובילה את המהלך.

גורם משיכה נוסף ליוזמה בכלל ולקבוצת העבודה בפרט היה ההקשר הרב-מגזרי. בשונה מהחברה היהודית, סגנון עבודה זה לא רווח בחברה הערבית וקבוצת העבודה ב Top15 הייתה למעשה הפורום הרב מגזרי הראשון שהתכנס בנושא קידום מצוינות STEM בחברה הערבית. רב-מגזריות הייתה על כן גורם מגייס, שייצר מוטיבציה גם בקרב שותפים עסוקים במיוחד, הן מתוך הבנה בצורך בשילוב זרועות לקידום המשימה, והן כמסר של תקווה בסביבת חיים לא פשוטה. בהמשך, עקרון העבודה הרב-המגזרית הפך חלק מהשפה המשותפת בקבוצה.

---

פרק ד': תובנות לעתיד

סיכום תהליך העבודה עם קבוצת העבודה בשלבי החיים השונים שלה הוליד מספר תובנות, שגם הן, כמו הדילמות שתוארו לעיל נובעות בחלקן מעבודה עם החברה הערבית כקהל יעד מובחן, ובחלקן רלוונטיות, באופן כללי, להובלה של קבוצות עבודה כמנגנון עבודה מרכזי בקולקטיב אימפקט.

החברה הערבית בישראל כקהל יעד מובחן

התובנה המרכזית לעניין החברה הערבית משתמעת מההקשר הכללי של החברה בישראל ומהעבודה בסביבה רב תרבותית. החברה הערבית היא קבוצת אוכלוסייה מובחנת המהווה מיעוט דתי ולאומי בקרב רוב של חברה יהודית, דוברת עברית. עובדה זו משתקפת במערכת החינוך הנפרדת, עם מגזר פיקוח מובחן, חומרי לימוד ותקציבים ייעודיים. בתנאים אלו, ארגון שדרה המחויב לקדם שוויון ואמון נתקל באתגרים מהותיים, כמו, למשל, כיצד מנהלים שיח שוויוני ככל האפשר? כיצד בונים יחסי אמון? כיצד מייצרים סביבה שתאפשר שיח פתוח כך שגם מי שמקבוצת מיעוט יוכל לחוש נוחות ו/או להשמיע דברי ביקורת?

כך למשל התבטא הדבר בשאלת השפה שבה התנהלה עבודת הקבוצה. מחד, כל אנשי המקצוע והשותפים שולטים היטב בשפה העברית, אולם רק מי שמגיעים מהחברה הערבית דוברים את השפה הערבית. רוב השותפים ביוזמה ורובו של צוות ארגון השדרה, מלבד מנהלת השותפויות בחברה הערבית, דוברים עברית בלבד. מאידך, לשפה יש משמעות מיוחדת, בעיקר מבחינה חברתית וסימבולית, ולכן הבחירה בשפה העברית כשפת עבודה אינה ענין ניטרלי ואינסטרומנטלי בלבד. בנוסף, ומאחר שזו אינה השפה בה עובדים במערכת החינוך הערבית, הבחירה בה משקפת ומשחזרת יחסי כוח לא שוויוניים שיש בחברה כולה.

בהקשר זה חשוב לכן להבין כי עבודה בסביבה רב תרבותית מחייבת את ארגון השדרה להיערך מראש בכל ההיבטים, טכניים ומהותיים; לבחון לאורך כל הדרך את משמעות העבודה בסביבה רב-תרבותית; ולאמץ גישה לא שיפוטית ולייצר את התנאים המיטיבים. לשם כך, גויסה מנהלת שותפויות מהחברה הערבית, נעשתה למידה מוקדמת של מאפייני החברה הערבית בנושא זה, ונידונו המשמעויות הארגוניות שיבטיחו בניית אמון. בסופו של דבר, מה שהכריע בשאלות ההתאמות של מתווה העבודה היה קולות המשתתפים הערבים בקבוצה בנושא.
סוגיה אחרת היא כיצד נכון לקדם שיטת עבודה שהיא חדשה יחסית לאוכלוסיית היעד, כשבמקרה שלפנינו מדובר בעבודה רב-מגזרית במסגרת קולקטיב אימפקט. מאחר שהשיטה לא היתה מוכרת לשותפים מהחברה הערבית, עלתה השאלה מהם תהליכי ההתאמה וההטמעה הנדרשים כדי להבטיח רתימה, מעורבות ולא פחות חשוב – המשכיות של העבודה בנושא המצוינות המדעית-טכנולוגית?

גישת הקולקטיב אימפקט היא מהלך מערכתי מתמשך הדורש מחויבות ואורך-רוח שהוא מעבר למה שכבר מוכר בשטח בדמות שיתופי פעולה נקודתיים, בעיקר בין מגזר ציבורי ומגזר חברתי. במיוחד משום כך, התאמות אלו חיוניות לקידום אותנטי ומשמעותי של המשימה, והן דורשות למידה מתמדת של השטח. הניסיון מלמד שדיונים רב-מגזריים אפקטיביים מביאים לשולחן המשותף מגוון נקודות מבט, התורם ליצירה משותפת של ידע חדש ורלוונטי לשדה. במקרה הזה, השותפים מהחברה הערבית הבינו את הערך שיש לאסטרטגיה הרב-מגזרית להתמודדות עם האתגרים המתוארים.

