מאמר
2015
ד"ר מיכל רום, מירי יעקובי הורוביץ, ענבר הורביץ
אג'נדה משותפת
אקוסיסטם
ארגון שדרה
בניית אמון
בניית הסכמות
בעיות מורכבות
גיוון וייצוג
חברה אזרחית
חשיבה מערכתית
מדידה משותפת
משילות משתפת
מגזר שלישי
ניהול חברתי
פילנתרופיה
קולקטיב אימפקט
רב מגזריות
שינוי מערכתי
שיתוף ציבור
תהליכי שיתוף בממשלה
מאמר
2015
ד"ר מיכל רום, מירי יעקובי הורוביץ, ענבר הורביץ
פתיחה, מטרה ומבנה
קולקטיב אימפקט (Collective Impact) היא גישה שנועדה לפתור בעיות חברתיות מורכבות. המודל שמציעה הגישה נועד לסייע למגוון שחקנים ממגזרים שונים לחבור יחד כדי ליצור השפעה חברתית משותפת, שתוביל לקידום פתרון של בעיה חברתית מורכבת. המודל מבוסס על שילוב בין חמישה מרכיבים המתקיימים בו זמנית, והוא מוכוון תוצאות מדידות ומחויב ללמידה פעילה ולהשתנות מתמדת. לפיכך, בכל שלב עשויים מרכיביו לקבל ביטוי ותצורה שונים, ולהתמקם מחדש מבחינת חשיבות ועוצמה.
מסמך זה מציג את עיקרי התשתית הרעיונית והמעשית של הגישה כפי שהם עולים מן הספרות ומהשדה כיום. לצד היבטים תיאורטיים המתארים את מקורות הגישה ועקרונות הפעולה שלה על חמשת מרכיביה ובכלל, מוצגים במסמך גם ממצאי המיפוי שנערך לאחרונה בשיתופים, בניסיון לזהות את כלל היוזמות והארגונים המיישמים את גישת הקולקטיב אימפקט בעולם כיום.
ארגון שיתופים עוסק בשנים האחרונות בתפיסת ההשפעה כגורם מכריע בשדה החברתי ופועל באסטרטגיות שמקדמות השפעה חברתית משותפת. קולקטיב אימפקט הוא מודל המיישם תפיסה זו הלכה למעשה, ושיתופים פועל ליישמה מאז 2013. הגישה שימשה בסיס הן לפעילות של שיתופים כארגון שדרה עבור יוזמה מסוג קולקטיב אימפקט, והן לפיתוח אסטרטגיית פעולה חד-מגזרית הפועלת בחברה האזרחית, אשר קראנו לה "מרחב השפעה".
לצד הפעילות והעשייה בשטח, אנו רואים בפיתוח ידע עקרון פעולה חשוב ועל כן מלווים את עשייתנו בלמידה מהארץ ומהעולם, מהשדה ומהמחקר. סקירה זו מיועדת לכל העוסקים בהשפעה ובהשפעה משותפת ולמעוניינים ללמוד על גישת קולקטיב אימפקט. נשמח לקבל הערות, שאלות ותגובות.
למיפוי עולמי של יוזמות קולקטיב אימפקט לחצו כאן
הנכם מוזמנים לעיין גם במסמך המסכם את עיקרי התובנות שהתגבשו בשיתופים בעקבות יישום מודל הקולקטיב אימפקט בישראל. תובנות אלה נכתבו מנקודת מבטו של שיתופים כארגון שדרה והן מהוות נקודת המוצא לשלוש הצעות לשיפור המודל הקיים (למסמך המלא: קולקטיב אימפקט – ארבע תובנות בעקבות יישום הגישה בישראל – לחצו כאן)
1. זיהוי והמשגת פרק הזמן שבו מתגבשת היוזמה, טרום תחילת פעולתה הרשמית – שלב ראשוני זה הינו שלב קריטי להמשך היישום, והוא מורכב בעצמו מארבעה שלבים מקדימים.
2. אבחנה עקרונית בין מרכיבי תוכן, מרכיבי תהליך ומרכיבי תשתית במודל המסייעת להגדיר בצורה מדויקת יותר את תרומתו של כל מרכיב ואת מערכת היחסים הרצויה ביניהם.
3. הוספת מרכיב שישי למודל – מרכיב בניית האמון וגיבוש ההסכמות.
4. חיזוק הקשרים הפנימיים בכל מגזר מקדם את העבודה הבין-מגזרית ומחזק את היוזמה כולה – הדבר נכון במיוחד במגזר השלישי, שם אפשר גם להתאים את המודל לפעולה חד-מגזרית, לה אנו קוראים מרחבי השפעה.