קבוצות עבודה כמנגנון בקולקטיב אימפקט

התובנות הבאות גובשו כחלק מתהליך הלמידה של צוות ארגון השדרה, והן מוצעות כאן בהיבט הכללי יותר, ביחס להובלה של קבוצות עבודה כמנגנון מרכזי בגישת הקולקטיב אימפקט.

בדרך כלל מתנהלות קבוצות עבודה רב-מגזריות במסגרת הרשת הרחבה, כאשר הן מכוונות להשגת משימה ממוקדת, ובהתאם מוגדר מראש גם טווח ומבנה תהליך עבודתן. ניסיוננו בתהליך העבודה שתואר כאן מלמד כי תשומת לב לנקודות הבאות יכולה לתרום למימוש אפקטיבי של מסגרת ההתכנסות הייחודית הזאת:

• לקבוצת עבודה חייב להיות ערך מוסף ייחודי (לדוגמא, רב המגזריות) כדי שלא תיווצר כפילות מיותרת עם מהלכים אחרים בשטח, באופן המכביד על משתתפים – במקרה זה היו אלו המורים והארגונים השותפים שנקראים לקחת חלק במספר רב של תוכניות ומהלכים בו זמנית באופן שמייצר מעמסה עצומה על סדר היום שלהם.

• חשוב להקנות למשתתפים בקבוצה את עקרונות גישת הקולקטיב אימפקט ויסודות של החשיבה המערכתית כחלק מבנייה של שפה משותפת, כתפיסת פעולה מתמשכת וכמיומנות למיפוי וניתוח המצב.

• יש חשיבות עצומה לעבודה עם גורמי שטח שהם 'מומחים מניסיון', לטובת העמקת ההיכרות וההבנה של המציאות. זאת גם כדי לגשר על פער התקשורת הגדול שקיים בין דרגי מטה לשטח וגם כי עצם הישיבה המשותפת מאפשרת למטה לשמוע איך הדברים מנהלים בשטח ולגשר על פערי ידע. לא פחות חשוב, גם כדי שאלו יהיו שותפים משפיעים בעיצוב מציאות חדשה הנוגעת להם ולעבודתם. במקרה זה, היו אלה המורים ותלמידים בחברה הערבית.

• חייבת להיות מעורבות פעילה של דרגי ביניים במסגרות היוזמה, ולא רק נציגות של דרג מקצועי בכיר. במקרה שתואר כאן, המעורבות של בעל תפקיד בכיר מהמגזר הציבורי, כלומר ממשרד החינוך, הייתה חשובה כדי לייצר לגיטימציה ומחויבות לסדר היום ולתהליך הקבוצתי. אולם בה בעת, התברר שחשוב היה לרתום לפעילות גם איש/ת צוות מהמשרד בדרגה בכירה פחות, כאלו שיכולים להתפנות בהיקף הנחוץ לתהליך העבודה בקבוצה.

---

אחרית דבר

ב-24 בינואר 2024 התקיים המפגש המסכם של יוזמת Top15. בין היתר, היוזמה נפרדה ממוהנא פארס שמילא עד אז את תפקיד סמנכ"ל וראש מינהל החינוך הטכנולוגי במשרד החינוך, והיה חבר בפורום החשיבה שגיבש את אדריכלות התהליך של קבוצת העבודה בנושא חברה ערבית. תרומתו להצבת נושא המצוינות המדעית-טכנולוגית בכלל ולקידומה בחברה הערבית, בפרט, הייתה משמעותית ביותר.

בפאנל מסכם שכלל שותפים של היוזמה לאורך השנים (חלקם עוד מתקופת 5פי2) השתתפו גם שותפים שלקחו חלק חשוב בתהליך העבודה של הקבוצה: לצד מוהנא פארס היו גם אשרף ג'אבור מנכ"ל 'מאתין' (מיסודה של קרן יד הנדיב), ויסאל גנאים מייסדת עמותת 'אלרואד למדע וטכנולוגיה', ותומר סיימון, המדען הראשי של חברת מייקרוסופט, שהיה גם הוא חבר בקבוצה ובפורום החשיבה. השתתפותם ביטאה באופן מהותי וסמלי את השינוי שהיוזמה בכלל וקבוצת העבודה בפרט חוללו: נושא המצוינות בחברה הערבית קיבל מקום משמעותי על סדר היום. הוא הפך מסוגיה 'שחשוב לטפל בה' לנושא מפותח, שיש לגביו ידע עדכני ועשייה משמעותית. כך, כל העוסקים בתחום המצוינות STEM בישראל מודעים להכרח בקידום אותה מצוינות גם בחברה הערבית, תוך היכרות עם אתגרים הייחודיים לה.

עם סגירת היוזמה, עלתה שאלה מרכזית בדבר 'העברת המקל': האם וכיצד קבוצת העבודה ממשיכה לפעול? כיצד שומרים על המיקוד בחברה הערבית ואף ממנפים את המומנטום שהיוזמה הצליחה ליצור? נראה כי רמת הבשלות הגבוהה אליה הגיעה קבוצת העבודה, לצד הרישות המבוסס על יחסי אמון שנבנו בין השותפים מהמגזרים השונים, עשויים להיות בסיס מבטיח להמשך פעולה משותפת. תקוותנו שהיסודות שהנחנו במהלך השנתיים האחרונות של העבודה המשותפת יאפשרו, למשל, המשך כינוס של פורום המומחים שיצרנו והמשך שיתוף הפעולה ביניהם, לטובת קידום המשימה המשותפת.